צו ירושה: מה זה, מי היורשים על פי דין ואיך מקבלים אותו
כשאדם נפטר בלי להשאיר צוואה, רכושו עובר ליורשיו על פי חוק הירושה. אבל בנק, רשם המקרקעין וקרן הפנסיה לא יעבירו דבר על סמך תעודת פטירה ותצהיר. הם דורשים צו ירושה, המסמך הרשמי שקובע מי היורשים ומה חלקו של כל אחד. העמוד הזה מסביר מי זכאי, מה מגישים, כמה זה עולה וכמה זמן זה לוקח.
״ההסתלקות מירושה היא כלי מצוין, וגם המקום שבו נעשות רוב טעויות המס.״
עו״ד ונוטריון יגאל מור · תכנון עיזבון וצוואות
מה זה צו ירושה ולמה הוא נחוץ
פטירתו של אדם קרוב היא אירוע קשה, רגשית ובירוקרטית כאחד. לצד האבל, בני המשפחה נדרשים לטפל בעיזבון, והצעד הראשון כמעט תמיד הוא צו ירושה. צו ירושה הוא צו שיפוטי הצהרתי, שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה, והוא קובע מי הם יורשיו על פי דין של הנפטר ומה חלקו של כל אחד מהם בעיזבון.
הצו אינו יוצר את הזכויות; הן קמות מכוח החוק ברגע הפטירה. הצו רק מכריז עליהן באופן רשמי, וזה מה שמאפשר לפעול: להעביר דירה בטאבו, למשוך כספים מחשבון בנק, לקבל כספי ביטוח וקופות גמל שאין להם מוטבים, לגבות חובות שחבו לנפטר ולמכור נכסים. בלי הצו, כל גוף כזה יסרב לפעול.
ומאחר שהצו הצהרתי בלבד, הוא גם ניתן לתיקון ולביטול. סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לרשם או לבית המשפט לתקן או לבטל צו שניתן, אם נתגלו עובדות או טענות שלא היו ידועות בשעת מתן הצו, למשל יורש שלא היה ידוע או צוואה שנמצאה מאוחר יותר.
צו ירושה מול צו קיום צוואה
שני הצווים אינם ניתנים לבחירה; העובדה קובעת. אם הנפטר הותיר צוואה תקפה, מגישים בקשה לצו קיום צוואה, והצוואה היא שקובעת מי יורש ומה. אם לא הותיר צוואה, מגישים בקשה לצו ירושה, והחוק הוא שקובע. צו ירושה אינו ניתן "בהתאם להוראות הצוואה", וצוואה אינה מבוצעת מכוח צו ירושה.
יש שני מצבי ביניים. הראשון, צוואה חלקית: כשהצוואה מסדירה רק חלק מהעיזבון, למשל דירה בלבד, נדרשים שני הצווים, צו קיום לגבי מה שהוסדר וצו ירושה לגבי היתרה. השני, צוואה שנפסלה: אם הוגשה התנגדות והצוואה בוטלה, או אם היא מתייחסת לנכסים שכבר אינם קיימים, חוזרים לירושה על פי דין ולצו ירושה.
גם המסמכים שונים. לבקשה לצו קיום מצרפים את הצוואה המקורית, ואילו בבקשה לצו ירושה המבקש מצהיר שלמיטב ידיעתו הנפטר לא הותיר צוואה. הצהרה כוזבת בעניין זה היא עבירה, ולכן בכל ספק, למשל כשידוע שהנפטר ביקר אצל עורך דין, כדאי לברר לפני ההגשה. הרשם לענייני ירושה מנהל מרשם של צוואות שהופקדו אצלו, והמבקש מקבל תשובה בעניין זה במסגרת הבדיקה. למי שמתמודד עם צוואה, העמוד על צו קיום צוואה מפרט את המסלול המקביל.
מי היורשים על פי דין ומה חלקם
חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע בסעיף 10 מי יורש כשאין צוואה: בן הזוג של המוריש, ולצדו קרוביו, במעגלים. המעגל הראשון הוא ילדי המוריש וצאצאיהם; השני הוריו וצאצאיהם, כלומר אחיו ואחייניו; השלישי הורי הוריו וצאצאיהם, כלומר דודים ובני דודים. מעגל קרוב יותר מוציא את הרחוק ממנו, וילדו של יורש שנפטר לפני המוריש נכנס בנעליו.
