הורות משותפת: איך בונים משפחה בלי זוגיות, ומה חייב להיכנס להסכם
הורות משותפת אינה גרסה אחרת של גירושין. שני אנשים שאינם בני זוג בוחרים לגדל ילד יחד, ולכן כל מה שאצל זוג נסגר מאליו בשגרה צריך להיסגר כאן מראש, בכתב ולפני שהילד נולד.
״ההסכם הזה נכתב בשלב שבו הצדדים מסכימים על הכול. זה בדיוק הרגע שבו יש לו ערך.״
עו״ד אסתר אפרתי · מנהלת מחלקת דיני משפחה וירושה
הורות משותפת מהי
הורות משותפת היא הסדר שבו שני אנשים שאינם בני זוג מחליטים להביא ילד לעולם ולגדל אותו יחד, כל אחד בביתו. אין ביניהם משק בית משותף ואין ביניהם זוגיות, אבל יש להם ילד משותף וכל ההשלכות המשפטיות שנלוות לכך.
חשוב להבחין בין שני מונחים שנשמעים דומה. משמורת משותפת היא חלוקת זמנים בין הורים שהיו זוג ונפרדו, והיא מוסדרת בעמוד משמורת וזמני שהות. הורות משותפת מתחילה לפני הלידה, בין אנשים שמעולם לא ניהלו חיים משותפים, ולכן היא מצריכה הסדרה מוקדמת ומפורטת הרבה יותר.
ההבדל המעשי פשוט: אצל זוג שנפרד קיימת היסטוריה משותפת של שגרה, בית ספר, רופא ילדים והרגלים. בהורות משותפת אין נקודת מוצא כזאת. כל פרט צריך להיקבע יש מאין, וזו הסיבה שההסכם אינו פורמליות אלא התשתית עצמה.
מי מגיע למודל הזה
אין פרופיל אחד. אלה המצבים שחוזרים במשרד:
- נשים וגברים ללא בן או בת זוג שאינם רוצים לוותר על הורות בשל גיל או נסיבות.
- גברים ונשים להט״בים שבוחרים להורות עם אדם מהמין השני, לעיתים בני זוג של כל אחד מהצדדים נמצאים בתמונה.
- מכרים או חברים ותיקים שהחליטו לגדל ילד יחד מתוך היכרות ארוכה.
מכנה משותף אחד קיים לכל אלה: הקשר בין הצדדים אינו רומנטי, ולכן אין לו את מנגנוני האיזון שיש לזוגיות. במקום זה נדרש מסמך.
חשוב לדעת מראש שהמשפט הישראלי מכיר בשני הורים לילד. בן או בת זוג של אחד הצדדים אינם רוכשים מעמד הורי, גם כשהם שותפים לגידול בפועל. מי שמתכנן משפחה שבה מעורבים יותר משני מבוגרים צריך להביא זאת בחשבון כבר בשלב התכנון.
הסכם ההורות ומעמדו המשפטי
הסכם הורות משותפת הוא חוזה בין שני הצדדים. מומלץ לחתום עליו לפני הכניסה להיריון, בשלב שבו אין עדיין ילד ואין עדיין מחלוקת, ומרגע החתימה הוא מחייב את הצדדים ביניהם.
אחרי הלידה אפשר להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה, כדי שיקבל תוקף של פסק דין. האישור מקל על אכיפה, אך יש לו גבול חשוב: בכל הנוגע לילד, בית המשפט אינו כבול להסכם. שאלות של משמורת, זמני שהות ומזונות נבחנות תמיד לפי טובת הילד, גם כאשר הצדדים כתבו אחרת.
המשמעות המעשית: הסכם טוב אינו זה שמנסה לנעול את בית המשפט, אלא זה שמנסח הסדר שיעמוד במבחן טובת הילד ולכן אין סיבה לסטות ממנו.
מסיבה זו רצוי ששני הצדדים יהיו מיוצגים בנפרד. הסכם שנוסח על ידי עורך דין אחד עבור שניהם חשוף לטענה מאוחרת של חוסר הבנה או של לחץ, והטענה הזאת עולה בדיוק כשמתעורר הסכסוך הראשון.
