חוק הכניסה לישראל: מה החוק קובע ומה חשוב לדעת לפני כל בקשה
חוק הכניסה לישראל הוא החוק שמכוחו ניתנת כל אשרה וכל רישיון ישיבה למי שאינו אזרח, והוא גם החוק שקובע מתי אשרה מתבטלת, מתי אדם הופך לשוהה שלא כדין, ולאן פונים כשהחלטה מתקבלת נגדו.
״רוב הבקשות לא נופלות על החוק. הן נופלות על תנאי שנכתב ברישיון ואיש לא קרא.״
עו״ד ליאת קרסקס · ראשת מחלקת מעמד אישי והגירה
מה החוק מסדיר ולמי הוא חל
חוק הכניסה לישראל פותח בשתי הוראות קצרות שמגדירות את כל השאר. מי שאינו אזרח ישראלי נכנס לישראל על פי אשרת עולה או על פי אשרה לפי החוק, ומי שאינו אזרח ואינו בעל אשרת עולה או תעודת עולה יושב בישראל על פי רישיון ישיבה לפי החוק. אזרחים ועולים נמצאים מחוץ למסגרת הזאת, וכל השאר בתוכה.
ההבחנה בין אשרה לרישיון ישיבה היא היסוד של החוק כולו. האשרה היא היתר הכניסה, ורישיון הישיבה הוא היתר השהייה לאחר הכניסה. השניים ניתנים לעיתים באותו מסמך, אך הם אינם זהים, וכל אחד מהם יכול להתבטל בנפרד. סוגי האשרות והרישיונות מפורטים בתקנות שהותקנו מכוח החוק.
החוק מסמיך את שר הפנים, וסמכויותיו רובן ככולן סמכויות רשות: הוא רשאי לתת, רשאי להאריך, רשאי להתנות ורשאי לבטל. משמעות הדבר היא שעמידה בתנאים פותחת דלת ואינה מקנה זכות, וזו הנקודה שממנה נובע רוב הצורך בייצוג.
מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, סעיף 1. נבדק בספטמבר 2026.
ארבע דרגות רישיון והארכתן
החוק קובע ארבע דרגות של אשרה ורישיון ישיבה, ולכל אחת תקרת זמן: רישיון לישיבת מעבר עד חמישה ימים, רישיון לישיבת ביקור עד שלושה חודשים, רישיון לישיבת ארעי עד שלוש שנים, ורישיון לישיבת קבע שאינו מוגבל בזמן. לצדן קיים רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון וניתן נגדו צו הרחקה, והוא תקף עד ליציאתו.
ההארכות מוגבלות אף הן בחוק. רישיון מעבר ניתן להאריך עד עשרה ימים במצטבר. רישיון ביקור ניתן להאריך כך שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים. רישיון ארעי ניתן להאריך בתקופות שכל אחת מהן אינה עולה על שנתיים. השר רשאי גם להחליף רישיון מסוג קצר יותר ברישיון מסוג ארוך יותר או בישיבת קבע, וזה הבסיס החוקי למעבר בין הדרגות, למשל בהליך המדורג.
לעובד זר קובע החוק כלל נוסף: אשרה ורישיון יינתנו רק אם המעסיק מחזיק בהיתר להעסקה, ותחום העיסוק מצוין ברישיון עצמו. הארכת רישיון של עובד זר כפופה להסדר נפרד בחוק, המפורט בעמוד אשרת העבודה לעובד זר.
מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, סעיפים 2(א), 2(ג), 3 ו-4. נבדק בספטמבר 2026.
תנאים, ערובות וביטול
שר הפנים רשאי לקבוע תנאים למתן אשרה או רישיון, להארכתם ולהחלפתם, ובכלל זה לדרוש ערבון כספי, ערבות בנקאית או ערובה אחרת להבטחת התנאים. הוא רשאי גם לקבוע באשרה או ברישיון תנאים שקיומם הוא תנאי לתוקפם. הפרה של תנאי כזה אינה עניין משמעתי: היא נוגעת לתוקף הרישיון עצמו.
במקביל רשאי השר, לפי שיקול דעתו, לבטל אשרה שניתנה, בין לפני בואו של בעל האשרה לישראל ובין בשעת בואו, ולבטל רישיון ישיבה שניתן. שילוב ההוראות האלה הוא הסיבה שבגללה יש לקרוא את הרישיון עצמו ולא להסתמך על מה שנאמר בעל פה: מה שכתוב ברישיון הוא מה שקובע מה מותר, ומה שמפקיע אותו.
מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, סעיפים 6 ו-11(א). נבדק בספטמבר 2026.
מי לא יקבל אשרה
בתיקון לחוק נקבע כי לא תינתן אשרה ולא רישיון ישיבה מכל סוג למי שאינו אזרח או תושב קבע, אם הוא, או הארגון שהוא פועל בעבורו, עשה ביודעין אחד מארבעה מעשים: פרסם קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל או התחייב להשתתף בחרם כזה; פרסם דברי הכחשת השואה; פרסם דברי הכחשת טבח 7 באוקטובר 2023; או פרסם דברי תמיכה בהעמדה לדין של אזרחים ישראלים במדינת חוץ או בבית דין בין-לאומי בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם בצבא או בזרועות הביטחון.
