אחריות דירקטורים בחוק החברות: מה כל מנהל חייב לדעת?

שתף:

פוסטים נוספים

מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור

דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.

אחריות דירקטורים בחברות: ההשלכות, ההגנות ומה שחשוב לדעת

ההיררכיה הארגונית של חברה, בין אם פרטית או ציבורית, מורכבת משלושה דרגים עיקריים: האסיפה הכללית, המורכבת מבעלי המניות; הדירקטוריון, המורכב מדירקטורים; והמנכ"ל. כל אחד מדרגים אלו נושא באחריות ותפקידים ברורים, וכמובן חובות והשלכות במקרה של הפרתן.

דירקטור חייב להיות מיומן וכשיר לתפקידו, ולהודיע במידה ואינו עומד בדרישות אלו. מהן חובותיו של הדירקטור? אילו השלכות יש להפרתן? ומהן ההגנות המשפטיות הזמינות לדירקטור במקרה הצורך?

אחריותם של הדירקטורים בסדר הארגוני

בתוך המסגרת הארגונית המתוארת, לדירקטורים בחברה יש שתי פעולות מרכזיות שעליהם לבצע: פיקוח על המנכ"ל, המנהל בפועל את פעילות החברה ומשמש כפנים הציבוריות שלה, והתווית מדיניות החברה. המדיניות כוללת בין היתר ניהול מדיניות אשראי, מינוי ופיטורי המנכ"ל, הפקת דוחות כספיים, והשתתפות באישורים למיזוגים והחלטות בנוגע לדיבידנדים.

לצד האחריות הרבה שמוטלת על הדירקטורים, חלות עליהם חובות זהירות מוגדרות: חובת זהירות בפיקוח על המנכ"ל, וחובת זהירות בקבלת החלטות מדיניות שהם אחראים להן. בנוסף, על הדירקטורים לפעול במסגרת חובת אמון, אשר מחייבת אותם להתנהל ביושר ולהימנע מניגודי עניינים או מכל פעולה העלולה לפגוע בחברה בצורה כלשהי.

כמו כן, במסגרת תפקידם כמאשרי עסקאות ומבצעי פעולות, מוטלות על הדירקטורים חובות המבטיחות כי התנהלותם תשרת את טובת החברה ותשמור על האינטרסים שלה.

חובת זהירות בפיקוח

סעיפים 252 ו-253 לחוק החברות מגדירים את חובת הזהירות המוטלת על דירקטורים בפיקוח על מנכ"ל החברה. חוק החברות מתייחס לחובת הזהירות כפי שנקבעה בפקודת הנזיקין, ובהתאם לכך, אמת המידה לבחינת התנהגות הדירקטורים היא מבחן הסבירות. בע"א 610/94 בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי נקבע:

"קיומה של חובת זהירות בין דירקטור לחברה מטיל על הדירקטור את החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק לחברה. חובתו של הדירקטור אינה מוחלטת, ואין הוא מבטח של החברה. החובה המוטלת עליו היא לנקוט אמצעי זהירות סבירים. סבירות האמצעים אינה דורשת נקיטת כל האמצעים האפשריים למניעת הנזק, אלא אמצעים סבירים בלבד. השאלה אינה מה הם האמצעים שמבחינה פיזית מונעים נזק, אלא מה הם האמצעים שיש לדרוש כי יינקטו לשם מניעת הנזק […] אי-נקיטת אותם אמצעים היא התרשלות של הדירקטור."

התנהלות סבירה, כפי שנקבעה בדין, מחייבת את הדירקטורים להקים מערכת זרימת מידע יעילה שתאפשר להם לעקוב אחר פעולות המנכ"ל ולהיות מיודעים אודות התנהלותו בחברה. מערכת זו היא הבסיס לפיקוח יעיל, המאפשר קבלת החלטות מושכלת ושמירה על טובת החברה.

חובת זהירות בקבלת החלטות: חובת הזהירות וחובת שיקול דעת

לדירקטורים מוטלת גם חובת זהירות "אקטיבית" אשר כוללת קבלת החלטות באופן זהיר ומקצועי לטובת החברה. בישראל התקבל כלל שיקול הדעת העסקי, המייצר "חזקת תקינות" לפיה קיימת הנחה שהדירקטורים קיבלו החלטות מיטיבות ומקצועיות לטובת החברה.