שלב ההיריון
זהו הפרק שהכי קל לדלג עליו והכי מייצר מחלוקות. הוא מתייחס לתקופה שלפני הלידה, שבה עדיין אין ילד אך כבר יש החלטות משותפות.
- אופן ההתעברות והבדיקות הגנטיות שייעשו לפניה.
- מעקב ההיריון: באיזו מרפאה, ואילו בדיקות מעבר לבדיקות החובה יבוצעו. לצד בדיקות שגרתיות יש בדיקות שהן עניין לשיקול דעת, וכדאי לקבוע מראש מי מחליט.
- הוצאות התקופה: בדיקות שאינן בסל, מחיה, בגדי היריון ואובדן ימי עבודה.
- נוכחות בלידה ומי מלווה את האם.
- שם הילד. נושא שנראה טכני, ובפועל הוא אחד הראשונים שמתפוצצים.
שאלה נוספת שכדאי להסדיר היא מה קורה אם ההיריון אינו מתרחש, אם הוא נפסק, או אם אחד הצדדים משנה את דעתו לפני ההתעברות. הסכם שאינו מתייחס לכך מותיר את הצדדים בלי מפה בדיוק ברגע הקשה.
מעמד הורי ורישום
הורות משפטית אינה נובעת מההסכם אלא מהדין. ההסכם מסדיר את היחסים בין הצדדים, אך הרישום נעשה בנפרד.
כשהילד נולד לאם ולאב ביולוגי שאינם נשואים, האב נדרש לחתום על הצהרת אבהות כדי להירשם כאביו. זהו הליך פשוט כשהצדדים מסכימים, ומורכב הרבה יותר כשאחד מהם חוזר בו. לכן רצוי לקבוע בהסכם במפורש שהצדדים ישתפו פעולה ברישום מיד לאחר הלידה.
כאשר אחד ההורים אינו הורה ביולוגי, נדרש הליך נפרד לצורך הכרה משפטית בהורות, ולא די בהסכם או ברישום בבית החולים. זהו נושא שיש לבדוק לפי הנסיבות הספציפיות, מפני שהתנאים שונים ממקרה למקרה.
נושאים נוספים שכדאי להסדיר כבר עכשיו: אפוטרופסות ומי מחליט בענייני חינוך ובריאות, מה קורה במקרה של פטירה של אחד ההורים, וכיצד מוסדרת ההורשה לילד. לחלק מהשאלות האלה יש מענה בעמוד אפוטרופוס לדין ובעמודי הצוואות.
מגורים, זמני שהות והחלטות
זהו הפרק שמעצב את חיי היומיום. בהורות משותפת הוא נכתב מראש, לפני שיש שגרה שאפשר להסתמך עליה.
- מקום המגורים בשנים הראשונות ומי מגדל את התינוק בפועל בחודשים הראשונים.
- לוח שבועי מפורט עם ימים ושעות, ולא רק חלוקה כללית.
- חגים וחופשות בשיטת שנים זוגיות ואי זוגיות, כדי לא לנהל משא ומתן חוזר בכל שנה.
- מרחק גיאוגרפי: מה קורה כשאחד הצדדים מבקש לעבור עיר בעקבות עבודה או זוגיות חדשה, ומה נחשב מרחק סביר.
- החלטות משמעותיות: מסגרת חינוכית, טיפולים רפואיים, נסיעות לחו״ל והחזקת דרכונים.
- ערוץ תקשורת אחד לתיאום, כדי שלא תהיה מחלוקת על מה נאמר.
מעבר לחו״ל הוא סוגיה בפני עצמה ואינו נגזר מההסכם לבדו. ראו הגירת הורה עם הילדים.
מזונות וחלוקת הוצאות
גם כאן הכלל שנקבע בפסיקה חל במלואו. מאז יולי 2017, בגילאי שש עד חמש עשרה נטל המזונות מתחלק בין שני ההורים לפי יחס ההכנסות ולפי היקף זמני השהות בפועל, ולא לפי זהות ההורה.
