הליך מדורג להסדרת מעמד בן זוג זר בישראל

ההליך המדורג אינו טופס שממלאים פעם אחת. זהו הליך מנהלי שנמשך שנים, ובכל אחד משלביו נבחנות מחדש שתי שאלות: האם הקשר כן, והאם מרכז החיים בישראל.

״הטעות שאני רואה הכי הרבה אינה טעות בטופס. היא מתחילה בכך שזוג קרא על מסלול אחד ונמצא במסלול אחר.״

עו״ד ליאת קרסקס · ראשת מחלקת מעמד אישי והגירה
ידו של אדם אוחזת בשני דרכונים ישראלים, ולוגו עם האות M בתוך זר דפנה. תרגום: ההליך המשפטי לקבלת
עורך הדין והנוטריון יגאל מור
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
עודכן ב · קריאה של כ-11 דקות

למה ההליך הזה שונה מכל בקשה אחרת

נטל ההוכחה מוטל על המבקשים, ההחלטה נתונה לשיקול דעת הרשות, וכל הארכה היא הזדמנות נוספת לבחינה. משמעות הדבר פשוטה: תיק שנפתח בצורה חלשה ממשיך להיות חלש בכל שלב, ותיק שנבנה נכון מלכתחילה חוסך התמודדות עם שאלות שכלל לא היו צריכות להישאל.

הגישה הנכונה להליך היא גישה של תיק מנהלי לכל דבר: תחילה זיהוי המסלול והנוהל הפנימי שחלים על בני הזוג, ורק לאחר מכן בניית התיק לפי הדרישות של אותו מסלול, ולא לפי דרישות של מסלול אחר.

הראיון בלשכה, ומה באמת קורה בו

הראיון בלשכה הוא הרגע המשמעותי ביותר בהליך, ומעטים יודעים עד כמה הוא כפוף לכללים כתובים. נוהל פנימי של הרשות קובע כי הראיון נרשם בשפה העברית על גבי טופס ייעודי, כי בתום הראיון מתבקש המרואיין לקרוא את התיעוד ולאשר אותו בחתימתו, וכי הראיון ייערך בשפה שהמרואיין דובר ומבין. אם אין מראיין הדובר את שפתו, יתורגם הראיון באמצעות מתורגמן מטעם הרשות.

ליווי משפטי ללשכה מתחיל הרבה לפני הראיון עצמו ונמשך אחריו: הגשת המסמכים, הקפדה על כך שהזכויות שבנוהל אכן נשמרות, ובעיקר ידיעה מדויקת מה נרשם ועל מה נחתם. הפרוטוקול שנחתם היום הוא המסמך שילווה את התיק שנים קדימה, וכל ערר בעתיד, פנימי או משפטי, ייבנה על בסיסו.

ודווקא משום שהמרואיין הוא זה שמשיב בראיון, ההכנה שלפניו היא העבודה המשמעותית ביותר: מעבר מוקדם על השאלות הנשאלות בפועל, על מה שנחשב תשובה עקבית, ועל הפערים שעלולים להיקרא כסתירה בין גרסאות בני הזוג. זוג מוכן נכנס לראיון כשהוא יודע למה לצפות, ולא מגלה זאת בפעם הראשונה מול השולחן.

ראיות, תיעוד ומסמכים

הנהלים אינם מסתפקים בהצהרה. הנוהל הפנימי החל על בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי דורש הוכחות לכנות הקשר ולקיום מרכז חיים משותף בישראל לפחות מהשנה האחרונה, והנוהל החל על חיים משותפים מפרט את סוגי הראיות: חוזה שכירות או בעלות, חשבונות משותפים, אישורים ממוסדות, תמונות משותפות ומכתבי המלצה של בני משפחה וחברים.

המסקנה המעשית היא שראיות נאספות תוך כדי החיים ולא ערב הפגישה. חוזה שנחתם על שם אחד בלבד, חשבון בנק שנשאר נפרד או שנה שבה בני הזוג שהו בחו״ל הם פרטים שנראים שוליים בזמן אמת ומקבלים משקל בלשכה. ליווי נכון של תיק מסוג זה נמשך לאורך כל התקופה וכולל ניהול שוטף של התיעוד, שמירה על לוח המועדים והכנה של בני הזוג לכל מפגש מול הרשות. הבטחת תוצאה אינה חלק ממנו: ההחלטה נתונה לשיקול דעתה של הרשות, והתפקיד המקצועי הוא להביא בפניה תיק שלם, עקבי ומתועד.