חלקו של בן הזוג תלוי במי שיורש לצדו:
- לצד ילדים או צאצאיהם, או לצד הורי המוריש: בן הזוג מקבל מחצית העיזבון, והמחצית השנייה מתחלקת ביניהם.
- לצד אחים, אחיינים או סבים בלבד: בן הזוג מקבל שני שלישים, ובנוסף, אם היו נשואים שלוש שנים לפחות והתגוררו יחד בדירה הכלולה בעיזבון, את מלוא זכויות המוריש בדירה.
- כשאין אף אחד מהקרובים האלה: בן הזוג יורש את הכול.
בנוסף לחלקו, בן הזוג נוטל מהעיזבון את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף ואת המכונית. ידועים בציבור, שאיש מהם לא היה נשוי לאחר בעת הפטירה, זוכים לאותן זכויות מכוח סעיף 55 לחוק. ילד מאומץ יורש את מאמצו כילד לכל דבר, וילד שנולד מחוץ לנישואין יורש את שני הוריו. אדם שאינו קרוב משפחה יכול לרשת רק מכוח צוואה. כשאין כלל יורשים, העיזבון עובר למדינה.
מי מגיש ולאיזו ערכאה
כל מי שיש לו עניין במתן הצו רשאי להגיש את הבקשה: יורש, יורש של יורש, נושה של העיזבון או של אחד היורשים, ומנהל עיזבון. בפועל מגיש לרוב אחד היורשים, בשם כולם, ואין צורך שכל היורשים יצטרפו כמבקשים; די בכך שיודיעו להם.
הערכאה המרכזית היא הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, שפועל בלשכות מחוזיות לפי מקום מושבו האחרון של הנפטר. מבקש שמיוצג על ידי עורך דין מגיש את הבקשה במערכת המקוונת; מבקש שאינו מיוצג רשאי להגיש באופן מקוון או ידני. במקרים שבהם היורשים כוללים אחים, אחיינים, סבים או דודים, ההגשה נעשית ידנית.
חלופה שנייה היא בית הדין הרבני. סעיף 155 לחוק הירושה מסמיך את בית הדין הדתי לתת צו ירושה, בתנאי אחד: כל הנוגעים בדבר לפי החוק, כלומר כל היורשים על פי דין, נתנו את הסכמתם בכתב לסמכותו. אין די בכך שכל היורשים יהודים; נדרשת הסכמה של כל אחד מהם, ובית הדין רשאי לפסוק לפי הדין הדתי, שחלוקתו שונה מהחלוקה בחוק. יורש שחזר בו מהסכמתו לפני מתן הצו עשוי להוציא את התיק מסמכות בית הדין. לכן הבחירה בערכאה הזו מתאימה למשפחות שבהן ההסכמה מלאה ויציבה.
הערכאה השלישית היא בית המשפט לענייני משפחה, שאליו התיק מועבר, ואינו מוגש ישירות, כשמתעוררת מחלוקת או קושי, כמפורט בהמשך.
המסמכים והאגרות
בקשה שלמה היא ההבדל בין צו בתוך שבועות לתיק שחוזר להשלמות. אלה המסמכים הנדרשים בבקשה רגילה:
- טופס הבקשה חתום ומאומת בתצהיר בפני עורך דין, ובו פרטי הנפטר, פרטי כל היורשים וחלקיהם, והצהרה שלא ידוע על צוואה.
- תעודת פטירה מקורית או העתק מאושר. כשהנפטר לא היה תושב ישראל, תעודת פטירה זרה מאומתת באפוסטיל ומתורגמת.
- אישור על משלוח הודעות ליורשים. לכל יורש שאינו מבקש שולחים הודעה בדואר רשום על הגשת הבקשה, או מצרפים אישור חתום שלו שהוא יודע עליה. זה המסמך שנשכח יותר מכל, ובלעדיו התיק לא מתקדם.
- תצהירי הסתלקות, אם יורש מבקש לוותר על חלקו לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש, או באופן כללי לטובת כלל היורשים.
- ייפוי כוח לעורך הדין, כשהמבקש מיוצג.
- אישורי תשלום של האגרות.
