תחזיות אקטואריות לתוחלת חיים והשפעתן על ביטוחי חיים
שתף:
פוסטים נוספים
תוכן עניינים
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
תוחלת חיים וביטוחי חיים – הקשר שאסור להתעלם ממנו
תוחלת החיים היא אחד המדדים הסטטיסטיים המרכזיים בעולם הכלכלה והביטוח. במילים פשוטות, מדובר בהערכה ממוצעת של מספר השנים שאדם צפוי לחיות – או משך הזמן שנותר לפרטים חיים מתוך קבוצה מסוימת להמשיך ולהתקיים בגיל נתון. אף שמדובר במספר "יבש" לכאורה, יש לו השלכות רחבות ומעשיות ביותר: החל בקביעת גובה קצבת הפנסיה החודשית שתשולם לאחר הפרישה, ועד לחישוב עלותן של פוליסות ביטוח חיים והפרמיות שעל המבוטח לשלם. במילים אחרות, תוחלת החיים אינה רק תחזית סטטיסטית, אלא נתון בעל השפעה ישירה על הביטחון הכלכלי של כל אחד מאיתנו – גם בשנות העבודה וגם לאחריהן.
קודם כל – מהו ביטוח חיים?
בפשטות, ביטוח חיים הוא חוזה בכתב בין המבוטח לבין חברת הביטוח, שמטרתו להבטיח סכום כסף חד־פעמי או קצבה חודשית במקרה של מוות, אובדן כושר עבודה או נכות. מדובר במנגנון כלכלי שנועד לספק הגנה למשפחה או למבוטח עצמו כאשר נפגעת היכולת להתפרנס – למשל עקב פגיעה גופנית חמורה או מוות בטרם עת.
באופן כללי, ניתן לחלק את ביטוחי החיים לשני סוגים עיקריים:
-
ביטוח חיים למקרה מוות (פוליסת ריסק) – פוליסה שבמסגרתה התשלום החודשי משמש לרכישת הגנה מפני סיכון מוות. במקרה פטירה, יקבלו שארי המבוטח סכום חד־פעמי או קצבה חודשית, בהתאם לתנאי הפוליסה.
-
ביטוח אובדן כושר עבודה ונכות – פוליסה המעניקה פיצוי חד־פעמי או קצבה חודשית במקרה שבו המבוטח מאבד את יכולתו לעבוד ולהשתכר. ברוב המקרים ביטוח זה נרכש במסגרת מקום העבודה, ולעיתים קרובות מכונה בטעות "ביטוח מנהלים" – אף שאין לו קשר לניהול בפועל, והוא נמכר גם לעובדים זוטרים.
גובה התשלום החודשי (הפרמיה) נקבע בהתאם לפרופיל הסיכון של המבוטח. בין הגורמים שנבחנים: מגדר, מצב בריאותי קיים, עישון, משקל, מקצוע בעל סיכון גבוה, תחביבים מסוכנים ועוד. כל אחד מהאלמנטים הללו משפיע על הערכת תוחלת החיים של המבוטח, ובהתאם לכך – על עלות הביטוח.
איך נמדדת תוחלת החיים?
חשוב להבין כי לא ניתן לחשב את משך חייו המדויק של אדם מסוים. מה שניתן לעשות הוא להעריך באופן סטטיסטי את תוחלת החיים – כלומר, את מספר השנים הממוצע שצפוי אדם לחיות, בהנחה ששיעורי התמותה הקיימים יישמרו גם בעתיד. לרוב נהוג לדבר על "תוחלת חיים בלידה" – מדד המעריך את אורך החיים הצפוי ליילוד ממוצע במדינה נתונה.
תחזיות אלה מבוססות על לוחות תמותה המגלמים את שיעורי התמותה הנוכחיים באוכלוסייה. מטבע הדברים, מדובר בהערכה בלבד: אף אחד אינו יכול לדעת כמה שנים יחיה אדם ספציפי, אלא רק לאמוד את ממוצע שנות החיים הצפוי לו על סמך נתונים סטטיסטיים.