ההליך המדורג מהו, ומדוע הוא מדורג

ההליך המדורג הוא המנגנון שבו מדינת ישראל מעניקה מעמד לבן זוג זר של אזרח או של תושב קבע. הוא נקרא מדורג משום שהמעמד אינו ניתן בבת אחת אלא בשלבים, וכל שלב מותנה בכך שהתנאים שהתקיימו בשלב הקודם עדיין מתקיימים.

רישיון מסוג ב/1

רישיון ישיבה זמני. הוא מתיר שהייה בישראל, ובחלק מהמסלולים גם עבודה בה, אך אינו מקנה מעמד של תושב. בשלב הזה בן הזוג הזר אינו נחשב תושב לעניין ביטוח בריאות ממלכתי, והסדרת הביטוח הרפואי היא נושא שיש לטפל בו בנפרד ומראש. חשוב לבדוק מה בדיוק נכתב ברישיון עצמו ולא להסתמך על הנחה, משום שסוג הרישיון הוא שקובע מה מותר.

רישיון ארעי מסוג א/5

השלב הבא. רישיון א/5 מקנה מעמד של תושב ארעי, וזו נקודת הציון המשמעותית ביותר במדרג עבור רוב הזוגות, ולא סיום ההליך.

חשוב לדייק בנקודה שרבים טועים בה: מעמד של תושב ארעי אינו מקנה מאליו זכויות ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי. לצורך זכויות אלה נדרשת הכרה נפרדת בתושבות על ידי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם למבחני מרכז החיים ולתקופת האכשרה הרלוונטית, ובכלל זה דרישת תקופת ישיבה מינימלית בישראל. הבדיקה מול הביטוח הלאומי היא הליך נפרד מהבדיקה מול רשות האוכלוסין, וכדאי לטפל בה במקביל ולא בדיעבד.

בסוף המדרג, ורק בו, נבחנת בקשת ההתאזרחות או בקשת מעמד הקבע, בהתאם למסלול. המדרג הוא הכלי שבאמצעותו הרשות בוחנת לאורך זמן שהקשר כן ושמרכז החיים אכן בישראל, וזו גם הסיבה שהתיק אינו נסגר לאחר ההגשה הראשונה.

זוג יושב מול מסמכים בהליך המדורג להסדרת מעמד בישראל
ההליך המדורג נבחן מחדש בכל הארכה, ולא רק בהגשה הראשונה

ארבעה מסלולים זוגיים, ולוחות זמנים שונים בשנים

הטעות הנפוצה ביותר היא לקרוא על מסלול אחד ולפעול לפי מסלול אחר. שני משתנים קובעים באיזה מסלול נמצאים בני הזוג: האם הם נשואים או מנהלים חיים משותפים, והאם בן הזוג הישראלי הוא אזרח או תושב קבע. ארבעת הצירופים האלה הם ארבעה מסלולים נפרדים, עם נהלים נפרדים ועם לוחות זמנים שנבדלים בשנים.

נשואים לאזרח ישראלי

נשואים · בן זוג אזרח

רישיון ב/1
עד שישה חודשים, ב/1 כללי
רישיון ארעי א/5
מוארך מדי שנתיים, עד ארבע שנים במצטבר
בסיום המדרג
בחינת בקשת התאזרחות

כ-4.5 שנים לפי מדרג הנוהל

מקור נורמטיבי: נוהל רשות האוכלוסין 5.2.0008. נבדק באוגוסט 2026.

נשואים לתושב קבע

נשואים · בן זוג תושב קבע

רישיון ב/1
עד חצי שנה, ולאחריה חמישה עשר חודשים עם אפשרות הארכה בשנה
רישיון ארעי א/5
שנה, מוארך עד שלוש שנים
בסיום המדרג
בחינת בקשה למעמד קבע

כ-5.25 שנים לפי מדרג הנוהל

מקור נורמטיבי: נוהל רשות האוכלוסין 5.2.0011. נבדק באוגוסט 2026.

חיים משותפים עם אזרח

לא נשואים · בן זוג אזרח

רישיון ב/1
שלוש שנים
רישיון ארעי א/5
ארבע שנים
בסיום המדרג
בחינת המשך המעמד לפי הנוהל

כ-7 שנים לפי מדרג הנוהל

מקור נורמטיבי: נוהל רשות האוכלוסין 5.2.0009. נבדק באוגוסט 2026.

