פיצויים בשל תאונת עבודה: שני מסלולים שמשפיעים זה על זה
תאונת עבודה מפעילה מסלול ביטוחי מול המוסד לביטוח לאומי, שאינו בוחן אשמה, ולצידו מסלול נזיקי מול המעסיק או צד שלישי. סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי מחבר ביניהם, ולכן שניהם צריכים להיבחן יחד.
שני מסלולים, לא אחד
מי שנפגע בעבודה ניצב לרוב מול שני מסלולים נפרדים, שמתנהלים לפי כללים שונים ומול גורמים שונים:
- המסלול הביטוחי - תביעה למוסד לביטוח לאומי, שאינה מותנית באשמת מישהו.
- המסלול הנזיקי - תביעה נגד המעסיק או נגד צד שלישי, שבה נדרשת הוכחת אחריות.
המסלולים אינם חלופיים. הם מתנהלים במקביל, ויש ביניהם קשר כספי ישיר: תגמולי הביטוח הלאומי מנוכים מהפיצוי הנזיקי. מכאן שהחלטה על מסלול אחד משפיעה על השני, וכדאי לבחון את שניהם מלכתחילה.
המסלול הראשון: המוסד לביטוח לאומי
ענף ביטוח נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי משלם, לפי המפורסם באתר המוסד, מספר סוגי גמלאות:
- דמי פגיעה - פיצוי על אובדן ההכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה שבה המבוטח אינו מסוגל לעבוד, עד שלושה חודשים.
- קצבת נכות מעבודה או מענק - לפי אחוזי הנכות שנקבעים בוועדה רפואית.
- טיפול רפואי בגין תוצאות הפגיעה בעבודה.
- קצבה או מענק לבני משפחה, אם העובד נפטר כתוצאה מהפגיעה.
תנאי הזכאות לדמי פגיעה, כפי שהמוסד מפרסם אותם, כוללים היות התובע מבוטח בביטוח נפגעי עבודה, התרחשות פגיעה בעבודה, המצאת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה הכוללת אבחנה ותקופת אי כושר, והיעדר עבודה בפועל כתוצאה מהפגיעה.
המסלול הזה אינו בוחן אשמה. הוא בוחן את עצם הפגיעה ואת הקשר שלה לעבודה.
מקור: המוסד לביטוח לאומי, נפגעי עבודה - קצבאות והטבות; תנאי הזכאות לדמי פגיעה.
המסלול השני: תביעת נזיקין
גמלאות הביטוח הלאומי אינן מכסות את מלוא הנזק. הן אינן משלמות, למשל, על כאב וסבל, ולעיתים אינן משקפות את מלוא אובדן ההשתכרות. הפער הזה הוא שדה הפעולה של המסלול הנזיקי.
עוולת הרשלנות מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, ועניינה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או מחדל שאדם סביר ונבון היה נמנע ממנו. סעיף 36 מבהיר שהחובה מוטלת כלפי כל אדם, בכל עת שאדם סביר צריך היה לראות מראש את הפגיעה האפשרית.
ביחסי עבודה, המשמעות היא בחינה של סביבת העבודה: הציוד שסופק, ההדרכה שניתנה, אמצעי המיגון, הפיקוח על ביצוע העבודה, ומצב המקום שבו בוצעה. כאשר צד שלישי מעורב - קבלן, יצרן ציוד או בעל מקרקעין - הבדיקה נערכת גם כלפיו.
מקור: פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיפים 35 ו-36.
הפרת חובה חקוקה
לצד הרשלנות עומדת עוולה נוספת, שבתאונות עבודה יש לה משקל מיוחד. סעיף 63 לפקודת הנזיקין מגדיר מפר חובה חקוקה כמי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו לפי חיקוק, כשהחיקוק נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר.
תחום הבטיחות בעבודה מוסדר בחקיקה ובתקנות מפורטות, ולכן הפרה של הוראה קונקרטית עשויה לבסס עילה זו במישרין, בלי להידרש למבחן הכללי של האדם הסביר.
