אשרת שהייה בישראל: כל סוגי האשרות ורישיונות הישיבה

המונח ״אשרת שהייה״ משמש בפועל לתיאור שני דברים שונים, ורק אחד מהם הוא אשרה. ההבחנה בין השניים היא שקובעת מה מותר לאדם לעשות בישראל, לכמה זמן, ומה השלב הבא שלו.

״ההבדל בין שתי אשרות יכול להיות מילה אחת בתקנה, וההשלכה שלו היא שנים.״

עו״ד ליאת קרסקס · ראשת מחלקת מעמד אישי והגירה
דיוקן בשחור-לבן של עורכת הדין ליאת קרסקס מצוות משרד מור ושות׳
עורך הדין והנוטריון יגאל מור
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
עודכן ב · קריאה של כ-6 דקות

אשרה ורישיון ישיבה אינם אותו דבר

בשפה היומיומית קוראים לכל מסמך שמתיר לזר לשהות בישראל ״אשרה״, אך המשפט הישראלי מבחין בין שני מושגים. האשרה היא ההיתר להיכנס לישראל, ואילו רישיון הישיבה הוא ההיתר לשהות בה לאחר הכניסה. שני המסמכים ניתנים לעיתים יחד, אך הם אינם זהים ואינם מקנים אותן זכויות.

ההבחנה הזאת אינה סמנטית. סוג האשרה קובע אם מותר לעבוד, אם מותר ללמוד, כמה זמן אפשר להישאר, והאם קיים מסלול להארכה או לשינוי מעמד. טעות נפוצה היא להניח שאשרה שהתקבלה למטרה אחת משרתת גם מטרה אחרת, ומכאן נובעות שהיות שלא כדין שלא מתוך כוונה.

תקנות הכניסה לישראל מחלקות את ההיתרים לשתי סדרות. סדרת ב׳ היא אשרות ביקור, המיועדות לשהות קצרה או זמנית. סדרת א׳ היא רישיונות לישיבת ארעי, המיועדים לשהייה ממושכת יותר שיש לה מטרה מוגדרת.

ארבע דרגות של רישיון ישיבה, ומה שקובע את משך השהייה

לפני הירידה לסוגי האשרות עצמם יש להכיר את המדרג שקובע החוק, משום שהוא זה שקובע את תקרת הזמן. החוק מסמיך את שר הפנים לתת רישיונות בארבע דרגות, ולכל דרגה תקופה מרבית משלה.

ישיבת מעבר

ניתנת לתקופה של עד חמישה ימים, והיא מיועדת למי שעובר דרך ישראל בדרכו ליעד אחר.

ישיבת ביקור

ניתנת לתקופה של עד שלושה חודשים. זו הדרגה שאליה משתייכות אשרות סדרת ב׳, ובכללן אשרת התייר, וזו התשובה לשאלה הנפוצה כמה זמן אפשר לשהות בישראל כתייר.

ישיבת ארעי

ניתנת לתקופה של עד שלוש שנים. זו הדרגה שאליה משתייכים רישיונות סדרת א׳, והיא הדרגה שבה מתנהלים מרבית ההליכים ארוכי הטווח.

ישיבת קבע

אינה מוגבלת בזמן בחוק, והיא הדרגה הגבוהה ביותר שאינה אזרחות. מי שמחזיק בה הוא תושב קבע ולא אזרח, וההבחנה בין השניים משמעותית לעניין זכויות וחובות.

לצד ארבע הדרגות קובע החוק גם רישיון זמני לישיבת ביקור, המיועד למי שנמצא בישראל בלא רישיון ישיבה וניתן נגדו צו הרחקה, והוא תקף עד ליציאתו.

המדרג הזה מסביר מדוע שאלת סוג האשרה אינה נפרדת משאלת משך השהייה. הסוג קובע את הדרגה, והדרגה קובעת את התקרה.

מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, סעיפים 1 ו-2. נבדק בספטמבר 2026.

אשרות ביקור, סדרת ב׳

אשרות הביקור מיועדות למי שנכנס לישראל לתקופה מוגבלת ולמטרה מוגדרת. הן אינן מקנות מעמד של תושב ואינן שלב במסלול התאזרחות.