חיים משותפים עם תושב קבע

לא נשואים · בן זוג תושב קבע

רישיון ב/1
ארבע שנים
רישיון ארעי א/5
חמש שנים
בסיום המדרג
בחינת המשך המעמד לפי הנוהל

כ-9 שנים לפי מדרג הנוהל

מקור נורמטיבי: נוהל רשות האוכלוסין 5.2.0009. נבדק באוגוסט 2026.

שימו לב למה שהמספרים האלה אומרים, ולמה שאינם אומרים. המשכים הנקובים הם משכי השלבים שנקבעו בנוהל, ולא הבטחה ללוח זמנים קלנדרי. זמני טיפול, השלמות מסמכים, זימונים לראיון ועיכובים מנהליים עשויים להאריך את התקופה בפועל. כמו כן, כל שלב מותנה בכך שהתנאים ממשיכים להתקיים, ולכן מדרג שמתקדם כסדרו אינו מובן מאליו.

מסלול החיים המשותפים חל גם על בני אותו מין, והנוהל דורש בו הוכחת מרכז חיים משותף בישראל לפחות מהשנה האחרונה, לצד ראיות לקשר לאורך זמן. התוצאה בסוף מסלול זה נבחנת לפי הנוהל ואינה זהה לזו שבמסלול הנשואים, ולכן כדאי לברר אותה מראש ולא להניח.

ההליך המדורג, משלב לשלב

רצף השלבים משותף לכל המסלולים. משך כל שלב משתנה ביניהם, לפי הכרטיסים שלמעלה.

  1. 01הגשת הבקשהפתיחת התיק בלשכה, על שם שני בני הזוג
  2. 02בדיקת המסמכיםתעודות ציבוריות מאומתות ומתורגמות, ותעודת יושר
  3. 03הראיון בלשכהנרשם בעברית ונחתם בידי המרואיין
  4. 04רישיון ב/1שהייה, ובחלק מהמסלולים גם עבודה. אינו מעמד תושב
  5. 05רישיון ארעי א/5מעמד תושב ארעי. תושבות לביטוח לאומי נבחנת בנפרד
  6. 06הארכות ובדיקות חוזרותכנות הקשר ומרכז החיים נבחנים מחדש בכל הארכה
  7. 07אזרחות או מעמד קבעבהתאם למסלול ובכפוף לעמידה בכל התנאים
חתן וכלה מחזיקים ידיים, עם שכבת-על של, ולוגו בפינה השמאלית העליונה. הלוגו כולל אות M מוקפת בענפי
גם בני זוג שאינם נשואים נמצאים במסלול מוסדר, עם לוח זמנים משלו

מה הרשות בודקת בכל שלב

שלוש שאלות חוזרות בכל שלב, ולא רק בהגשה הראשונה.

כנות הקשר

הנוהל הפנימי מסמיך את ראש צוות אשרות לסרב את הבקשה אם לא הוצגו ראיות משכנעות או אם עולה חשד לקשר פיקטיבי. הבדיקה נעשית באמצעות המסמכים ובאמצעות הראיון, ושתי הדרכים משלימות זו את זו.

מרכז חיים בישראל

לא די בכתובת. נדרשות ראיות לחיים בפועל בישראל, ולפחות מהשנה האחרונה. שהייה ממושכת בחו״ל באמצע ההליך היא אחת הסיבות הנפוצות לשאלות בלשכה, ואם היא צפויה מראש כדאי לתכנן את התיעוד בהתאם.

היעדר מניעה

בדיקות פליליות וביטחוניות מתבצעות לאורך ההליך ולא רק בתחילתו, ומידע שהתגלה מאוחר יכול להשפיע על הארכה.

המסמכים החוזרים בכל שלב

דרכון בתוקף, תעודות ציבוריות מאומתות באפוסטיל ומתורגמות, תעודת יושר ממדינת המוצא, אישורי מגורים ותשלומים משותפים, ותיעוד המעיד על הקשר לאורך זמן ולא במרוכז.

מה נבחן בראיון

הנוהל הפנימי מונה שני דברים מפורשים שהראיון בא לבדוק: כנות הקשר הזוגי בין המבקשים, וקיומו של מרכז חיים משותף. בפועל הראיון נערך בנפרד עם כל אחד מבני הזוג, והתשובות מושוות זו לזו. שני הנושאים חוזרים ונבחנים בכל הארכה, ולכן התיעוד שנאסף לאורך הדרך הוא שקובע, ולא ההסבר שניתן ביום הראיון.

