הסכם ממון לבני זוג מאותו המין: מה הוא מסדיר, ומה הופך אותו לתקף
בישראל אין נישואים אזרחיים, ובני זוג מאותו המין אינם יכולים להינשא כאן. המשמעות המשפטית היא שהרכוש שלהם אינו מוסדר מאליו בחוק, אלא נלמד בדיעבד מהתנהגות. הסכם כתוב הופך את השאלה הזאת מסימן שאלה להסדר מוסכם.
״אצל זוג נשוי החוק קובע ברירת מחדל. אצל בני זוג מאותו המין שלא נישאו אין ברירת מחדל, ולכן ההסכם אינו מותרות - הוא מקור ההסדר.״
עו״ד אסתר אפרתי · מנהלת מחלקת דיני משפחה וירושה
למה ההסכם חשוב כאן במיוחד
לכל זוג יש טעם לערוך הסכם ממון, אך אצל בני זוג מאותו המין ההסכם עושה עבודה נוספת. אצל זוג נשוי החוק קובע ברירת מחדל רכושית שחלה גם בלי שהצדדים סיכמו דבר. בני זוג מאותו המין שלא נישאו אינם נהנים מברירת המחדל הזאת, ולכן בהיעדר הסכם השאלה מה שייך למי נבחנת בדיעבד, לפי התנהגות הצדדים לאורך השנים.
מעבר להסדר הרכושי עצמו, להסכם כתוב יש שני תפקידים נוספים שחשובים דווקא כאן:
- תיעוד הקשר ומועד תחילתו. שאלות רבות - מזכויות סוציאליות ועד חלוקת רכוש - תלויות בשאלה ממתי בני הזוג חיים יחד. הסכם חתום ומתוארך הוא ראיה כתובה לכך, במקום שחזור מאוחר מתוך חשבונות בנק ותמונות.
- ודאות מול גורמים חיצוניים. מוסדות, מעסיקים וגופים פיננסיים נדרשים לעתים להכריע אם בני הזוג הם ידועים בציבור. הסכם אינו מחייב אותם, אך הוא מסמך מסודר שאפשר להציג, ולא נדרש להסתמך רק על עדויות.
חשוב לומר במפורש: הסכם ממון אינו יוצר מעמד אישי ואינו מחליף נישואין. הוא מסדיר את היחסים הכלכליים בין הצדדים, ואת אלה בלבד.
המעמד: נישואין, רישום וידועים בציבור
בישראל אין מסלול של נישואין אזרחיים. הנישואין נערכים לפי הדין הדתי של הצדדים, והמוסדות הדתיים אינם משיאים בני זוג מאותו המין. בפועל, בני זוג מאותו המין בישראל חיים באחד משני מסלולים: כידועים בציבור, או כמי שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל.
הפסיקה הרחיבה בהדרגה את המסגרת של ידועים בציבור גם על בני זוג מאותו המין. בבג״ץ 721/94 אל־על נ׳ דנילוביץ נקבע כי בן זוג מאותו המין זכאי להטבה שמעסיק העניק לבני זוג של עובדיו, בהתבסס על הקשר הזוגי בפועל ולא על מעמד פורמלי. מאז יושמה גישה דומה בהקשרים נוספים.
ביחס לרישום, בבג״ץ 3045/05 בן ארי נ׳ מנהל מינהל האוכלוסין נקבע כי על פקיד הרישום לרשום במרשם האוכלוסין נישואין של בני זוג מאותו המין שנערכו בחוץ לארץ. בית המשפט הדגיש שהרישום הוא פעולה סטטיסטית ורישומית, ואינו קביעה שהנישואין תקפים בישראל. זו הבחנה שחוזרת ועולה בפרקטיקה, ולכן חשוב לא להסיק ממנה יותר ממה שנקבע בה.
המסקנה המעשית: המעמד אינו נקודת פתיחה אחידה. לפני ניסוח ההסכם יש לברר באיזה מסלול נמצאים בני הזוג, מה רשום במרשם, ומה משמעות הדבר לגבי הדין שיחול עליהם.
איזה דין חל על הרכוש
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג-1973, חל על בני זוג שנישאו. הוא קובע הסדר של איזון משאבים, שמשמעותו שהשיתוף אינו מתרחש במהלך הנישואין אלא נדחה לפקיעתם, ואז מאוזן שווי הנכסים שנצברו. זוהי ברירת המחדל שממנה הסכם ממון בין בני זוג נשואים מבקש לסטות.
