אזרחות ישראלית לתושבי קבע: תנאי סעיף 5 לחוק האזרחות והליך ההתאזרחות
תושב קבע חי בישראל מכוח רישיון, ואזרח חי בה מכוח זכות. המעבר בין השניים נעשה בהתאזרחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות, שקובע שישה תנאים מצטברים ומשאיר לשר הפנים שיקול דעת גם כשכולם מתקיימים. העמוד הזה מסביר מה נדרש, מה נבדק, ומה עושים כשהתשובה שלילית.
״תושבות קבע היא רישיון שיכול לפקוע. אזרחות היא מעמד. זה כל ההבדל, וזה הרבה.״
עו״ד ליאת קרסקס · ראשת מחלקת מעמד אישי והגירה
תושב קבע ואזרח: מה ההבדל, ולמה הוא קובע את המסלול
תושב קבע מחזיק ברישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל. הרישיון מקנה מגורים, עבודה וזכויות סוציאליות, אך הוא רישיון: תקנות הכניסה קובעות שהוא פוקע כשבעל הרישיון עוזב את ישראל ומשתקע במדינה אחרת. אזרחות אינה פוקעת בדרך הזאת, ומקנה גם דרכון ישראלי וזכות בחירה לכנסת.
לתושבי מזרח ירושלים ההבדל הזה מוחשי. רובם תושבי קבע ולא אזרחים, ולכן מעמדם תלוי בהמשך קיומו של מרכז חיים בישראל. ההתאזרחות היא הדרך היחידה לשנות את זה, והיא נעשית לפי סעיף 5 לחוק האזרחות. על תושבות הקבע עצמה, מה היא מקנה ומתי היא פוקעת, בעמוד הייעודי.
מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, סעיף 2(א)(4); תקנות הכניסה לישראל, תשל״ד-1974, תקנות 11 ו-11א; חוק-יסוד: הכנסת, סעיף 5. נבדק בספטמבר 2026.
ששת התנאים של סעיף 5(א)
החוק קובע: ״בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה: (1) נמצא בישראל; (2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו; (3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע; (4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה; (5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית; (6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי.״
התנאים מצטברים. לתושב קבע התנאי השלישי מתקיים מעצם מעמדו, והתנאי הראשון מתקיים אם הוא נמצא בישראל ביום ההגשה. ארבעת האחרים הם לב הבדיקה, וכל אחד מהם דורש ראיות משלו.
מקור נורמטיבי: חוק האזרחות, תשי״ב-1952, סעיף 5(א). נבדק בספטמבר 2026.
שלוש שנים מתוך חמש, והשתקעות
תנאי השהייה נספר לאחור מיום הגשת הבקשה: שלוש שנים בישראל מתוך חמש השנים שקדמו לו. הספירה נעשית לפי רישומי כניסות ויציאות, ולכן נסיעות ממושכות לחו״ל בתקופה הזאת נבדקות אחת לאחת. מי שמתכנן להגיש בקשה צריך לבדוק את הרישום לפני ההגשה, לא אחריה.
תנאי ההשתקעות מנוסח בחוק בשתי חלופות: ״השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה״. בית המשפט העליון דן בשנת 2024 בעניינה של תושבת קבע מירושלים שבקשתה סורבה, וקבע שכאשר הוכחה השתקעות בפועל אין לדרוש הוכחה נפרדת של כוונה לעתיד, ושאין לדחות בקשה על יסוד השערות בלבד.
בפועל ההשתקעות מוכחת באותם מסמכים שמוכיחים מרכז חיים: מגורים, עבודה, לימודי ילדים, קופת חולים, חשבונות. מה שמייחד את ההתאזרחות הוא היקף התקופה שנבדקת.
מקור נורמטיבי: חוק האזרחות, תשי״ב-1952, סעיף 5(א)(2) ו-(4); עע״מ 2249/23 טוויל נ׳ שר הפנים (4.11.2024). נבדק בספטמבר 2026.
ידיעת עברית וויתור על אזרחות קודמת
החוק דורש ״ידיעת-מה״ של השפה העברית, ולא שליטה. הדרישה נבדקת בריאיון, והרף המעשי משתנה לפי גיל המבקש ונסיבותיו. מי שאינו קורא עברית אינו פסול, אך ראוי שיגיע לריאיון מוכן.
התנאי השישי הוא המורכב ביותר עבור רבים מתושבי מזרח ירושלים. מי שמחזיק באזרחות זרה נדרש לוותר עליה, או להוכיח שיחדל להיות אזרח חוץ כשיהיה לאזרח ישראלי. הדרך לעשות זאת תלויה בדין של אותה מדינה, ולעיתים דורשת הליך מולה עוד לפני שההתאזרחות בישראל הושלמה. מי שאין לו אזרחות זרה אינו נדרש לתנאי הזה, אך צריך להוכיח זאת.
מקור נורמטיבי: חוק האזרחות, תשי״ב-1952, סעיף 5(א)(5) ו-(6). נבדק בספטמבר 2026.
שיקול דעת השר והצהרת האמונים
גם כשכל ששת התנאים מתקיימים, החוק אינו מקנה זכות אוטומטית. סעיף 5(ב) קובע ששר הפנים ״יעניק לו, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות.״ שיקול הדעת הזה הוא הסיבה שרבות מהבקשות נדחות בלי שנטען שתנאי מהתנאים חסר.