איך מאמתים מסמך שהונפק בחו״ל

תעודה ציבורית שהונפקה במדינה זרה נדרשת באישור אפוסטיל, או באימות של הקונסוליה הישראלית באותה מדינה, ולצדה תרגום. זהו השלב שבו נופלים לוחות זמנים, משום שהאימות נעשה מול רשויות זרות ואינו בשליטת המבקש. כדאי לפתוח בו לפני הגשת הבקשה ולא אחריה.

מקור נורמטיבי: נוהל רשות האוכלוסין 5.2.0008, ס׳ ה.2(10)-(11) וס׳ ד.2.ה, המפנה לנוהל אימות המסמכים 1.3.0001. עריכת הראיון בנפרד עם כל אחד מבני הזוג: מהניסיון המצטבר של המשרד. נבדק בספטמבר 2026.

מה קורה כשההליך המדורג נעצר

זהו החלק שקשה לדבר עליו, והוא גם החלק שאנשים מחפשים עליו מידע ולא מוצאים אותו.

פרידה או פטירה של בן הזוג הישראלי

הנוהל הפנימי החל על חיים משותפים קובע במפורש כי אם נותק הקשר בין בני הזוג או נפטר בן הזוג הישראלי, יש לפעול לפי נוהל הפסקת ההליך המדורג הרלוונטי. עצירת ההליך אינה בהכרח סוף הדרך, אך היא מעבירה את התיק למסלול אחר לגמרי, ולכן חשוב לפעול בו מוקדם ולא לאחר שהרישיון כבר פג.

אלימות מצד בן הזוג הישראלי

קיים נוהל פנימי ייעודי לכך, שעניינו הפסקת ההליך המדורג כאשר הקשר נותק כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי. הנוהל, שעודכן בשנת 2020, מטפל במצב הזה על פי דיווח של אחד מבני הזוג או של גורם אחר. מי שנמצא במצב הזה אינו חסר מסלול, וזה מידע שחשוב שיהיה גלוי ולא ייוודע באיחור.

הוועדה הבינמשרדית לטעמים הומניטריים

כאשר אין מסלול לפי הנהלים הרגילים, קיימת פנייה לוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים. הנוהל הפנימי, בנוסחו המעודכן לשנת 2026, מפרט את דרישות ההגשה: קביעת תור, נוכחות אישית של המבקש בלשכה, טופס בקשה, מכתב הסבר המפרט את הטעמים ההומניטריים המיוחדים, דרכון בתוקף לשנתיים, תעודת לידה מקורית ומאומתת, תעודת יושר עדכנית ותשלום אגרה. מכתב ההסבר הוא לב הבקשה, ולא הטופס.

דרכון ישראלי על רקע דגל ישראל, בהקשר הסדרת מעמד ואזרחות
בסוף המדרג, ורק בו, נבחנת בקשת ההתאזרחות או מעמד הקבע

סורבתם. מה עכשיו

סירוב אינו סוף ההליך, אך הוא כפוף למועדים, ומועד שחלף קשה מאוד להחזיר.

ערר פנימי על החלטת הרשות

המונח הרשמי בנהלים אינו ״השגה״ אלא ערר פנימי, וניתן להגיש ערר פנימי אחד בלבד על החלטת גורם מגורמי הרשות. הערר מוגש בכתב, בלא שיהוי ולא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום קבלת ההחלטה. זהו השלב שבו הפרוטוקול החתום מהראיון הופך למסמך המרכזי, משום שהוא הבסיס העובדתי שההחלטה נסמכה עליו.

הערכאה המשפטית שאחרי הערר הפנימי

לאחר מיצוי ההליך הפנימי נפתחת הדרך לערכאה משפטית, ולא תמיד מדובר באותה ערכאה: בהתאם לסוג ההחלטה ולמקום הגאוגרפי, המסלול הוא ערר לבית הדין לעררים או עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי. זיהוי הערכאה הנכונה הוא חלק מהטיפול ולא פרט טכני, משום שפנייה לערכאה שאינה מוסמכת מבזבזת את המועד.

בשני המסלולים ההליך נשען על החומר שנצבר בתיק ולא על חומר חדש שנוצר בדיעבד. זו הסיבה שכל מה שנכתב כאן על תיעוד ועל ראיות אינו עצה כללית: החומר שנאסף בשנה הראשונה הוא החומר שיעמוד לרשות בני הזוג בערכאה שנתיים אחר כך.