מבט היסטורי מגלה עד כמה נתון זה השתנה לאורך הדורות. בתקופת האבן הקדומה עמדו שנות חייו של אדם על כ־18 בלבד; בתקופת האימפריה הרומית כ־25; ובתקופת הברונזה כ־33. החל מהמאה ה־19 נרשמה קפיצה דרמטית בתוחלת החיים, בזכות שיפורים בהיגיינה, התקדמות הרפואה המודרנית וגילוי האנטיביוטיקה. כך, במדינות המפותחות עמד הממוצע על כ־50 שנים בלבד, ואילו באמצע המאה ה־20 כבר עלה ל־65 שנים – ומאז המשיך לעלות בהתמדה.
אז איך תוחלת החיים משפיעה על ביטוח החיים שלי?
העלאת תוחלת החיים = הגדלת "כרית הביטחון" של חברות הביטוח.
אחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על פעילותן ורווחיותן של חברות הביטוח הוא נתון תוחלת החיים – ובמיוחד המגמה המתמשכת של עלייה בתוחלת החיים. ככל שאנשים חיים יותר שנים, כך מחויבות חברות הביטוח להגדיל את כריות הביטחון שלהן – סכומי כסף שהן נדרשות להקצות בצד, על פי הוראות רגולטוריות, כדי לעמוד בהתחייבויות עתידיות גם במצבי קיצון שלא ניתן היה לצפות מראש. במילים אחרות, ככל שתוחלת החיים מתארכת, כך נאלצות החברות להעמיד רזרבות כספיות גבוהות יותר, מה שמשפיע באופן ישיר על מאזניהן ועל יציבותן.
בישראל, רשות שוק ההון היא הגוף שמפקח על כך. אחת למספר שנים היא מפרסמת נתונים דמוגרפיים עדכניים, ובכללם תחזיות חדשות של לוחות תמותה. בהתאם לעדכונים אלו נדרשות חברות הביטוח לשנות את ההנחות שעל בסיסן נבנים ביטוחי החיים. כך למשל, בשנים האחרונות עודכנו הטבלאות כך שתחזית תוחלת החיים בישראל חצתה את רף ה־80 – נתון המשפיע על ההסתברות הסטטיסטית לתמותה בכל קבוצת גיל, ובכך גם על חישובי הפרמיות וההתחייבויות ארוכות הטווח של החברות.
העלייה המתמדת בתוחלת החיים היא תוצאה ישירה של שילוב גורמים חיוביים: התקדמות טכנולוגית, שיפור שירותי הרפואה, מודעות גוברת לאורח חיים בריא, עלייה באיכות התזונה והשגשוג הכלכלי של ישראל בדומה למדינות מערביות אחרות. אבל בצד החיוב, יש לכך גם מחיר: ככל שהציבור חי יותר שנים, כך גדלות גם ההתחייבויות הכספיות של חברות הביטוח.
המשמעות בפועל היא שבכל עדכון של לוחות התמותה, חברות הביטוח נאלצות להגדיל את ריתוקי ההון שלהן – כלומר, להקצות יותר כספים לשם כיסוי ההתחייבויות העתידיות. הדבר משפיע ישירות על רווחיותן. כך למשל, בשנת 2022, בעקבות עדכון טבלאות התמותה, העריכו חמש מחברות הביטוח הגדולות בישראל כי ייאלצו לרשום הפסדים מצרפיים של כ־1.5 מיליארד ₪. דוגמה זו ממחישה היטב עד כמה נתון סטטיסטי לכאורה – תוחלת החיים – יכול להיות גורם בעל השפעה דרמטית על יציבותן ורווחיותן של חברות הביטוח.
העלאת תוחלת החיים = הורדת פרמיית הסיכון
לצד ההשפעה המכבידה של העלאת תוחלת החיים על רווחיות חברות הביטוח, יש לה גם השפעה הפוכה – לטובת המבוטחים. ככל שתוחלת החיים הממוצעת עולה, כך פוחתת באופן סטטיסטי ההסתברות של מבוטח בודד למות במהלך תקופת הביטוח ולממש את הפוליסה. המשמעות המעשית היא ירידה ברמת הסיכון האישי – וכפועל יוצא, ירידה גם בגובה פרמיית הביטוח. עבור מבוטחים צעירים ובריאים, ההשפעה הזו עשויה להיות משמעותית במיוחד, ולתרגם את הנתון הסטטיסטי היבש לכסף שנשאר בכיס מדי חודש.