יש לשלם שתי אגרות: אגרת פתיחת בקשה ואגרת פרסום, שמכסה את פרסום ההודעה ברשומות ובעיתון. בהגשה מקוונת האגרה נמוכה מבהגשה ידנית, וסכומיה מתעדכנים מדי שנה; נכון לתחילת 2026 מדובר בכמה מאות שקלים לבקשה. מי שמעוניין שהצו יירשם ישירות בפנקסי המקרקעין יכול לבקש זאת בבקשה, תמורת אגרה נוספת.
מה לא נדרש: נסח טאבו, אישורי מס שבח או מס עיזבון, ופירוט נכסי העיזבון. הבקשה לצו ירושה עוסקת בשאלה מי יורש, לא במה יש בעיזבון. פירוט הנכסים נדרש רק בהמשך, מול כל גוף בנפרד, או אם מונה מנהל עיזבון.
שלבי ההליך ולוח הזמנים
משהוגשה בקשה תקינה, ההליך ברשם מתנהל במסלול קבוע.
- בדיקה ראשונית. הרשם בודק את הבקשה ואת הצירופים ומחזיר להשלמה כל חסר. בשלב זה נבדק גם מרשם הצוואות שהופקדו.
- פרסום. הרשם מפרסם הודעה על הבקשה ברשומות ובעיתון יומי, ובאתר הרשם. מכאן נספרים 14 ימים שבהם כל המעוניין רשאי להגיש התנגדות.
- עיון ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. הבקשה מועברת לאפוטרופוס הכללי, שבודק אם יש עניין ציבורי, קטינים או חסויים שיש להגן עליהם, ומודיע אם בכוונתו להתערב.
- מתן הצו. בהיעדר התנגדות והתערבות, הרשם נותן את הצו. על פי נהלי הרשם, צו בבקשה תקינה ניתן בתוך כחמישים ימים מהגשתה, לא כולל תקופות שבהן התיק ממתין להשלמות מצד המבקש.
- קבלת הצו ושימוש בו. הצו נחתם דיגיטלית ונשלח למבקש, ואפשר לאמת אותו במאגר המקוון. גופים רבים מקבלים היום את הצו הדיגיטלי ישירות.
בפועל, תיק שהוגש נכון מסתיים לרוב בתוך חודש עד שלושה. תיק שהוגש בלי הודעות ליורשים, בלי תצהיר מאומת או עם שגיאה בפרטי יורש, מתארך בחודשים. וכל התנגדות מוציאה את התיק מהמסלול הזה לגמרי.
מתי התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה
סעיף 67א לחוק הירושה קובע מתי הרשם אינו רשאי לתת את הצו בעצמו, והתיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה:
- הוגשה התנגדות לבקשה, על ידי יורש, נושה או כל מעוניין אחר.
- ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודיע על רצונו להתערב, למשל כשיש קטין או חסוי בין היורשים ויש חשש לפגיעה בזכויותיו.
- המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד מעוניין.
- הבקשה כוללת יורש שהוא קטין או פסול דין שאין לו אפוטרופוס, או שהיא מעוררת שאלה משפטית שהרשם סבור שראוי שבית המשפט יכריע בה, למשל ידועים בציבור, תוקף של נישואין או קביעת אבהות.
- הנפטר או נכסיו קשורים לחוץ לארץ באופן שמצריך הכרעה בשאלת הדין החל.
בבית המשפט התיק הופך לתובענה: המתנגד מגיש כתב התנגדות מנומק, המבקש משיב, ובית המשפט שומע ראיות ומכריע. סכסוכים שכיחים בשלב הזה הם טענה של בן זוג לזכויות מכוח ידועים בציבור, מחלוקת אם ילד מסוים הוא צאצא של הנפטר, וטענה שקיימת צוואה. ההליך יכול להימשך שנה ויותר, ולכן, כשצפויה מחלוקת, כדאי לבחון הסכם בין היורשים לפני ההגשה.
מצבים מיוחדים
לצד התיק הרגיל יש נסיבות שדורשות תכנון מראש.