כאשר צד כלשהו מבקש לטעון כי הדירקטוריון לא עמד בחובת הזהירות המוטלת עליו בקבלת החלטה מסוימת, עליו להפריך את חזקת התקינות. הפרכת החזקה תדרוש להוכיח חוסר תום לב סובייקטיבי, ניגוד עניינים, או קבלת החלטה "לא מיודעת" – כלומר, ללא בדיקה מעמיקה של הפרטים הרלוונטיים.

במידה והתובע לא מצליח להפריך את החזקה, תביעתו "תיחסם". במקרה שהתובע מצליח להפריך את החזקה, בית המשפט יבחן את הליך קבלת ההחלטה אך לא את תוכנה. כלל זה מגן על נושאי המשרה מפני ביקורת מהותית על סבירות ההחלטות, כל עוד התהליך היה תקין:

"בית המשפט בוחן את הליך קבלת ההחלטה בחברה. בכך טמון כוחו של כלל שיקול הדעת העסקי, המקנה לנושאי המשרה הגנה מפני ביקורת מהותית על סבירות החלטותיהם העסקיות, כל עוד הליך קבלתן היה תקין." (ע"א 7735/14 ורדינקוב נ' אלוביץ')

חובת אמונים

חובת האמונים היא חובה נוספת החלה על נושאי משרה, ובכללם הדירקטורים בחברה. לפי חובה זו, על נושאי המשרה לפעול בנאמנות הן כלפי החברה והן כלפי גורמים אחרים, כגון בעלי המניות. חובת האמונים כוללת את החובות הבאות:

הימנעות מניגוד עניינים: על הדירקטור להימנע ממצבים בהם קיימת התנגשות בין האינטרסים האישיים שלו לבין אלה של החברה. לדוגמה, במקרים בהם הדירקטור עשוי להרוויח מהחלטה מסוימת או מהיעדר קבלת החלטה.
הימנעות מתחרות בעסקי החברה: דירקטור אינו רשאי לפעול בתחום המתחרה בעסקי החברה או לשמש כדירקטור בשתי חברות מתחרות, שכן מצב כזה עשוי להיחשב כהפרת חובת האמונים.
הימנעות מהשגת טובת הנאה אישית: על הדירקטור להימנע מניצול הזדמנויות עסקיות המיועדות לחברה לטובתו האישית. לדוגמה, כאשר הזדמנות עסקית אינה מוצגת לחברה במלואה בכדי לנצלה בפלטפורמה אחרת לטובת הדירקטור.
גילוי ידיעות ומסירת מסמכים: על הדירקטור למסור לחברה כל מידע ומסמך הקשור לענייני החברה, בכדי להבטיח שקיפות מלאה ועמידה בחובת האמונים.

עסקאות עם דירקטורים בעלי עניין

כחלק מתפקידם של הדירקטורים, מוטלת עליהם האחריות לאשר עסקאות ופעולות שונות הנעשות במסגרת החברה. על אף שחובת האמונים מחייבת את הדירקטור להימנע מפעולות בעלות ניגוד עניינים, ניתן "להכשיר" עסקאות בהן מעורב 'עניין אישי' של הדירקטור, בכפוף לעמידה בארבעה קריטריונים שנקבעו בסעיף 255 לחוק החברות:

הפעולה נעשית לטובת החברה: יש לוודא כי העסקה או הפעולה אכן נעשות לטובת החברה ולא לטובת אינטרס פרטי כלשהו.
תום לב של נושא המשרה: על נושא המשרה לפעול בתום לב לכל אורך התהליך, תוך הקפדה על טובת החברה.
גילוי עניין אישי מראש: נושא המשרה מחויב לחשוף את עניינו האישי בנוגע לעסקה או לפעולה, מבעוד מועד ולמשך זמן סביר לפני הדיון באישור.
אישור ע"פ ס' 255(ב) לחוק החברות: אישור העסקה חייב לכלול את הדרתו של בעל העניין מתוך הדיון וההחלטה הנוגעים לפעולה.

עמידה בתנאים הללו מאפשרת "להכשיר" את העסקה או הפעולה ומנטרלת את הסיכון הנובע מהמעורבות של הדירקטור הרלוונטי בעניין האישי, ובכך מבטיחה התנהלות שקופה ונכונה לטובת החברה.