המשמעות בהורות משותפת חדה במיוחד: חלוקת הזמן שנקבעת בהסכם היא גם נתון כלכלי. כל שינוי בלוח השבועי משנה את החישוב. לכן אין טעם לסגור את פרק הזמנים בלי לבחון את השלכתו על פרק הכספים.
- הוצאות שוטפות: מזון, ביגוד, מסגרת חינוכית וחוגים.
- הוצאות חריגות: רפואה שאינה בסל, טיפולי שיניים, אבחונים וטיפולים רגשיים.
- חיסכון לילד וקצבת הילדים, שמשולמת לחשבון אחד.
- מנגנון עדכון: מה קורה כששכר אחד הצדדים משתנה מהותית, או כשצורכי הילד משתנים.
הרחבה בעמודי מזונות ילדים והגדלה או הפחתה של מזונות.
מה משתנה עם הזמן
הסכם נחתם במציאות אחת, והילד גדל במציאות אחרת. אלה השינויים שחוזרים, ורצוי שההסכם יתייחס אליהם מראש.
- בן או בת זוג חדשים לאחד הצדדים, ומידת מעורבותם בגידול.
- מעבר דירה או שינוי בשעות העבודה.
- ילד נוסף לאחד הצדדים, שמשנה גם את התמונה הכלכלית.
- גיל הילד: הסדר שמתאים לפעוט אינו מתאים לילד בכיתה א׳ ובוודאי לא לנער.
- מחלוקת מתמשכת שהופכת את התיאום היומיומי לבלתי אפשרי.
מנגנון שינוי מוסכם מראש חוסך התדיינות. בהיעדר הסכמה, הדרך היא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה, שיבחן את הבקשה לפי טובת הילד ולפי מה שהתקיים בפועל. גם כאן, כמו בכל תיק בענייני ילדים, ההסדר שפעל למעשה בשנה האחרונה משפיע על ההחלטה יותר מהנוסח הכתוב.
לסיכום
הורות משותפת היא בחירה לגיטימית ומוכרת, אבל היא נשענת על תשתית שנבנית מראש. מה שאצל זוג נסגר תוך כדי תנועה נסגר כאן בכתב, לפני שיש ילד ולפני שיש מחלוקת.
שלושה דברים משפיעים על התוצאה יותר מכל: מועד החתימה, רמת הפירוט של ההסכם, והבנה ששאלות הנוגעות לילד נבחנות תמיד לפי טובתו ולא רק לפי מה שהצדדים כתבו.
אם אתם שוקלים הורות משותפת או כבר בתוך התהליך, פנו אלינו לבחינת ההסדר ולניסוח הסכם שמתאים לנסיבות שלכם.
לשיחה אישית: ירושלים 02-5953322 · תל אביב 03-3030430 · וואטסאפ 050-4411343
מה שנשאלים הכי הרבה
מה ההבדל בין הורות משותפת למשמורת משותפת?
משמורת משותפת היא חלוקת זמנים בין הורים שהיו זוג ונפרדו. הורות משותפת מתחילה לפני שהילד נולד, בין שני אנשים שאינם בני זוג ולא ניהלו חיים משותפים. מכאן גם ההבדל המעשי: אין שגרה קודמת שאפשר להישען עליה, ולכן הכול נקבע מראש ובכתב.
מתי כדאי לחתום על ההסכם?
לפני הכניסה להיריון. זהו השלב שבו הצדדים מסכימים על הכול ואין עדיין ילד שסביבו מתעוררת מחלוקת. מרגע החתימה ההסכם מחייב את הצדדים ביניהם, ואחרי הלידה אפשר להגישו לאישור בית המשפט.
האם בית המשפט מאשר הסכם הורות משותפת?
כן. אחרי הלידה ניתן להגיש את ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה, וכך הוא מקבל תוקף של פסק דין. האישור מקל על אכיפה, אך אינו הופך את ההסכם לחסין מפני בחינה מחודשת.
