הריבית עולה: איך זה משפיע על הכיס שלך ועל הכלכלה?
שתף:
פוסטים נוספים
תוכן עניינים
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
השפעות הריבית: איך היא משפיעה על המשק ועל כיסו של הצרכן הפשוט?
הריבית היא אחד הכלים הכלכליים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על חיי היום-יום של כולנו. ככלי מרכזי בידי הבנק המרכזי, שינויים בגובה הריבית נושאים השלכות מרחיקות לכת על פעילות המשק כולו. אלה באים לידי ביטוי במגוון תחומים – החל מהלוואות ומשכנתאות, דרך מחירי מוצרים ושירותים, ועד השפעה על חסכונות פרטיים והשקעות אישיות.
במאמר זה, נעמיק בהבנת השפעתה של הריבית על הכלכלה ונבחן כיצד אפילו שינויים קטנים בגובהה יכולים להטביע חותם משמעותי על כיסו של הצרכן הפשוט. ננסה לעשות סדר בדברים ולתת תמונה ברורה יותר על הקשר בין מדיניות הריבית לבין חיינו הכלכליים היומיומיים.
אז מהי בעצם הריבית, ולמה היא כל כך חשובה?
אז מהי בעצם הריבית, ולמה היא כל כך חשובה?
בפשטות, הריבית היא מחירו של הכסף. מדובר בעלות שאנו משלמים עבור שימוש בכסף שאינו ברשותנו, למשל במקרה של הלוואות, או בתשואה שאנו מקבלים על כספנו המופקד בחיסכון.
הריבית, כמרכיב מרכזי בכלכלה, משפיעה על תחומים רבים ומהווה כלי חשוב למדיניות פיננסית. היא קובעת את עלויות האשראי לעסקים ולפרטיים ומשפיעה על החלטות כלכליות מרכזיות, כמו רכישת דירה, השקעות בבורסה או עיתוי פתיחת עסק חדש.
מדוע הריבית כל כך חשובה?
שינויים בגובה הריבית יכולים להוות מנוע צמיחה כלכלי או, לחלופין, כלי לריסון כלכלי במצבים של אינפלציה או אי-יציבות.
- ריבית גבוהה:
- מקשה על לקיחת הלוואות, מה שעלול לצמצם צריכה והשקעות.
- מעודדת חיסכון, שכן התשואה על פיקדונות עולה.
- ריבית נמוכה:
- מוזילה את עלויות ההלוואות, מה שמעודד השקעות וצריכה.
- פוגעת באטרקטיביות של חסכונות, ומניעה אנשים לחפש תשואות גבוהות יותר באפיקי השקעה שונים.
עבור הצרכן הפשוט, הריבית משפיעה על כל היבט של ההתנהלות הכלכלית – מהעלות של הלוואה לרכישת רכב או דירה, ועד התשואה שאנו מקבלים על חסכונותינו. לכן, הריבית אינה רק מושג כלכלי מופשט, אלא מרכיב שמשפיע באופן ישיר על חיינו היומיומיים.
מדוע גובה הריבית משפיע על התנהלותנו כצרכנים?
הריבית משפיעה באופן נרחב על התנהלותנו הפיננסית, החל מהחלטות צריכה והשקעה ועד לניהול חסכונות והוצאות שוטפות. הנה כמה מההשפעות המרכזיות שלה:
עלויות אשראי והשקעות: עלייה בריבית מייקרת הלוואות, משכנתאות ושימוש בכרטיסי אשראי, מה שגורם לצרכנים לדחות הוצאות משמעותיות ולשקול בזהירות השקעות חדשות. לעומת זאת, ריבית נמוכה מוזילה את המימון, מעודדת צריכה מוגברת והופכת השקעות לכדאיות יותר.
ניהול חסכונות: ריבית גבוהה מגבירה את האטרקטיביות של פיקדונות בנקאיים הודות לתשואה הגבוהה שהם מציעים. כאשר הריבית יורדת, רבים פונים לאפיקי השקעה אחרים, כגון נדל"ן או שוק ההון, שמציעים תשואות טובות יותר.
הוצאות שוטפות: עלייה בריבית מובילה לעלייה בהחזרים חודשיים של הלוואות ומשכנתאות, מה שמקטין את ההכנסה הפנויה ומשפיע על היכולת להוציא על צרכים אחרים. ירידה בריבית, לעומת זאת, מפחיתה את תשלומי ההחזרים ומשחררת יותר כסף להוצאות נוספות או לחיסכון.