ההשלכות של הפרת החובות

בהתאם לסעיף 256(א) לחוק החברות, הפרת חובת האמונים על ידי דירקטור תגרום לשלילת כל רווח שהופק כתוצאה מההפרה, ולהעברתו לחברה. נוסף על כך, צדדים שלישיים אשר היו מודעים לעניין עלולים לשאת גם הם באחריות לנזק שנגרם.

בנוגע לעסקאות, אם נחתמה עסקה עם נושא משרה בעל עניין אישי בה, הרי שהעסקה בטלה. כאשר מדובר בעסקה עם צד שלישי שנושא המשרה מעורב בה, במידה והצד השלישי לא ידע או לא היה אמור לדעת כי העסקה אינה מאושרת כדין, העסקה תהיה חסרת תוקף כלפיו. אם הצד השלישי היה מודע לכך, ניתן לתבוע ממנו את הנזק שנגרם. עם זאת, במידה והצד השלישי נועץ בדירקטוריון בטרם ביצוע העסקה, הוא יהיה מוגן מפני תביעות.

כמו כן, ניתן להטיל אחריות אישית על דירקטור שהפר את חובת האמונים באופן כולל, בהתאם לסעיף 283 לחוק החברות. במקרים של הפרת חובת הזהירות, ניתן לבקש סעדים נזיקיים לפי סעיף 252 לחוק.

הגנות לדירקטורים

חברות יכולות לבטח את הדירקטורים שלהן במקרים מסוימים, ולאפשר פטור, שיפוי או ביטוח במקרה של הפרת חובת הזהירות והאמונים.

הפרת חובת הזהירות: במקרה של הפרת חובת הזהירות ברשלנות בלבד (ולא במקרה של כוונה או פזיזות), ניתן לתת לדירקטור פטור מראש או בדיעבד, אך זאת רק ביחס לחברה שביטחה את הדירקטור. עם זאת, הפטור אינו ניתן במקרים של הפרת חובות הקשורות לחלוקת דיבידנדים.
שיפוי הדירקטור: כאשר מדובר בהפרת חובת זהירות ברשלנות או בהפרת חובת האמונים שנעשתה בתום לב, ניתן לשפות את הדירקטור – אך זאת בתנאי שלא מדובר במקרה שהסתיים בהרשעה או כתב אישום פלילי הקשור לעבירה המצריכה מחשבה פלילית.
ביטוח נושאי משרה: חברה יכולה לבטח את נושאי המשרה שלה, כולל הדירקטורים, במקרה של הפרת חובת זהירות ברשלנות ובהפרת חובת האמונים בתום לב.

חשוב לציין כי על מנת שיחולו פטור, שיפוי או ביטוח, יש להוסיף סעיף מתאים לתקנון החברה ולקבל החלטה פוזיטיבית בעניין.

זקוקים לייעוץ משפטי בתחום המסחרי?

במחלקת משפט מסחרי של מור ושות' תמצאו צוות עורכי דין מנוסה ומיומן, המעניק ליווי וייעוץ משפטי מקיף לחברות ולעסקים בכל שלבי פעילותם. אנו מספקים ייעוץ מסחרי כולל בנוגע לניהול העסק, עריכת חוזים, רכישה ומכירת חברות ופעילות עסקית, רגולציה, פתרון סכסוכים ועוד.

המחלקה המסחרית שלנו כאן עבורכם!
צרו קשר עוד היום, ואנו נתאים עבורכם פתרון משפטי המותאם לצרכים הייחודיים של העסק שלכם.

פרטי יצירת קשר עם משרדנו, מור ושות':

כתובת:
– יפו 216, בניין שערי העיר, קומה 2, ירושלים, ישראל
– רח׳ הארבעה 28, מגדלי חג׳ג׳ קומה 5, תל אביב, ישראל.
טלפון: 02-595-3322 / 03-3030430
פקס: 02-645-7755
דוא"ל: Office@Mor.Law

עורכי הדין שלנו ישמחו לסייע לכם בכל שאלה או בעיה. אל תהססו לפנות אלינו!

שלח לנו הודעה

שתף

זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322

שימת לב

אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.