האם ההסכם מחייב את בית המשפט בכל הנוגע לילד?
לא. בשאלות של משמורת, זמני שהות ומזונות בית המשפט מחליט לפי טובת הילד, גם כשהצדדים כתבו אחרת. לכן הסכם טוב אינו מנסה לנעול את בית המשפט אלא מנסח הסדר שאין סיבה לסטות ממנו.
מה קורה אם אחד הצדדים חוזר בו לפני ההיריון?
זו אחת הסיבות שההסכם צריך להתייחס לתרחיש הזה מראש: מה עולה בגורל טיפולים שכבר החלו, מי נושא בהוצאות שהוצאו, ותוך כמה זמן ניתן לחזור מההחלטה. בהיעדר הסדרה, הצדדים נותרים בלי מפה בדיוק ברגע הקשה.
איך נרשמת האבהות כשההורים אינם נשואים?
האב נדרש לחתום על הצהרת אבהות כדי להירשם כאביו של הילד. כשהצדדים משתפים פעולה זהו הליך פשוט. כשאחד מהם מסרב, נדרשת פנייה לבית המשפט, ולכן רצוי לקבוע בהסכם התחייבות מפורשת לשתף פעולה ברישום מיד לאחר הלידה.
האם בן או בת הזוג החדשים של אחד ההורים נחשבים הורה?
לא. המשפט הישראלי מכיר בשני הורים לילד, ובן או בת זוג של אחד הצדדים אינם רוכשים מעמד הורי גם כשהם שותפים לגידול בפועל. מי שמתכנן משפחה שמעורבים בה יותר משני מבוגרים צריך לקחת זאת בחשבון כבר בשלב התכנון.
מי משלם מזונות בהורות משותפת?
שני ההורים. מאז יולי 2017, בגילאי שש עד חמש עשרה הנטל מתחלק לפי יחס ההכנסות ולפי היקף זמני השהות בפועל. לכן חלוקת הזמן שנקבעת בהסכם היא גם נתון כלכלי, וכל שינוי בה משנה את החישוב.
אפשר לקבוע בהסכם שלא ישולמו מזונות?
המזונות הם זכות של הילד ולא של ההורה, ולכן ויתור של אחד הצדדים אינו חוסם בחינה מחודשת בבית המשפט. אפשר וכדאי לקבוע חלוקה מפורטת של הוצאות, אבל אין ודאות שהסדר שמאיין את המזונות יעמוד.
מה קורה כשאחד ההורים רוצה לעבור עיר?
זהו אחד המקורות השכיחים לסכסוך, ולכן רצוי להגדיר בהסכם מהו מרחק סביר ומה נדרש מהצד שמבקש לעבור. מעבר למדינה אחרת הוא סוגיה נפרדת לגמרי, שנבחנת בהליך של הגירת קטין.
האם צריך שני עורכי דין נפרדים?
מומלץ מאוד. הסכם שנוסח על ידי עורך דין אחד עבור שני הצדדים חשוף לטענה מאוחרת של חוסר הבנה או של לחץ, והטענה הזאת עולה בדיוק כשמתעורר הסכסוך הראשון.
אפשר לשנות את ההסכם בהמשך?
כן. בהסכמה מגישים נוסח מעודכן לאישור. בהיעדר הסכמה נדרש שינוי נסיבות מהותי, למשל גיל הילד וצרכיו, מעבר דירה, שינוי בשעות העבודה או הסדר שאינו מקוים בפועל.
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההפרת הסכם גירושיןהילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו ירושהצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםסכסוכי ירושה בין אחיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהבואו ננסח הסכם שמחזיק גם בעוד חמש שנים
פגישת ייעוץ קצרה עם עורך דין מהמחלקה, שבה נעבור על מה שההסכם שלכם חייב לכלול, מה המשמעות הכלכלית של חלוקת הזמנים, ומה עדיף לסגור עוד לפני ההיריון.