בסופו של דבר, הריבית משפיעה על כל החלטה כלכלית שלנו, ודורשת התאמה שוטפת של תכנון פיננסי בהתאם לשינויים במדיניות.
השפעת שער הריבית על עסקים בישראל
שער הריבית של בנק ישראל אינו משפיע רק על הצרכן הפרטי, אלא גם על התנהלותם הכלכלית של עסקים. הוא משמש ככלי משמעותי בהכוונת פעילותם בהתאם לצורכי המשק הישראלי. להלן שלוש מההשפעות המרכזיות של הריבית על עסקים:
עלויות מימון: לשער הריבית יש השפעה ישירה על עלויות גיוס ההון של עסקים. כאשר הריבית עולה, עלות הלוואות ואשראי עסקי מתייקרת, דבר המכביד במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, המסתמכים רבות על מימון חיצוני לפעילותם השוטפת.
תכנון והשקעות: ריבית גבוהה מפחיתה את הכדאיות הכלכלית של השקעות ארוכות טווח, ולכן עשויה לדחות פרויקטים חשובים כמו רכישת ציוד, הרחבת הפעילות או כניסה לתחומי עיסוק חדשים. לעומת זאת, ריבית נמוכה מעודדת עסקים להשקיע ולהתרחב, מה שמקדם צמיחה עסקית.
השפעה על הביקוש: שינויי הריבית משפיעים על כוח הקנייה של הצרכנים ועל הביקוש למוצרים ושירותים. ריבית גבוהה מצמצמת את הצריכה, דבר שעשוי לפגוע בעסקים, במיוחד באלו המציעים מוצרי "מותרות" המאופיינים בביקוש גמיש ורגיש לתנודות כלכליות.
בסיכומו של דבר, שער הריבית משפיע על כל תחומי הפעילות העסקית – ממימון ותכנון השקעות ועד להתמודדות עם שינויים בביקוש הצרכני. עסקים נדרשים לעקוב אחר שינויים במדיניות הריבית ולהתאים את פעילותם למצב הכלכלי המשתנה.
כיצד בנק ישראל משתמש בריבית לניהול הכלכלה?
הריבית, הנקבעת על ידי הבנק המרכזי – בנק ישראל במקרה שלנו – היא כלי מרכזי וחשוב לניהול הכלכלה. באמצעות שינוי בגובה הריבית, בנק ישראל משפיע ישירות על הביקושים במשק ועל האופן שבו כסף מתנהל בכלכלה.
כאשר בנק ישראל מעלה את הריבית, מחיר הכסף עולה, מה שהופך את עלויות ההלוואות והאשראי ליקרות יותר. כתוצאה מכך, גיוס הון נעשה קשה יותר, הביקוש לצריכה יורד, והמשק חווה האטה מסוימת בצמיחה. מהלך כזה נועד בעיקר להתמודד עם אינפלציה, שהיא למעשה שחיקת ערכו של הכסף בשל עלייה כללית ברמת המחירים.
לעומת זאת, הורדת הריבית על ידי בנק ישראל הופכת את הכסף לזול יותר, ומעודדת צריכה והשקעות. מצב זה מוביל להרחבת הפעילות הכלכלית ולצמיחה במשק.
הריבית, אם כך, היא כלי מוניטרי הכרחי בניהול כלכלת המדינה. באמצעות מציאת האיזון הנכון, בנק ישראל יכול למתן אינפלציה או לעודד את המשק לצמיחה, תוך שמירה על יציבות כלכלית ושיפור רווחת הציבור.
חקיקת הריבית בישראל
כאמור, בנק ישראל הוא האמון על קביעת הריבית במשק. סמכותו של בנק ישראל לבצע שינויים בשער הריבית, ולקבוע אותו, נעוצה בחוק בנק ישראל התשע"ה – 2010.
כך, בהתאם לסעיף 15(3) לחוק, במסגרת סמכותה של הוועדה המוניטרית, המתכנסת בהתאם להחלטתו ובראשותו של נגיד בנק ישראל:
"להחליט על הפעולות לפי חוק זה שעל הבנק לנקוט עדי להשיג את מטרות הבנק; החלטת הוועדה של שיעור הריבית הנקבעת לצורכי המדיניות המוניטרית (להלן – שיעור הריבית), תהיה לתקופה נקובה, ובתום התקופה תחליט הוועדה אם לשנות את שיעור הריבית או להשאירו לתקופה נקובה נוספת; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מסמכות הוועדה לשנות את שיעור הריבית גם בתוך התקופה שננקבה בהחלטה קודמת".
