הליך הגירוש של עובד זר מישראל: מה כדאי לדעת?

שתף:

פוסטים נוספים

מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור

דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.

הקדמה:

גירוש עובדים זרים מישראל הוא נושא בעל מורכבות רבה, המשלב היבטים משפטיים, פוליטיים, וחברתיים. מאמר זה יסקור את הליך הגירוש של עובדים זרים בישראל, תוך מתן דגש על המסגרת המשפטית הנוגעת לתהליך, והבנת ההשלכות האפשריות של הליכים אלו על העובדים עצמם ועל בני משפחותיהם. הליך הגירוש כולל סוגיות הקשורות לזכויות אדם, שאלות לגבי מעמדם החוקי של העובדים, והשפעה על חיי היומיום שלהם ושל משפחותיהם, ולכן נדרשת התבוננות מעמיקה בנושא זה.

הגדרה של עובד זר:

בישראל, עובד זר יכול להשתייך לאחת מארבע קבוצות עיקריות:

עובדים זרים פלסטינים: עובדים אלו הם לעתים קרובות תושבי הגדה המערבית או רצועת עזה, המגיעים לישראל לצורך תעסוקה זמנית. הם מועסקים בעיקר בענפי הבנייה, החקלאות, ובעבודות כפיים נוספות. עובדים פלסטינים נדרשים לקבל היתר כניסה ולעבור בדיקות ביטחוניות וכלכליות כדי להיכנס לישראל לצורך עבודה.
מסתננים (מהגרים לא חוקיים): קבוצה זו כוללת בעיקר עובדים שמגיעים ממדינות אפריקה, בדרך כלל חוצים את הגבול דרך מצרים. רובם מבקשים מקלט או מחפשים עבודה בישראל. ישנן סוגיות רבות בנוגע למעמדם של המסתננים, במיוחד בכל הנוגע לזכויות אדם ולדרכי התמודדות עם הסוגיה מצד הרשויות בישראל.
עובדים זרים מיומנים ("מומחים"): עובדים אלה הם בעלי כישורים מקצועיים מיוחדים ומוזמנים לישראל לעבוד במקצועות מוגדרים, כמו הייטק, הנדסה, תעשיות מתקדמות או תחומים ייחודיים נוספים. עובדים זרים מיומנים זקוקים לאישורי עבודה ספציפיים המפרטים את אופי עבודתם, והם רשאים לעבוד רק בתחום שבו ניתנה להם ההיתר.
עובדים זרים לא מיומנים: זו הקבוצה הגדולה ביותר של עובדים זרים בישראל, והיא כוללת את אלו המועסקים בתחומים הדורשים מיומנות נמוכה כמו סיעוד, חקלאות, ובנייה. עובדים אלו זקוקים לאישור עבודה והם תחת פיקוח מתמיד של רשויות ההגירה כדי להבטיח שהזכויות שלהם נשמרות. רבים מהם מועסקים בטיפול בקשישים או חולים סיעודיים, במקומות שבהם יש מחסור בעובדים מקומיים.

דרישות לאישור עבודה:

כל עובד זר המעוניין לעבוד בישראל מחויב להחזיק באישור עבודה תקף, שהוא חיוני לקביעת חוקיות שהותו והעסקתו בארץ. לאישור העבודה יש חשיבות מכרעת, שכן הוא מהווה את הבסיס החוקי המגדיר את הזכויות והחובות של העובד והמעסיק כאחד. קבלת אישור עבודה כרוכה בתהליך בירוקרטי הכולל תשלום אגרה והגשת מסמכים המפרטים את פרטי ההעסקה, כולל פרטי המעסיק ותנאי העבודה של העובד הזר.