בני זוג שלא נישאו אינם נכנסים להסדר הזה. יחסי הרכוש ביניהם נבחנים לפי דיני החוזים והקניין הכלליים ולפי פסיקת השיתוף, ששואלת מה הייתה כוונת הצדדים בפועל. הבחינה הזאת נעשית בדיעבד ועל בסיס ראיות: חשבונות משותפים, מימון רכישות, תרומה לנכס, אורח חיים כלכלי משותף.
- המשמעות המעשית. ללא הסכם, ההכרעה מה משותף ומה נפרד מתקבלת שנים אחרי המעשה, על ידי גורם חיצוני, מתוך חומר ראייתי חלקי.
- מה ההסכם עושה. הוא מחליף את הבחינה הזאת בהסדר מוסכם וכתוב, שנקבע בזמן אמת ובידי מי שמכיר את העובדות.
לגבי בני זוג מאותו המין שנישאו בחוץ לארץ, השאלה אם חוק יחסי ממון חל עליהם מורכבת יותר, ונוגעת גם לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי. זו שאלה שיש לבחון פרטנית לפי נסיבות בני הזוג, ולא להניח לגביה הנחה גורפת לכאן או לכאן. בניסוח ההסכם אפשר להיערך לשתי האפשרויות.
כתב, אישור ותוקף
כאן נמצא ההבדל המרכזי בין המסלולים, והוא מקור לבלבול נפוץ. אצל בני זוג נשואים החוק מציב שתי דרישות מצטברות: ההסכם ותיקון להסכם טעונים כתב, וההסכם טעון אישור של גורם מוסמך, שתפקידו לוודא שהצדדים הבינו את משמעותו ותוצאותיו וחתמו מרצון חופשי.
אצל בני זוג שלא נישאו התמונה שונה. ההסכם ביניהם הוא חוזה, והוא תקף מכוח דיני החוזים הכלליים גם בלי אישור. האישור אינו תנאי לתוקף. ובכל זאת, יש טעם מעשי חזק לפנות לאישור בית המשפט לענייני משפחה:
- אכיפה. הסכם שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין ניתן להוצאה לפועל, במקום להגיש תביעה חוזית חדשה.
- צמצום מחלוקות עתידיות. הליך האישור מתעד שהצדדים הבינו את ההסכם וחתמו מרצון, ומקשה על טענות מאוחרות בדבר לחץ, הטעיה או אי הבנה.
- מועד ודאי. האישור קובע נקודת זמן ברורה, שממנה נוח למדוד את ההסדר.
שני דברים נוספים שכדאי להקפיד עליהם: ייצוג נפרד לכל צד, ותיעוד גילוי נאות של הנכסים והחובות. שתי הנקודות האלה הן הסיבה השכיחה ביותר לתקיפת הסכמים בדיעבד, והטיפול בהן בזמן הניסוח פשוט בהרבה מהטיפול בהן בבית המשפט.
מה כדאי להסדיר בהסכם
הסכם טוב אינו הסכם ארוך. הוא הסכם שנוגע בנקודות שבהן מחלוקת עתידית סבירה, ומשאיר את השאר לחיים עצמם. אלה הנושאים שחוזרים כמעט בכל תיק:
- מועד תחילת החיים המשותפים. נקודת הפתיחה שממנה נמדד כל השאר. שווה להשקיע בה משפט מדויק.
- רכוש קודם. נכסים, חסכונות וירושות שכל צד הביא עמו, והאם ובאילו תנאים הם הופכים למשותפים.
- הדירה. מי רשום כבעלים, מי משלם את המשכנתה, כיצד נזקפת השקעה של צד אחד בנכס של האחר, ומה קורה בפרידה.
- חשבונות והכנסות. חשבון משותף לצד חשבונות נפרדים, אופן ניהול ההוצאות המשותפות.
- חיסכון פנסיוני וקרנות. נושא שנוטים לדחות, ולרוב הוא הנכס המשמעותי ביותר.
- עסק. אם לאחד הצדדים עסק, יש להסדיר את מעמדו ואת השאלה מה קורה לעליית ערך שנוצרה בתקופת הקשר.
- חובות. חובות שקדמו לקשר וחובות שנוצרו במהלכו.
- הסדר הפרידה. אופן החלוקה, לוח זמנים, ומנגנון להכרעה במחלוקת - למשל פנייה למגשר לפני הגשת תביעה.
אפשר גם להסדיר תמיכה כלכלית הדדית לתקופה שאחרי הפרידה. זהו הסדר חוזי בין בגירים, והוא שונה במהותו ממזונות ילדים.
מה ההסכם אינו יכול להסדיר
לצד מה שההסכם עושה, יש נושאים שהוא אינו יכול להכריע בהם. חשוב לדעת זאת מראש, כדי לא לבנות ציפייה על סעיף שלא יעמוד במבחן.