יתר על כן, חוק זה מגדיר גם כללים פרוצדורליים באשר לקביעת שער הריבית ופרסומו. דוגמא לכך הינו סעיף 19 לחוק, הקובע את מועד פרסומה של החלטה לשינוי שער הריבית במשק:
"… פרסום לגבי החלטת הוועדה על שיעור הריבית או על שימוש בכלים מוניטריים אחרים, ותמצית נימוקיה, יהיה ביום קבלת ההחלטה".
מגמות הריבית בישראל
מגמותיה של הריבית הישראלית
לאורך השנים, הריבית במשק חוותה תנודות רבות; זאת בהתאם למצבים הכלכליים השוררים במדינה וצרכיו המוניטריים של המשק.
עם החלתה של תכנית הייצוב אשר חלה עם תחילת שנות ה-90, הריבית הייתה גבוהה ביותר ועמדה על 20 – 30% ואף יותר. זאת על מנת לבלום את האינפלציה המפלצתית אשר שררה במשק והרקיעה שחקים ל-400%. מאז התייצבות הכלכלה והצלחתה של תכנית הייצוב, הריבית החלה לרדת באופן הדרגתי.
מגמת ירידת הריבית המשיכה לאורך שנות ה-2000 כאשר הריבית הגיעה לשפל חסר תקדים של 0.1% בלבד בשנת 2015. עניין זה, דה פקטו, הפך את מחירו של הכסף לאפסי, ועודד צמיחה כלכלית ופעילות משקית. עם פתחו של העשור השלישי לשנות ה-2000, צפינו במגמת עלייה חדה בריבית; זאת בעקבות עליה משמעותית באינפלציה העולמית, ורצונו של בנק ישראל למתן את האינפלציה המקומית.
נראה כי ניתן לומר כי מאז שנות ה-90 ועד היום, ממוצע הריבית בישראל נע סביב 2-3%. נכון להחלטת הריבית האחרונה מפי בנק ישראל, אשר פורסמה במהלך יולי 2024, שער הריבית העדכני עומד על 4.5%, שער ריבית גבוה יחסית, התואם את המגמה הקיימת בשנים האחרונות למלחמה באינפלציה.
לנוחיותכם, הכנו טבלה קצרה המציגה את מגמת הריבית משנות ה-90 ועד היום. מהטבלה, ניתן ללמוד כי שער ריבית בנק ישראל חווה תהפוכות משמעותיות לאורך שלושת העשורים האחרונים; זאת כאשר המגמה האקטואלית ביותר, בחמשת השנים האחרונות, מציגה עליה בשער הריבית:
שנה | שער ריבית בנק ישראל | שינוי | מגמה |
10/1997 | 13.4% | – | ירידה |
11/1999 | 11.2% | -2.2% | ירידה |
11/2001 | 6.1% | -5.1% | ירידה |
11/2003 | 5.2% | -0.9% | ירידה |
10/2005 | 4% | -1.2% | ירידה |
12/2007 | 4.25% | +0.25% | עליה |
11/2009 | 1% | -3.25% | ירידה |
12/2011 | 2.75% | +1.75% | עליה |
10/2013 | 1% | -1.75% | ירידה |
10/2015 | 0.1% | -0.9% | ירידה |
12/2017 | 0.1% | – | – |
10/2019 | 0.25% | +0.15% | עליה |
11/2021 | 0.1% | -0.1% | ירידה |
10/2022 | 2.75% | +1.65% | עליה |
07/2024 | 4.5% | +1.75% | עליה |
לסיכום
הריבית הישראלית, ככלי מרכזי בניהול המשק, משקפת את מגמותיה של הכלכלה הלאומית ואת האתגרים הניצבים בפניה. לאורך השנים, שינויים בגובה הריבית שיקפו מאבקים באינפלציה, משברים כלכליים וצורך בהמרצת המשק או בריסונו. בנק ישראל, בעזרת מדיניות מוניטרית מוקפדת, פועל לאיזון נכון בין שמירה על יציבות מחירים לבין עידוד צמיחה כלכלית. מגמות הריבית הן אינדיקציה למצב הכלכלי הכללי ומשפיעות על חיי היום-יום של כולנו, מצרכנים פרטיים ועד לעסקים גדולים. במציאות המשתנה של הכלכלה הגלובלית, ניהול מושכל של הריבית יוסיף להיות כלי מפתח בהתמודדות עם אתגרים כלכליים ובבניית עתיד יציב ומשגשג למשק הישראלי.
שלח לנו הודעה
זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322
שימת לב
אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.