לעובדים מיומנים, הידועים גם כ"מומחים", ישנם קריטריונים מחמירים יותר לקבלת היתר עבודה. ההיתרים ניתנים אך ורק למי שמעל גיל 18 ומוגבלים למקצוע הרשום בלבד, כך שהעובד לא יוכל לעסוק בעיסוק אחר מעבר לזה שנקבע בהיתר. תהליך קבלת ההיתרים הללו נחשב קפדני במיוחד, ומיועד לשלוט בנהירה ולנהל את תעסוקת העובדים הזרים בישראל בצורה מבוקרת ומוסדרת. פיקוח זה נועד להבטיח שהעובדים המיומנים המגיעים לישראל תורמים לתחומים שיש בהם מחסור בכוח אדם מקומי, כמו טכנולוגיה מתקדמת, תעשיות ייחודיות, ומקצועות רפואיים.

חשוב לציין כי גם עובדים לא מיומנים נדרשים להחזיק בהיתר עבודה ייעודי המאפשר להם לעסוק במקצועות מוגדרים כמו סיעוד, חקלאות, ובניין. התהליך להוצאת היתר זה דורש התייחסות זהירה ומילוי של כל הדרישות החוקיות, כדי למנוע העסקה לא חוקית של עובדים או ניצולם. אי החזקה באישור עבודה תקף עלולה לגרום לגירוש של העובד מהארץ ולהטלת סנקציות על המעסיק.

הליך הגירוש מישראל:

מאז שנת 2002, ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמטרתה לצמצם את מספר העובדים הזרים הנמצאים בישראל. גירוש הוא אחת הדרכים העיקריות שבהן נוקטת הממשלה כדי ליישם את המדיניות הזו, והוא מבוסס על חוק הכניסה לישראל. חוק זה מאפשר את גירושם של עובדים זרים שאין ברשותם היתרי עבודה תקפים. תהליך הגירוש מתחיל כאשר עובד זר ללא היתר נתפס או מזוהה על ידי פקיד ממשלתי. לאחר זיהויו, מתבצע מעצר של העובד, שבמהלכו הוא עובר הליך גירוש רשמי. הליך זה כולל, במידת האפשר ובכפוף לנסיבות, גם סילוק של העובד ומשפחתו מישראל, בהתאם לכללים הקבועים בחוק ולנהלי הגירוש המקובלים.

רקע פוליטי- חברתי:

ככלל סוגיית גירוש העובדים הזרים, ובפרט ילדיהם, היא נושא שנוי במחלוקת בישראל, היוצר וויכוחים פוליטיים רבים. התבטאויות של אישים פוליטיים, כמו אלי ישי, שר הפנים לשעבר, יוצרות סערה. ישי טען כי הגירוש נחוץ כדי למנוע בעיות חברתיות פוטנציאליות ולהגן על ״המפעל הציוני״. לעומת זאת, חברי כנסת וארגוני זכויות רבים התנגדו לדעה זו, תוך הדגשת ההיבטים ההומניטריים והשתלבות הילדים בחברה הישראלית.
עמדתו של ישי הייתה פרובוקטיבית במיוחד, שכן הוא טען שנוכחות ילדי עובדים זרים עלולה להוביל לתופעות חברתיות לא רצויות כמו שימוש בסמים והתפשטות מחלות. טיעוניו התבססו על האמונה כי זרימת העובדים הזרים ובני משפחותיהם לישראל מהווה איום על המפעל הציוני של המדינה. עם זאת, גורמים בכירים בממשלה ציינו כי ישנה סבירות גבוהה שהממשלה לא תגרש את ילדי העובדים הזרים לפחות עד תום שנת הלימודים. דחייה זמנית זו מדגישה את הוויכוח המתמשך בחברה הישראלית על הטיפול בילדים אלה, שרבים מהם לא הכירו רואים במדינת ישראל בית.