ארבע טעויות שחוזרות בתיקים מסוג זה

המסלול הלא נכון. זוג שקרא על מסלול הנשואים לאזרח ובפועל נמצא במסלול תושב הקבע מגיע ללשכה עם ציפייה שגויה ללוח זמנים, ולעיתים גם עם מסמכים שאינם הנדרשים.

הגשה לפני שהתיק מוכן. הגשה חלקית אינה חוסכת זמן. היא יוצרת בקשה ראשונה חלשה, וזו נשארת בתיק.

ראיות שנאספות בדיעבד. ראיות שנוצרו כולן בחודש שלפני הפגישה נראות בדיוק כמו מה שהן. תיעוד רציף לאורך זמן הוא הראיה החזקה ביותר.

מועד שהוחמץ. רישיון שפג, הארכה שלא הוגשה בזמן או ערר פנימי שאיחר את מועדו יוצרים בעיה שאינה קשורה כלל לכנות הקשר, וההתמודדות איתה מיותרת.

לסיכום

ההליך המדורג נמשך שנים, נבחן מחדש בכל שלב, ומתנהל מול רשות שהחלטותיה נתונות לשיקול דעתה. ההבדל בין תיק שמתקדם בשקט לבין תיק שנתקע אינו נעוץ בדרך כלל בנסיבות עצמן, אלא באיכות ההכנה: זיהוי נכון של המסלול שחל, תיעוד שנאסף לאורך זמן ולא במרוכז, ועמידה במועדים.

ניהול הליך מסוג זה מחייב היכרות עם הנהלים הפנימיים של רשות האוכלוסין וההגירה, עם סדרי הראיון בלשכה ועם מועדי הערר הפנימי ועם הערכאות שאחריו, וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.

פנו אלינו לבחינת המסלול שחל עליכם ולמידע על האפשרויות המשפטיות העומדות בפניכם.