אשרה ב/1, עבודה זמנית בשכר

אשרה זו מיועדת למי שמבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית בשכר. היסוד המבחין הוא התמורה: עבודה בשכר מחייבת אשרה מסוג זה, ולא אשרת תייר. אשרת ב/1 ניתנת במגוון הקשרים, ובהם מומחים זרים, עובדים בענפים שנקבעו, ומקרים שבהם ההיתר לעבודה נגזר ממעמד אחר.

אשרה ב/2, ביקור

אשרה זו מיועדת למי שמבקש להיכנס לישראל לשם ביקור, או לכל מטרה אחרת המצריכה שהות קצרה. זו האשרה הנפוצה ביותר, והיא זו שמקבלים תיירים. היא אינה מתירה עבודה בשכר, וזו הנקודה שבה נעשות מרבית הטעויות.

אשרה ב/3, מעמד שאינו ברור

אשרה פחות מוכרת, המיועדת לאדם שמעמדו לעניין הכניסה לישראל והישיבה בה אינו ברור. היא ניתנת לתקופה קצרה בלבד, עד חודש, ותכליתה לאפשר בירור לפני הכרעה. מי שמקבל אשרה כזאת נמצא בנקודת החלטה, ולא במסלול קבוע.

אשרה ב/4, עבודה בהתנדבות

אשרה זו מיועדת למי שמבקש להיכנס לישראל כדי לעבוד בה זמנית שלא בשכר. ההבדל בינה לבין ב/1 אינו בסוג העיסוק אלא בשאלת התמורה בלבד, וטשטוש הגבול הזה בפועל עלול להיחשב הפרה של תנאי האשרה.

מקור נורמטיבי: תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד-1974, תקנה 5. נבדק בספטמבר 2026.

תקריב של יד מחזיקה בול ולוחצת אותה על מסמך המונח על שולחן עץ.

רישיונות לישיבת ארעי, סדרת א׳

רישיונות סדרת א׳ מיועדים לשהייה ממושכת יותר, ולכל אחד מהם מטרה מוגדרת. בשונה מאשרות הביקור, חלקם משתלבים במסלולים ארוכי טווח.

רישיון א/1, עולה בכוח

רישיון זה מיועד למי שזכאי לאשרת עולה ומבקש לשהות בישראל כדי לבחון את האפשרות להשתקע בה כעולה. הניסוח חשוב: הרישיון נועד לתקופת בחינה, ואינו מהווה עלייה בפועל. הבחירה מתי לממש את הזכאות ומתי להסתפק ברישיון בחינה היא החלטה בעלת השלכות, ובכללן השלכות על מיסוי ועל זכויות.

רישיון א/2, לימודים

רישיון זה מיועד למי שרוצה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות. הוא צמוד למוסד ולמסגרת הלימודים, וסיום הלימודים משמעו שהבסיס לרישיון פקע.

רישיון א/3, איש דת

רישיון זה מיועד לאיש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו. הוא נשען על הזיקה למוסד הדתי ועל התפקיד עצמו.

רישיון א/4, קרוב של בעל אשרה

רישיון זה מיועד למי שרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה. הוא נגזר ממעמדו של אחר, ולכן הוא תלוי בו: שינוי במעמד המקורי משפיע ישירות על הרישיון הנגזר ממנו.

רישיון א/5, ישיבת ארעי כללית

רישיון זה מיועד למי שרוצה לשהות בישראל למטרה שאינה נמנית על המטרות האמורות. זהו רישיון שיורי, ודווקא משום כך הוא הרישיון המשמעותי ביותר מבחינה מעשית: הוא הרישיון שניתן בשלב מתקדם של ההליך המדורג להסדרת מעמד בן זוג זר, והוא מקנה מרחב שהייה רחב יותר משאר רישיונות הסדרה.

מקור נורמטיבי: תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד-1974, תקנה 6. נבדק בספטמבר 2026.

מעבר בין סוגי האשרות ומה שקובע אותו

סוג האשרה אינו קבוע לנצח, אך גם אינו משתנה מאליו. מעבר מסוג אחד לאחר נעשה בבקשה נפרדת, נבחן לגופו, ותלוי בשאלה אם מתקיימים התנאים של הסוג המבוקש ולא של הסוג הקיים.

שלוש נקודות חוזרות בתיקים מסוג זה. הראשונה היא תזמון: בקשה שמוגשת לאחר שהרישיון הקיים פקע נבחנת בנקודת פתיחה שונה מבקשה שהוגשה בעודו בתוקף. השנייה היא התאמה בין המטרה המוצהרת לבין המצב בפועל, שכן פער ביניהן הוא מהסיבות השכיחות לסירוב. השלישית היא תיעוד, משום שהנטל להוכיח את עמידתו בתנאים מוטל על המבקש.