רקע משפטי:

המסגרת המשפטית המסדירה את העסקת וגירוש עובדים זרים בישראל התפתחה עם הזמן, בהשפעת מקרים משמעותיים כמו פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ 4542/02 עמותת "קו לעובד" נ' ממשלת ישראל. פסיקה זו הדגישה את האופי הנצלני של קשירת עובדים זרים למעסיק אחד, דבר הפוגע בזכותם לכבוד ולחירות.
בחינת המציאות של העסקת עובדים זרים בישראל בשנים אלו מעלה תמונה קשה ומכבידה. הגעת עובדים ממדינות זרות לארץ מתאפשרת בשלב ראשון לאחר שהם משלמים סכומי כסף גבוהים – לעיתים תוך כדי שעבוד רכושם ולקיחת הלוואות – למתווכים ולסוכנויות כוח אדם.
בית המשפט הכיר במציאות הקשה איתה מתמודדים עובדים זרים, אשר לעיתים קרובות נקלעים לחובות כדי להבטיח את תעסוקתם בישראל, תוך שהם כבולים למעסיק אחד. הסדר ׳הכבילה למעסיק׳ בזכותו של העובד לפעול בשוק העבודה כאדם חופשי. באמצעות כפיית אדם לעבוד אצל מעסיק מסוים בניגוד לרצונו, ההסדר שולל מהעובד את האפשרות לנהל משא ומתן על תנאי העסקתו ושכרו. בית המשפט הצהיר כי הסדר זה נוגד את עקרונות היסוד של דיני העבודה ואת הערך המוסרי של חוזה עבודה, שמטרתו להבטיח את קיומו הכלכלי, כבודו וחירותו של העובד. לפיכך, הורה בית המשפט לממשלה לפתח ׳הסדר העסקה חדש׳, מאוזן ומידתי יותר, שלא קושר בין התפטרות ממעסיק יחידי לאובדן המעמד המשפטי בישראל.

מבט השוואתי- מצב העובדים הזרים בעולם:

האתגרים העומדים בפני העובדים הזרים בישראל אינם ייחודיים. נושאים דומים של ניצול עובדים עקב קשרי העסקה מגבילים נפוצים ברחבי העולם. לדוגמה, באנגליה, איטליה, ארצות הברית ומזרח אסיה, עובדים זרים מתמודדים לעתים קרובות עם יחס קשה וניידות מוגבלת, מה שמוביל לניצול שלהם ככוח עבודה זול. פרקטיקות אלה מחזקות את הצורך במאבק העולמי לזכויות מהגרי עבודה ואת הצורך ברפורמות משפטיות כדי להבטיח יחס הוגן כלפיהם.
באנגליה, ההכרה בפגיעה הקשה שגרמה קשירת עובדים זרים במשקי בית הביאה לתיקון החוק ב-1998 ולביטול ׳הסדר הכבילה׳. באיטליה נאלצים עובדים זרים להשלים עם יחס קשה מצד מעסיקיהם, שכן כל ניסיון להחליף מעסיק מביא לגירוש מיידי מהמדינה ולאיסור חזרה לעבודה שם למשך שלוש שנים.
בארצות הברית, מהגרי עבודה עונתיים, במיוחד בתחום החקלאות, קשורים למעסיקיהם, מה שמוביל לניצול קשה. דו"ח מקיף של ארגון זכויות עובדים אמריקאי הדגיש את הבעיות המערכתיות, וציין שלעיתים קרובות מתייחסים לעובדים הללו כאל סחורה ובמקרים של תלונה על התעללות אף פגיעה בהם.
כלומר, בסקירה בינלאומית מתגלות שיטות דומות של ניצול עובדים זרים בעולם, תוך שימוש בקשרי העסקה מגבילים. לפיכך, קיים צורך בינלאומי לשינוי משפטי שיבטיח הגנה על זכויות עובדים זרים וימנע את ניצולם.