שאלות ותשובות

מה שאנשים שואלים אותנו על ההליך המדורג

כמה זמן נמשך ההליך המדורג?
תלוי במסלול, ומדובר במשכי השלבים שנקבעו בנוהל ולא בהבטחה ללוח זמנים קלנדרי. לנשואים לאזרח ישראלי כארבע שנים וחצי, לנשואים לתושב קבע כחמש שנים ורבע, במסלול חיים משותפים עם אזרח כשבע שנים ועם תושב קבע כתשע שנים. זמני טיפול, השלמות מסמכים ועיכובים מנהליים עשויים להאריך את התקופה בפועל.
מה ההבדל בין רישיון ב/1 לרישיון א/5?
רישיון ב/1 הוא רישיון ישיבה זמני ואינו מקנה מעמד תושב. רישיון א/5 מקנה מעמד של תושב ארעי. חשוב לדעת שמעמד תושב ארעי אינו מקנה מאליו זכויות ביטוח לאומי וביטוח בריאות ממלכתי: לצורך זכויות אלה נדרשת הכרה נפרדת בתושבות על ידי המוסד לביטוח לאומי, לפי מבחני מרכז חיים ותקופת אכשרה.
האם אפשר לעבוד בישראל כבר בשלב הראשון?
זה תלוי בסוג הרישיון שניתן בפועל. במסלולים מסוימים הרישיון הראשון הוא ב/1 כללי, ובאחרים מדובר ב-ב/1 לישיבה ועבודה. יש לבדוק מה נכתב ברישיון עצמו ולא להסתמך על הנחה, משום שסוג הרישיון הוא שקובע.
אנחנו לא נשואים. יש לנו מסלול?
כן. קיים נוהל נפרד למתן מעמד לבני זוג המנהלים חיים משותפים ואינם נשואים, לרבות בני אותו מין. לוח הזמנים בו ארוך יותר מזה של הנשואים, ומשתנה לפי מעמדו של בן הזוג הישראלי: כשבע שנים מול אזרח וכתשע שנים מול תושב קבע.
מה נחשב הוכחה לחיים משותפים?
הנוהל מפרט חוזה שכירות, חשבונות משותפים, אישורים ממוסדות, תמונות משותפות ומכתבי המלצה של בני משפחה וחברים. הדרישה היא להוכחת מרכז חיים משותף בישראל לפחות מהשנה האחרונה.
באיזו שפה נערך הראיון בלשכה?
לפי הנוהל הפנימי, הראיון נערך בשפה שהמרואיין דובר ומבין. אם אין מראיין הדובר את שפתו, הראיון מתורגם באמצעות מתורגמן מטעם הרשות. תיעוד הראיון עצמו נרשם בשפה העברית.
על מה חותמים בסוף הראיון?
בתום הראיון מתבקש המרואיין לקרוא את תיעוד הראיון ולאשר אותו בחתימתו. מומלץ לקרוא את התיעוד בעיון לפני החתימה, משום שהמסמך הזה מלווה את התיק שנים קדימה ומשמש בסיס לכל ערר, פנימי או משפטי.
האם עורך דין יכול להגיע איתנו ללשכה?
כן, אנחנו מלווים לקוחות ללשכה. חשוב לדעת שבראיון עצמו הלקוח הוא זה שמשיב, ולכן ההכנה שלפני הראיון היא החלק המשמעותי ביותר בליווי.
מה קורה אם בן הזוג הישראלי נפטר באמצע ההליך?
פטירה של בן הזוג הישראלי עוצרת את ההליך המדורג, והנוהל הפנימי מפנה להליך של הפסקת ההליך המדורג. במקרים מסוימים ניתן לפנות לוועדה הבינמשרדית לטעמים הומניטריים. חשוב לפעול מוקדם ולא לאחר שהרישיון פג.
נפרדנו. האם המעמד נשלל מיד?
ניתוק הקשר מעביר את התיק להליך של הפסקת ההליך המדורג. זה אינו זהה לשלילה מיידית, אך זהו מסלול אחר עם דרישות אחרות, ולכן זו נקודה שבה כדאי לקבל ייעוץ לפני שפונים ללשכה.
יש אלימות במשפחה. האם אאבד את המעמד?
קיים נוהל פנימי ייעודי למצב הזה, שעניינו הפסקת הליך מדורג כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי. הנוהל מטפל במצב שבו הקשר נותק עקב אלימות, על פי דיווח של אחד מבני הזוג או של גורם אחר.
מהי הוועדה הבינמשרדית ומתי פונים אליה?
זוהי הוועדה שדנה בבקשות למעמד מטעמים הומניטריים מיוחדים. פונים אליה כאשר אין מסלול לפי הנהלים הרגילים. ההגשה כוללת טופס, מכתב הסבר מפורט, דרכון בתוקף לשנתיים, תעודת לידה מאומתת, תעודת יושר ואגרה.
מהו ערר פנימי, ומה ההבדל בינו לבין ערר לבית הדין?
המונח הרשמי בנהלים הוא ערר פנימי, וניתן להגיש ערר פנימי אחד בלבד על החלטת גורם מגורמי הרשות, בכתב ובלא שיהוי ולא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום קבלת ההחלטה. לאחר מיצוי ההליך הפנימי נפתחת הדרך לערכאה משפטית, שהיא ערר לבית הדין לעררים או עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי, בהתאם לסוג ההחלטה ולמקום הגאוגרפי.
הוריי מבוגרים ורוצים להגיע. יש מסלול?
קיים נוהל נפרד למתן מעמד להורה קשיש ובודד של אזרח ישראלי, והוא אינו חלק מההליך המדורג הזוגי. תנאי הסף כוללים גיל שישים וארבע לאב ושישים ושתיים לאם, היעדר ילדים נוספים או בן זוג בחו״ל, התחייבות של המזמין ופוליסת בריאות בתוקף.
שהינו בחו״ל תקופה ארוכה. זה משפיע?
כן. מרכז החיים בישראל הוא אחד משני התנאים שנבחנים בכל שלב, ושהייה ממושכת בחו״ל היא אחת הסיבות הנפוצות לשאלות בלשכה. אם צפויה שהייה ממושכת בחו״ל, כדאי לתכנן זאת מראש מבחינת התיעוד.
מתי אפשר לבקש אזרחות?
במסלול הנשואים לאזרח ישראלי, בקשת ההתאזרחות נבחנת בסיום ארבע השנים ברישיון הארעי ובכפוף לעמידה בכל שאר התנאים. במסלול הנשואים לתושב קבע, בסוף ההליך נבחנת בקשה למעמד קבע ולא בקשת התאזרחות.
לפני ההגשה

בואו נוודא שאתם במסלול הנכון

שיחת אבחון קצרה עם עורך דין מהמחלקה, שבה נזהה באיזה מסלול אתם, מה לוח הזמנים שלכם בפועל, ומה צריך להתחיל לתעד כבר עכשיו.

עורך דין מהמחלקה, לא מוקד נשוב אליכם בהקדם האפשרי בלי הבטחת תוצאה

You cannot copy content of this page