מכאן החשיבות של תיעוד מוקדם: דוח בטיחות, דיווח על התאונה, וכל מסמך שמלמד על מצב הציוד או על ההוראות שניתנו במקום.
מקור: פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 63.
הקשר בין המסלולים: ניכוי ושיבוב
סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, מסדיר את המצב שבו המוסד שילם גמלה, ובמקביל קיימת עילה לחייב צד שלישי לפצות את אותו נפגע.
המנגנון פועל כך: מי שחייב בפיצוי הנזיקי מנכה את שווי גמלאות הביטוח הלאומי מהפיצוי, הנפגע מקבל את ההפרש, והסכום שנוכה מועבר למוסד.
שתי מסקנות מעשיות נובעות מכך. הראשונה, אין כפל פיצוי על אותו ראש נזק. השנייה, וחשובה יותר, היקף הגמלאות שנקבעו במסלול הביטוחי משפיע ישירות על הסכום שנותר בידי הנפגע במסלול הנזיקי - ולכן שני ההליכים צריכים להיבחן יחד.
מקור: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה-1995, סעיף 328(א).
סדר הפעולות
הרצף שמתבקש בפועל בתיק תאונת עבודה:
- טיפול רפואי ותיעוד - וקבלת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, שהיא אחד מתנאי הזכאות לדמי פגיעה.
- דיווח למעסיק ותיעוד נסיבות האירוע, לרבות עדים ומצב הציוד.
- הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעה ולדמי פגיעה.
- ועדה רפואית לקביעת דרגת הנכות מעבודה.
- בחינת העילה הנזיקית במקביל - מול המעסיק, ובמקרים המתאימים מול צד שלישי.
העיתוי משמעותי. חלק מהראיות שמבססות את העילה הנזיקית - מצב הציוד, נהלים, עדים - נעלמות עם הזמן, ולכן בחינה מוקדמת של שני המסלולים עדיפה על בחינה מאוחרת.
לסיכום
תאונת עבודה מפעילה שני מסלולים. במסלול הביטוחי, המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה, קצבת נכות מעבודה או מענק, טיפול רפואי, וגמלאות לבני משפחה, בלי לבחון אשמה. במסלול הנזיקי נבחנת אחריות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין, ולעיתים גם לפי סעיף 63 כשהופרה חובה חקוקה בתחום הבטיחות. סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי מחבר בין השניים: הגמלאות מנוכות מהפיצוי הנזיקי והסכום מועבר למוסד.
מכיוון שהמסלולים משפיעים זה על זה, המורכבות אינה בהגשת התביעה לביטוח לאומי אלא בניהול שניהם יחד ובביסוס העילה הנזיקית בזמן שהראיות עדיין קיימות.
אם נפגעתם בעבודה, פנו אלינו עם המסמכים הרפואיים ופרטי האירוע. נבחן את שני המסלולים ואת הצעד הראשון.
מה שחוזר הכי הרבה
אם קיבלתי גמלה מביטוח לאומי, אפשר גם לתבוע בנזיקין?
מה ביטוח לאומי משלם בעקבות תאונת עבודה?
על מה מתבססת תביעת הנזיקין נגד המעסיק?
למה חשוב לפעול מוקדם?
כל עמודי המחלקה
נכות כללית · ועדות וערעורים
תביעת נכות כלליתפיברומיאלגיהסקירת הקצבאות והגמלאותייצוג בוועדה הרפואיתהכנה לוועדה הרפואיתערר וערעור על החלטותחוות דעת רפואיתקצבאות ושירותים · פגיעה בעבודה
קצבת ילד נכהקצבת שירותים מיוחדיםגמלת סיעודקצבת ניידותתביעת נכות מעבודהפיצויים בשל תאונת עבודהמחלת מקצועפגיעת מיקרוטראומהנפגעתם בעבודה?
ספרו לנו מה קרה, מה תועד ומה מצבכם הרפואי. נבחן את המסלול הביטוחי ואת העילה הנזיקית ואת הצעד הראשון.