עם זאת, חשוב להדגיש כי אף שביטוחי החיים מבוססים על חישובי הסתברויות תמותה, הם אינם נשענים באופן ישיר על ערך תוחלת החיים הכללית, אלא על מדדים מתואמים. כך למשל, תמותת תינוקות בגיל ינקות או שיעורי התמותה הגבוהים בגילאים מבוגרים מאוד – אינם נלקחים בחשבון, שכן אוכלוסיות אלו אינן רלוונטיות לפוליסות ביטוח חיים. במקום זאת, נעשה שימוש בלוחות תמותה מפורטים, המתייחסים להסתברויות מוות בקבוצות גיל ומגדר שונות – נתונים המשקפים בצורה מדויקת יותר את הסיכון הביטוחי בפועל.
הורדת תוחלת החיים בעת החדשה
למרות מגמת העלייה ארוכת הטווח בתוחלת החיים, ישנם גם גורמים שונים שהצליחו לבלום אותה – ואפילו להקטין אותה בתקופות מסוימות. כך למשל, בארצות הברית נרשמה ירידה חדה בתוחלת החיים בשנות ה־90 בעקבות מגפת האופיואידים, שגרעה בממוצע 0.67 שנים מתוחלת החיים. גם מגפת האיידס, שפרצה בשנות ה־80 וה־90, הותירה חותם עמוק בנתונים הדמוגרפיים. לכך ניתן להוסיף את מגפת ההשמנה, שהפכה לבעיה גלובלית והשפעתה מתבטאת הן בשיעורי תחלואה והן בתמותה מוקדמת, ואת מגפת הקורונה, שגרמה למאות אלפי מקרי מוות בעולם והשפיעה באופן ישיר על החישובים האקטואריים.
כאשר תוחלת החיים יורדת – התמונה מתהפכת: רמת הסיכון נתפסת כגבוהה יותר, וחברות הביטוח נאלצות לעדכן בהתאם את לוחות התמותה שלהן. התוצאה היא עלייה בפרמיות ביטוח החיים, מה שממחיש עד כמה הנתונים הדמוגרפיים משפיעים לא רק על יציבותן של חברות הביטוח, אלא גם על המחיר שכל מבוטח משלם מדי חודש.
סיכום
תוחלת החיים היא הרבה מעבר לנתון סטטיסטי – זהו מדד שמשפיע באופן ישיר הן על יציבותן של חברות הביטוח והן על הכיס של כל מבוטח. מצד אחד, העלייה המתמדת בתוחלת החיים מחייבת את החברות להגדיל את כריות הביטחון שלהן, להתמודד עם התחייבויות ארוכות טווח ולהתאים את מאזניהן למציאות משתנה. מצד שני, אותה מגמה בדיוק יכולה להוביל להפחתת פרמיות הסיכון עבור מבוטחים צעירים ובריאים, ולתרגם את ההתקדמות הרפואית והחברתית להוזלה בפועל בעלות הפוליסה. במקביל, אירועים גלובליים כמו מגפות, משברים בריאותיים או תופעות חברתיות רחבות – עשויים להשפיע בכיוון ההפוך ולהעלות מחדש את מחירי הביטוח.
בסופו של דבר, עולמות הסטטיסטיקה, הדמוגרפיה והחישובים האקטואריים מתכנסים לנקודה אחת פשוטה: השאלה כמה תשלמו על ביטוח חיים וכיצד ייראה הכיסוי שלכם ברגע האמת. כאן נכנס לתמונה הליווי המשפטי.
במשרד מור ושות', עורכי דין ונוטריון, אנו מתמחים בייצוג מבוטחים מול חברות הביטוח ובמימוש זכויותיהם – משלב ניהול המשא ומתן ועד להגשת תביעות מורכבות. אם אתם מרגישים שחברת הביטוח מקשה עליכם, מצמצמת את הכיסוי או מתנערת מהתחייבויותיה – אנחנו כאן כדי להילחם עבורכם ולהבטיח שתקבלו את מה שמגיע לכם.
📞 ירושלים: 02-5953322 | תל אביב: 03-3030430 | וואטסאפ: 050-4411343
שלח לנו הודעה
זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322
שימת לב
אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.