פונדקאות בישראל: מי זכאי, איך מאשרים הסכם, ומה קורה אחרי הלידה
פונדקאות בישראל היא הליך מוסדר בחוק, שעובר דרך ועדת אישורים ממלכתית ומסתיים בצו הורות. מאז 2022 המסלול פתוח גם לגברים יחידים ולזוגות בני אותו המין. העמוד מסביר מי רשאי לפנות, מה נבחן בהסכם, ומה ההבדל בין הליך בארץ להליך בחו״ל.
״השאלה בפונדקאות בחו״ל אינה איפה נולד הילד, אלא איך הוא חוזר. את התשובה מכינים לפני הלידה.״
עו״ד ליאת קרסקס
מה קובע החוק
פונדקאות בישראל מוסדרת בחוק הסכמים לנשיאת עוברים משנת 1996. החוק מגדיר מי רשאי להיות הורה מיועד, מי רשאית לשמש אם נושאת, ומה נדרש כדי שהסכם ביניהם יקבל תוקף. בלי אישור של ועדת האישורים, ההסכם אינו חוקי.
החוק עבר שני שינויים מהותיים. בשנת 2018 נפתח המסלול לנשים יחידות. בינואר 2022 נכנס לתוקף פסק דינו של בית המשפט העליון, שקבע כי הדרת גברים יחידים וזוגות בני אותו המין מן ההסדר היא הפליה, והורה לפרש את החוק באופן שוויוני.
התוצאה היא שהמסלול הישראלי, שנים רבות נחלתם של זוגות הטרוסקסואליים בלבד, פתוח היום לכל מי שעומד בתנאי החוק, בשינויים המתחייבים.
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו-1996 · בג״ץ 781/15 ארד-פנקס נ׳ הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים. נבדק בספטמבר 2026.
מי רשאי לפנות להליך בישראל
הורים מיועדים יכולים להיות זוג נשוי, זוג שאינו נשוי, אישה יחידה או גבר יחיד. התנאי המרכזי הוא קשר גנטי: תאי הרבייה של לפחות אחד מן ההורים המיועדים משמשים ליצירת העובר. הסכם שבו אין קשר גנטי לאף אחד מן ההורים אינו נכנס למסלול.
כשמדובר באם מיועדת, נדרשת חוות דעת רפואית שלפיה אינה יכולה לשאת היריון, או שההיריון מסכן אותה באופן ממשי. כשמדובר בזוג גברים או בגבר יחיד, הדרישה הרפואית אינה חלה, ותאי הזרע הם של אחד מהם בלבד באותו מחזור טיפול.
החוק קובע גם גיל מזערי וגיל מרבי להורים המיועדים, וסף למספר הילדים המשותפים שכבר יש להם. הוועדה מוסמכת לחרוג מתנאי הגיל במקרים מיוחדים.
נכון לספטמבר 2026: לפחות אחד מן ההורים המיועדים צעיר מ-54 במועד האישור, ושניהם בני 18 ומעלה. סעיף 5 לחוק. נבדק בספטמבר 2026.
מי יכולה לשמש אם נושאת
החוק מציב לאם הנושאת תנאים מצטברים, ותכליתם להגן עליה ועל היילוד כאחד. היא צריכה להיות אישה שכבר ילדה, שאינה קרובת משפחה של ההורים המיועדים, ושמספר הלידות הקודמות שלה אינו עולה על הסף שנקבע. ככלל היא אינה נשואה, אלא אם הוועדה שוכנעה שלא נמצאה אם נושאת פנויה.
תנאי נוסף, שמפתיע רבים: האם הנושאת צריכה להיות בת דתה של האם המיועדת, אלא אם הוועדה החליטה אחרת. הוראה זו נועדה למנוע שאלות מעמד אישי אצל היילוד.
הוועדה בוחנת גם את בריאותה הגופנית והנפשית, ומקיימת עמה שיחה נפרדת כדי לוודא שהסכמתה ניתנה מרצון ובהבנה מלאה.
- ילדה בעבר, ולא יותר ממספר הלידות שנקבע.
- אינה קרובת משפחה של ההורים המיועדים.
- בטווח הגילים שהחוק קובע.
- ככלל אינה נשואה, ובת דתה של האם המיועדת.
נכון לספטמבר 2026: גיל 22 עד 39 במועד האישור. סעיף 5 לחוק. נבדק בספטמבר 2026.
ועדת האישורים ומה היא בוחנת
ועדת האישורים פועלת מכוח החוק וממונה על ידי שר הבריאות. יושבים בה רופאים מומחים ביילוד וגינקולוגיה, רופא פנימי, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור שהוא משפטן, ואיש דת לפי דתם של הצדדים. דיוניה חסויים.
הוועדה אינה חותמת גומי. היא בודקת את המסמכים הרפואיים והפסיכולוגיים של כל הצדדים, את חוסנם הכלכלי של ההורים המיועדים, את היעדר קרבת משפחה, ואת ההסכם עצמו. היא רשאית לדרוש תיקונים ולהתנות תנאים.
מה שנבחן הוא בעיקר שלוש שאלות: האם ההורים המיועדים עומדים בתנאי הסף, האם האם הנושאת מתאימה ומסכימה מרצון, והאם ההסכם מגן על היילוד ועל האם הנושאת.
סעיף 3 לחוק (הרכב הוועדה) · סעיף 5 (סמכויות הוועדה). נבדק בספטמבר 2026.
ההסכם לנשיאת עוברים
ההסכם הוא לב ההליך. הוא נחתם רק אחרי אישור הוועדה, וקובע את חובות הצדדים במהלך ההיריון, את מסירת היילוד, ואת התשלומים המותרים. החוק אוסר תשלום מסחרי, ומתיר רק החזר הוצאות ופיצוי סביר על אובדן זמן, סבל והפסד הכנסה, בסכומים שהוועדה אישרה מראש.