- הסתלקות מירושה. יורש רשאי, לפי סעיף 6 לחוק, להסתלק מחלקו כולו או מקצתו, כל עוד לא חולק העיזבון, אבל רק לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש, או באופן כללי. הסתלקות "לטובת" אדם אחר אינה אפשרית והיא תיחשב לקבלה ולהעברה, על השלכות המס שבכך. יורש שהסתלק אינו נחשב יורש מלכתחילה.
- יורש שנפטר אחרי המוריש. חלקו עובר ליורשיו שלו, ונדרש צו נוסף בעיזבונו. שני הצווים מוגשים במקביל ומתואמים.
- יורש שאינו ניתן לאיתור. כשיורש מתגורר בחוץ לארץ או שכתובתו אינה ידועה, נדרש תצהיר על מאמצי האיתור, ולעיתים מינוי מנהל עיזבון שיחזיק את חלקו בנאמנות.
- נכסים בחוץ לארץ. צו ירושה ישראלי אינו פועל אוטומטית במדינה אחרת. לעיתים נדרש הליך מקביל שם, ולעיתים המדינה הזרה מכירה בצו הישראלי לאחר אפוסטיל ותרגום. הדין החל על נכסי מקרקעין בחוץ לארץ הוא בדרך כלל דין מקום הנכס.
- נפטר תושב חוץ. כשמקום מושבו של הנפטר היה מחוץ לישראל, חוק הירושה מפנה בסעיפים 137 ואילך לדין מקום מושבו, ולרשם או לבית המשפט יידרשו חוות דעת על אותו דין. תיק כזה כמעט תמיד מועבר לבית המשפט.
- חובות העיזבון. היורשים אינם חבים בחובות הנפטר מעבר לשווי מה שקיבלו, ובלבד שהעיזבון חולק כדין. נושה יכול לבקש מינוי מנהל עיזבון, וכשהחובות עולים על הנכסים כדאי לשקול הסתלקות או ניהול מסודר של העיזבון לפני חלוקה.
- מנהל עיזבון. כשיש נכסים רבים, יורשים רבים, קטינים, חובות או מחלוקת, אפשר לבקש מינוי מנהל עיזבון, זמני או קבוע. המנהל מכנס את הנכסים, פורע חובות ומחלק את היתרה, בפיקוח האפוטרופוס הכללי.
לסיכום
צו ירושה הוא המפתח למימוש זכויותיהם של יורשים על פי דין, ובלעדיו העיזבון נשאר תקוע. ההליך ברשם לענייני ירושה פורמלי אך צפוי: בקשה מאומתת, הודעות לכל היורשים, פרסום, בדיקת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, וצו בתוך שבועות. הוא הופך למורכב כשמתעוררת שאלה על זהות היורשים, על תוקף הנישואין, על צוואה שנמצאה, על נכסים בחוץ לארץ או כשמוגשת התנגדות.
קביעת היורשים וחלקיהם בהתאם לסעיפי החוק, ניסוח נכון של הסתלקויות והודעות, בחירת הערכאה והתמודדות עם התנגדות או התערבות מחייבים היכרות עם דיני הירושה וסדרי הדין ברשם, וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.
אם איבדתם אדם קרוב ואתם צריכים להוציא צו ירושה, או שהתיק שלכם נתקע ברשם, פנו אלינו לפגישת ייעוץ. נבדוק יחד מי היורשים, אילו מסמכים חסרים ומה המסלול הקצר ביותר לצו.
מה שאנשים שואלים אותנו על צו ירושה
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
מי יכול להגיש בקשה לצו ירושה?
כמה עולה צו ירושה?
כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?
כמה יורש בן הזוג כשיש ילדים?
ידועה בציבור יורשת?
האם ילדים זכאים לחלק מינימלי בעיזבון?
אפשר להגיש את הבקשה לבית הדין הרבני?
מה זו הסתלקות מירושה?
שכחנו יורש בבקשה. מה עושים?
האם היורשים אחראים לחובות הנפטר?
הנפטר גר בחוץ לארץ. אפשר להוציא צו ירושה בישראל?
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההפרת הסכם גירושיןהילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו ירושהצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםסכסוכי ירושה בין אחיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהבקשה נכונה מהיום הראשון מקצרת את הדרך לצו
פגישת ייעוץ קצרה שבה נבדוק מי היורשים על פי דין, אילו מסמכים דרושים, ולאיזו ערכאה כדאי להגיש.