שיקול דעת אינו פטור מהנמקה. לפי חוק ההנמקות, החלטה שלילית חייבת להיות מנומקת בכתב, ובהליך שיפוטי נטל הראיה על הרשות להראות שההחלטה כדין. סירוב שנומק ב״שיקול דעת״ בלבד, בלי עובדות, הוא סירוב שאפשר לתקוף.
בסוף ההליך, לפני מתן התעודה, מצהיר המבקש: ״אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל״, והאזרחות נקנית מיום ההצהרה.
מקור נורמטיבי: חוק האזרחות, תשי״ב-1952, סעיפים 5(ב), 5(ג), 5(ד); חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי״ט-1958, סעיפים 2 ו-6. נבדק בספטמבר 2026.
ילדים קטינים
התאזרחות של הורה מקנה אזרחות גם לילדו הקטין, בתנאי שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל או תושב של האזור וההורה היה רשאי להחזיק בו. כשהקטין אזרח חוץ ושני ההורים רשאים להחזיק בו, ורק אחד מהם התאזרח, אפשר לחסום את הקניית האזרחות לקטין בהצהרה של ההורה השני.
המשמעות המעשית: בבקשה של הורה יש לצרף מראש את פרטי הילדים, את מסמכי המשמורת ואת עמדת ההורה השני, כדי שהאזרחות תוקנה לילדים באותו מועד ולא תידרש בקשה נפרדת. כשאחד ההורים רשום במרשם האוכלוסין של האזור, מעמד הילדים נבחן קודם לפי הוראת השעה.
מקור נורמטיבי: חוק האזרחות, תשי״ב-1952, סעיף 8(א) ו-(ב). נבדק בספטמבר 2026.
סירוב: הנמקה, עתירה ומועדים
סירוב להתאזרח לפי סעיף 5 אינו נדון בבית הדין לעררים. התוספת השנייה לחוק הכניסה לישראל מסמיכה את בית הדין לדון בהחלטות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות, כלומר בהתאזרחות בן זוג, ולא בסעיף 5. לכן הערכאה היא בית המשפט לעניינים מנהליים, בעתירה מנהלית, בתוך המועד הקבוע בתקנות.
לפני העתירה כדאי לבדוק שני דברים. הראשון, האם ההחלטה מנומקת, ואם לא, לדרוש הנמקה בכתב. השני, האם הסירוב נשען על תנאי חסר, שאפשר להשלים ולהגיש מחדש, או על שיקול דעת, שאותו תוקפים בעתירה. שני המסלולים שונים, ולעיתים כדאי לנקוט את שניהם.
מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, התוספת השנייה; חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש״ס-2000, התוספת הראשונה פרט 12; תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס״א-2000, תקנה 3(ב). נבדק בספטמבר 2026.
ביטול אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים
מי שקיבל אזרחות בהתאזרחות אינו חסין. שר הפנים רשאי לבטל את האזרחות אם הוכח שנרכשה ״על יסוד פרטים כוזבים״ וטרם חלפו שלוש שנים מרכישתה. אחרי שלוש שנים הסמכות עוברת לבית המשפט לעניינים מנהליים, לבקשת השר.
זו הסיבה שאין להגיש בקשה עם מסמכים שאינם מדויקים, גם בפרטים שנראים שוליים. פרט כוזב שהתגלה מאיים על האזרחות עצמה, לא רק על הבקשה.
מקור נורמטיבי: חוק האזרחות, תשי״ב-1952, סעיף 11(א) ו-(ב). נבדק בספטמבר 2026.
לסיכום
לסיכום, תושב קבע יכול להתאזרח לפי סעיף 5 לחוק האזרחות אם הוא נמצא בישראל, שהה בה שלוש שנים מתוך חמש, השתקע בה, יודע ידיעת-מה עברית, וויתר על אזרחותו הקודמת. גם אז ההחלטה נתונה לשיקול דעת השר, שחייב לנמק, וסירוב ניתן לתקיפה בעתירה מנהלית.
ההליך משלב דיני אזרחות, דיני כניסה, משפט מנהלי, ולעיתים גם הדין הזר של מדינת האזרחות הקודמת. הוכחת שלוש השנים, ההשתקעות והוויתור דורשת בנייה של תיק לפני ההגשה, וניסיון בזיהוי הנקודות שהרשות בודקת.
פנו אלינו לבחינת מצבכם ולמידע על האפשרויות העומדות בפניכם.
שאלות ותשובות על התאזרחות תושבי קבע
תושב קבע חייב להתאזרח?
מה ההבדל בין סעיף 5 לסעיף 7?
איך סופרים שלוש שנים מתוך חמש?
צריך לדעת עברית ברמה גבוהה?
מה עושים עם אזרחות זרה קיימת?
הבקשה סורבה. לאן פונים?
הילדים מקבלים אזרחות יחד עם ההורה?
כל עמודי מחלקת מעמד אישי והגירה
מסלולים ומעמדות
הליך מדורג לבן זוג זרבן זוג זר: איך זה נראה בפועלתושבות ארעית בישראלתושבות קבע בישראלידועים בציבורנישואין מעורביםמעמד לילדים להורה תושב האזוראיחוד משפחותרישום לידה כשרק הורה אחד תושבנבדוק את ששת התנאים על התיק שלכם
שיחת אבחון קצרה עם עורך דין מהמחלקה: נבדוק את רישום הכניסות והיציאות, את ראיות ההשתקעות, את שאלת האזרחות הזרה, ומה כדאי להשלים לפני ההגשה.