הסכם טוב צופה גם מצבים שאיש אינו רוצה לחשוב עליהם: הפסקת היריון מסיבה רפואית, היריון מרובה עוברים, סיבוך שדורש אשפוז, ופרידה של ההורים המיועדים במהלך ההיריון. הסכם שלא נגע בהם משאיר את הצדדים בלי מענה ברגע הקשה.
לאם הנושאת נדרש ביטוח חיים, וההורים המיועדים נושאים בהוצאות המשפטיות והביטוחיות שלה, כחלק מן ההסכם.
סעיף 6 לחוק (תשלומים לאם הנושאת). נבדק בספטמבר 2026.
אחרי הלידה: משמורת וצו הורות
עם הלידה עובר היילוד למשמורת ההורים המיועדים, ועליהם מוטלות כלפיו חובות ההורים. אבל המעמד המשפטי המלא נקבע רק בצו הורות של בית המשפט לענייני משפחה. את הבקשה לצו יש להגיש בתוך שבעה ימים מיום הלידה.
בית המשפט נותן את הצו אלא אם שוכנע שטובת הילד דורשת אחרת. עובד סוציאלי מלווה את התהליך, וההורים המיועדים הופכים בצו להורי היילוד לכל דבר ועניין.
שבעת הימים אינם המלצה. איחור בהגשה אינו שולל את הצו, אך פותח פתח לשאלות ולעיכובים, דווקא בשבועות שבהם המשפחה החדשה זקוקה לשקט.
סעיפים 10 ו-11 לחוק (משמורת עם הלידה; בקשה לצו הורות). נבדק בספטמבר 2026.
פונדקאות בחו״ל
גם אחרי הרחבת החוק, ישראלים רבים פונים להליך בחו״ל: מי שאינם עומדים בתנאי הסף, מי שלא מצאו אם נושאת בארץ, ומי שמעדיפים מדינה שבה ההסדר מוכר ומסודר. כל מדינה והדין שלה, ומה שמותר במקום אחד אסור באחר.
ההבדל המשפטי המרכזי הוא בדרך הביתה. ילד שנולד בחו״ל אינו נרשם אוטומטית כילדו של ההורה הישראלי. נדרשת בדיקה גנטית שמוכיחה את הקשר להורה הגנטי, ורק אחריה נרשם הילד ומקבל דרכון. ההורה השני, שאינו הורה גנטי, מקבל את מעמדו בצו הורות פסיקתי.
הבדיקה הגנטית של ילד שנולד בחו״ל נעשית גם היא לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה, ולכן כדאי להכין את הבקשה עוד לפני הלידה, כדי שהמשפחה לא תיתקע במדינה זרה.
חוק מידע גנטי, התשס״א-2000, פרק ה׳1 (בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי צו בית משפט). נבדק בספטמבר 2026.
היכן עורך דין משנה
ההליך הישראלי נראה כמו רשימת מסמכים, אבל הוא סדרה של החלטות שכל אחת מהן משפיעה על הבאה אחריה: בחירת המסלול, ניסוח ההסכם, ההופעה בפני הוועדה, ולוח הזמנים אחרי הלידה.
הסכם לנשיאת עוברים אינו טופס. הוא נבחן על ידי הוועדה סעיף אחר סעיף, וסעיף חסר יכול להחזיר את התיק לתיקון ולדחות את הטיפול הרפואי בחודשים. בהליך בחו״ל, ההכנה המוקדמת של הבקשה לבדיקה הגנטית ולצו ההורות היא מה שקובע כמה זמן המשפחה תשהה מחוץ לישראל.
יש גם שאלות שאינן משפטיות בלבד, כמו התאמת ההליך למסורת הדתית של המשפחה. במקרים כאלה נכון לשלב את הייעוץ המשפטי עם גורם הלכתי שהמשפחה סומכת עליו.
לסיכום
לסיכום, פונדקאות בישראל היא הליך חוקי, מוסדר ופתוח היום לזוגות וליחידים כאחד, בתנאי שיש קשר גנטי לאחד מן ההורים ושההסכם עבר את ועדת האישורים. אחרי הלידה, צו ההורות הוא מה שהופך את המשמורת למעמד. הליך בחו״ל אפשרי, אך הדרך הביתה עוברת דרך בדיקה גנטית וצו הורות פסיקתי.
ההליך משלב דין, רפואה ופסיכולוגיה, וכל שלב בו תלוי בקודמו. הסכם שנוסח כראוי ובקשה שהוגשה במועד חוסכים חודשים.
פנו אלינו לבחינת המסלול המתאים לכם ולמידע על השלבים העומדים בפניכם.
מה שאנשים שואלים אותנו על פונדקאות
האם גבר יחיד או זוג גברים יכולים לעשות פונדקאות בישראל?
האם חייב להיות קשר גנטי לילד?
האם אפשר שהאם הנושאת תהיה קרובת משפחה?
כמה זמן אחרי הלידה מגישים בקשה לצו הורות?
מה ההבדל בין פונדקאות בארץ לפונדקאות בחו״ל?
האם מותר לשלם לאם הנושאת?
האם פונדקאות מותרת לפי ההלכה?
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהלפני שפונים לוועדה, לבדוק לאיזה מסלול התיק שייך
שיחת אבחון קצרה שבה נבחן אם התיק מתאים למסלול הישראלי או למסלול בחו״ל, אילו מסמכים יידרשו, ומה נדרש כדי שצו ההורות יינתן בלי עיכוב.