הנוסח הנפוץ ברשת, המדבר על ״תיקון החרם משנת 2017״ בלבד, אינו מעודכן: שתי העילות האחרונות נוספו בשנת 2025. גם כאן שמר החוק על שיקול דעת, ושר הפנים רשאי לתת אשרה ורישיון על אף המניעה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, סעיפים 2(ד) ו-2(ה). נבדק בספטמבר 2026.
שוהה שלא כדין, הרחקה ומשמורת
החוק מגדיר שוהה שלא כדין כמי שאינו אזרח ישראלי או עולה ונמצא בישראל בלי רישיון ישיבה. שוהה שלא כדין יורחק מישראל בהקדם האפשרי אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן, וההרחקה נעשית על פי צו הרחקה של שר הפנים. החוק קובע גם חזקה: מי שאין בידו להציג רישיון ישיבה בלא הסבר סביר, חזקה שהוא שוהה שלא כדין.
החזקה במשמורת נעשית על פי צו של ממונה ביקורת הגבולות, ולא יינתן צו כזה אלא לאחר שניתנה לאדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, ואם לא אותר, לא יאוחר מעשרים וארבע שעות לאחר תחילת ההחזקה. הצו נמסר לו ככל האפשר בשפה המובנת לו. מי שמוחזק במשמורת מובא לפני בית הדין לביקורת משמורת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתשעים ושש שעות מתחילת ההחזקה.
החוק מונה גם את העילות לשחרור בערובה, ובהן שהייה שיסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, שכנוע שהאדם יצא בעצמו במועד שנקבע, גיל או מצב בריאות שההחזקה עלולה לפגוע בו או טעמים הומניטריים מיוחדים, ושהייה במשמורת מעל שישים ימים ברציפות. לצדן קבועים סייגים, ובהם היעדר שיתוף פעולה עם ההרחקה. הרחבה על ההליך עצמו בעמוד הרחקת עובדים זרים.
מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, סעיפים 13(א)-(ב), 13א(ב)-(ה), 13ו(א) ו-13יד(א). נבדק בספטמבר 2026.
ערר וערעור
מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטה של רשות בעניינו רשאי להגיש ערר לבית הדין לעררים, שהוקם מכוח החוק ודן בעניני כניסה, שהייה, יציאה ואזרחות. הערר מוגש בכתב בתוך שלושים ימים מיום שההחלטה פורסמה, נמסרה או נודעה לעורר, לפי המוקדם. בית הדין דן בערר לפי העילות, הסמכויות והסעדים שלפיהם דן בית משפט לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית.
החלטה סופית של בית הדין לעררים ניתנת לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניינים מינהליים, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מתן ההחלטה או מיום המצאתה. שני המועדים האלה הם הנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים בלי שנדונו לגופם, ולכן הם מפורטים בעמוד ערר מנהלי.
מקור נורמטיבי: חוק הכניסה לישראל, תשי״ב-1952, סעיפים 13כד(ב), 13כז ו-13לא(א). נבדק בספטמבר 2026.
לסיכום
חוק הכניסה לישראל בנוי על סמכות רשות: שר הפנים רשאי לתת, להתנות, להאריך ולבטל, ותקרות הזמן, התנאים והמועדים כתובים בחוק ולא נתונים למשא ומתן. מי שמבין את ההבחנה בין אשרה לרישיון, את הדרגות ואת מועדי הערר, יודע מה נדרש ממנו בכל שלב ומתי חלון הזמן נסגר.
הצטלבות של שיקול דעת מנהלי, תנאים שהפרתם מפקיעה רישיון, ומועדים קצרים לערר ולערעור מחייבת קריאה מדויקת של הרישיון ושל ההחלטה עצמה, וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.
פנו אלינו לבחינת מעמדכם לפי החוק ולמידע על האפשרויות העומדות בפניכם.
שאלות ותשובות על חוק הכניסה לישראל
מי צריך אשרה כדי להיכנס לישראל?
כמה זמן אפשר לשהות בישראל ברישיון לישיבת ביקור?
האם אפשר לעבור מרישיון קצר לרישיון ארוך יותר?
האם שר הפנים חייב לתת אשרה למי שעומד בתנאים?
מי נחשב שוהה שלא כדין?
תוך כמה זמן מגישים ערר לבית הדין לעררים?
מי לא יכול לקבל אשרה לפי התיקון לחוק?
כל עמודי מחלקת מעמד אישי והגירה
מסלולים ומעמדות
הליך מדורג לבן זוג זרבן זוג זר: איך זה נראה בפועלתושבות ארעית בישראלתושבות קבע בישראלידועים בציבורנישואין מעורביםמעמד לילדים להורה תושב האזוראיחוד משפחותרישום לידה כשרק הורה אחד תושבבואו נוודא שאתם במסגרת הנכונה
פגישת ייעוץ קצרה עם עורך דין מהמחלקה, שבה נזהה איזה סעיף בחוק חל על מצבכם, מה כתוב ברישיון שבידכם, ומהו המועד הקרוב שאסור לפספס.