מי שמעמדו בישראל נגזר ממעמדו של אדם אחר צריך לשים לב במיוחד. רישיון נגזר משתנה כאשר משתנה המעמד שממנו הוא נגזר, ולעיתים השינוי מתרחש לפני שהמחזיק בו מודע לכך.

לסיכום

סוג האשרה או רישיון הישיבה אינו פרט טכני. הוא קובע מה מותר לעשות בישראל, לכמה זמן, ומה השלב הבא האפשרי. תקנות הכניסה לישראל מגדירות תשע קטגוריות, וההבדל בין שתיים מהן יכול להיות מילה אחת בהגדרה, כמו ההבדל בין עבודה בשכר לעבודה שלא בשכר.

הבחירה בין הקטגוריות, והמעבר ביניהן, מחייבים התאמה מדויקת בין המצב בפועל לבין תנאי הסעיף הרלוונטי, ותיעוד שתומך בה. משום כך מדובר בהליך מנהלי שמחייב היכרות עם התקנות ועם אופן יישומן, וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.

פנו אלינו לבירור ראשוני, ונסביר איזו קטגוריה רלוונטית לנסיבות שלכם ומהן האפשרויות העומדות בפניכם.

שאלות ותשובות

שאלות ותשובות על אשרות ורישיונות ישיבה

מה ההבדל בין אשרה לבין רישיון ישיבה?
האשרה היא ההיתר להיכנס לישראל, ורישיון הישיבה הוא ההיתר לשהות בה לאחר הכניסה. השניים ניתנים לעיתים יחד, אך הם מוסדרים בנפרד ואינם מקנים אותן זכויות. תקנות הכניסה לישראל מסדירות את שתי הסדרות בשתי תקנות נפרדות.
מהי אשרה ב/3 ומתי היא ניתנת?
אשרה ב/3 ניתנת לאדם שמעמדו לעניין הכניסה לישראל והישיבה בה אינו ברור, והיא מוגבלת לתקופה של עד חודש. תכליתה לאפשר בירור לפני הכרעה, ולא לשמש מעמד לטווח ארוך.
מה ההבדל בין אשרה ב/1 לבין אשרה ב/4?
ההבדל היחיד בהגדרה הוא שאלת השכר. ב/1 מיועדת לעבודה זמנית בשכר, ואילו ב/4 מיועדת לעבודה זמנית שלא בשכר. סוג העיסוק אינו המבחן, והתמורה היא שקובעת.
מי זכאי לרישיון א/1?
מי שזכאי לאשרת עולה ומבקש לשהות בישראל כדי לבחון את האפשרות להשתקע בה כעולה. הרישיון נועד לתקופת בחינה ואינו מהווה עלייה בפועל.
מי מקבל רישיון א/4?
מי שרוצה לשהות בישראל והוא קרובו של אדם שהוא בעל אשרה. זהו רישיון נגזר, ומעמדו תלוי במעמדו של בעל האשרה שממנו הוא נגזר.
כמה זמן אפשר לשהות בישראל ברישיון לישיבת ביקור?
החוק קובע תקופה של עד שלושה חודשים לרישיון לישיבת ביקור, שזו הדרגה שאליה משתייכות אשרות סדרת ב׳. תקופת השהייה בפועל נקבעת בגדרי התקרה הזאת ולא מעבר לה.
מהו רישיון א/5 ולמה הוא נקרא כללי?
משום שהוא מוגדר בשלילה: הוא ניתן למי שמבקש לשהות בישראל למטרה שאינה נמנית על המטרות המנויות בשאר סעיפי התקנה. בפועל זהו הרישיון שמשמש במסלולים שאין להם קטגוריה ייעודית, ובהם שלב מתקדם בהליך המדורג.
לפני ההגשה

בואו נוודא שאתם בקטגוריה הנכונה

פגישת ייעוץ קצרה עם עורך דין מהמחלקה, שבה נזהה באיזו קטגוריה אתם נמצאים היום, אילו תנאים חלים עליה, ומה נדרש כדי לעבור לקטגוריה אחרת.

עורך דין מהמחלקה, לא מוקד נשוב אליכם בהקדם האפשרי בלי הבטחת תוצאה