דיון הומניטרי- גירוש עובדים זרים:

גירוש עובדים זרים, במיוחד אלו בעלי משפחות, מעלה קשיים הומניטריים משמעותיים. ילדים רבים של עובדים זרים, שנולדו וגדלו בישראל, רואים בה את ביתם. בהתאם לכך, גירושם משבש את חייהם, השכלתם והשתלבותם החברתית, ומעורר התנגדות נרחבת מצד ארגוני זכויות אדם וחלק מהציבור הישראלי.
האתגרים המשפטיים והחברתיים העומדים בפני עובדים זרים בישראל מתווספים למעמדם הרעוע ולמציאות הקשה בתנאי העסקתם. עובדים זרים רבים סובלים מתנאי מחיה ועבודה קשים, דחיית שכר ושעות ארוכות, בין היתר בשל מוגבלות בהתניידות וחשש מתמיד מגירוש.
ארגוני זכויות אדם הדגישו את מצוקתם של ילדים אלו, רבים מהם דוברי עברית שוטפת ומשולבים במערכת החינוך הישראלית. גירושם לא רק משבש את חינוכם אלא גם מרחיק אותם מחברה שהם מחשיבים את עצמם כחלק ממנה. עמדת הממשלה, המושפעת מלחצים פוליטיים ומדאגות של איזונים דמוגרפיים, מתנגשת לעתים קרובות עם עקרונות הומניטריים וזכויות ילדים. הגישה ההומניטרית קוראת להתחשבות גורפת בהשלכות גירוש משפחות עובדים זרים על ילדיהם. לדידם, יש לשקול פתרונות חלופיים, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של כל משפחה ובצורך להגן על רווחתם של ילדים.
חשוב להדגיש כי גירוש עובדים זרים אינו פתרון פשוט ואינו נטול השלכות. ברם, יש למצוא פתרונות ארוכי טווח שיאפשרו לעובדים זרים לחיות ולעבוד בישראל בכבוד ובהגינות, תוך הבטחת זכויותיהם ורווחתם של ילדיהם. הדיון בנושא זה מחייב גישה רגישה ומאוזנת, תוך התחשבות בכל ההיבטים הנוגעים בדבר.
לסיכום, הליך הגירוש של עובדים זרים מישראל הוא נושא מורכב המערב תחומים משפטיים, מדיניים- פוליטיים והומניטריים. המסגרת החוקית הנוכחית מובילה לרוב לניצול ודחיקה לשוליים של העובדים הזרים. פסיקת בית המשפט העליון הקוראת להסדר תעסוקה מאוזן יותר היא צעד לקראת טיפול בסוגיות אלו.

כאמור, גירוש עובדים זרים מישראל, במיוחד כאשר מעורבים בו ילדים ומשפחות, מציב אתגר משמעותי הדורש התייחסות קפדנית מצד הגורמים המשפטיים, ההומניטריים והפוליטיים. המציאות בישראל מחייבת מציאת פתרון מאוזן בין אכיפת חוקי הגירה לבין הגנה על זכויות אדם, נושא חשוב ומורכב שעוד ימשיך לעורר דיונים ציבוריים נרחבים.

לסיכום:

הליך הגירוש של עובדים זרים בישראל, ובמיוחד של משפחות עם ילדים, אינו רק סוגיה משפטית, אלא נוגע לחיים של אנשים ולזכויות האדם הבסיסיות שלהם. עלינו לפעול כדי להבטיח שהטיפול בעובדים הזרים ובני משפחותיהם ייעשה בצורה אנושית, תוך שמירה על זכויותיהם ועל כבודם. אם אתם מתמודדים עם סוגיות הקשורות לגירוש עובדים זרים, או מחפשים ליווי משפטי שיסייע לכם להתמודד עם המצב המורכב הזה, אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ מקצועי והכוונה מתאימה. משרדנו, מור ושות', נמצא כאן כדי להבטיח שהזכויות שלכם נשמרות ושכל החלטה תתקבל תוך התחשבות בנסיבות האישיות שלכם ובזכויות האדם. צרו קשר עוד היום בטלפון 02-5953322 ותנו לנו לעמוד לצדכם בתהליך הזה.

שלח לנו הודעה

שתף

זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322

שימת לב

אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.