- ירושה. אי אפשר להסדיר בהסכם את חלוקת העיזבון. חוק הירושה קובע שהסדר בעניין ירושתו של אדם שנעשה שלא בדרך של צוואה אינו תופס. הכלי הנכון הוא צוואה. נכון שידוע בציבור עשוי לרשת בתנאים הקבועים בסעיף 55 לחוק הירושה, אך זו הוראה שמופעלת בדיעבד ובתנאים, והיא אינה תחליף לצוואה.
- מזונות ילדים, משמורת וזמני שהות. אפשר לכתוב הסכמות, אך אין להן כוח מחייב כלפי בית המשפט. הוא בוחן את הנושאים האלה לפי טובת הילד ואינו כבול להסכמת ההורים.
- זכויות של צדדים שלישיים. ההסכם מחייב את הצדדים לו בלבד. הוא אינו משנה את מעמדו של נושה, ואינו גובר על שעבוד לטובת בנק.
- מעמד אישי. ההסכם אינו יוצר נישואין ואינו מקנה מעמד. הוא מסדיר יחסים כלכליים.
הדרך הנכונה להתמודד עם המגבלות האלה אינה לוותר, אלא להשלים: הסכם ממון לצד צוואות הדדיות, ובמידת הצורך ייפוי כוח מתמשך, יוצרים יחד תמונה שלמה יותר מכל מסמך בודד. אפשר לקרוא בהרחבה על צוואות וירושה ועל ייפוי כוח מתמשך.
הורות וילדים
משפחות רבות של בני זוג מאותו המין מגיעות להורות באחד מכמה מסלולים: פונדקאות, אימוץ, טיפולי פוריות, או הסדר הורות משותפת עם צד שלישי. לכל מסלול יש הליך משפטי משלו, והסכם הממון אינו מחליף אף אחד מהם.
שתי נקודות שחשוב להפריד ביניהן:
- מעמד ההורות. נקבע בהליך משפטי נפרד - צו הורות פסיקתי, אימוץ או רישום לפי העניין. הסכם ממון אינו מקנה מעמד הורי לצד שאינו רשום כהורה, ואינו יכול לעשות זאת.
- ההיבט הכלכלי. את חלוקת ההוצאות בין בני הזוג אפשר להסדיר בהסכם, ורצוי. אבל חובת המזונות כלפי הילד נקבעת בדין ובבית המשפט.
כשיש ילדים, כדאי לתאם בין המסמכים: הסכם הממון, ההליך שמסדיר את ההורות, והצוואות. חוסר תיאום ביניהם הוא מקור שכיח לבעיות. בנושאי ההסדרים עצמם ראו הורות משותפת ומשמורת וזמני שהות.
נישואים בחו״ל ורישום
זוגות רבים בוחרים להינשא בטקס אזרחי מחוץ לישראל. אחרי הטקס מוגשת בקשה לרישום הנישואין במרשם האוכלוסין. כפי שנקבע בפסיקה, הרישום הוא פעולה רישומית, והוא אינו מכריע בשאלת תוקף הנישואין לפי הדין הישראלי.
מכאן נובעות כמה מסקנות מעשיות:
- אל תסתמכו על הרישום כתחליף להסדר. הרישום אינו אומר דבר על חלוקת הרכוש. הסכם כתוב נדרש בדיוק באותה מידה.
- שמרו את המסמכים. תעודת הנישואין המקורית, אישור אפוסטיל ותרגום נוטריוני נדרשים לא פעם שנים אחר כך.
- פירוק הקשר. קשר שנוצר בטקס אזרחי בחוץ לארץ אינו מותר בבית דין דתי. המסלול המתאים לפירוקו תלוי בנסיבות בני הזוג ובדין החל עליהם, ויש לבחון אותו פרטנית. ראו גם התרת נישואין.
הסכם שנערך לפני הטקס או אחריו יכול להתייחס במפורש לשאלה הזאת, ולקבוע מה יחול על הרכוש בלי תלות בשאלה כיצד יסווג הקשר בעתיד.
לסיכום
אצל בני זוג מאותו המין ההסכם אינו סוטה מברירת מחדל קיימת, אלא יוצר אותה. בהיעדרו, חלוקת הרכוש נקבעת בדיעבד לפי ראיות על התנהגות, בהליך ארוך ולא ודאי.
- לבני זוג שלא נישאו, ההסכם תקף כחוזה גם בלי אישור, אך אישור בית המשפט לענייני משפחה מקנה לו תוקף של פסק דין ומקל על אכיפה.
- ירושה, מזונות ילדים ומשמורת אינם נושאים שההסכם יכול להכריע בהם. להם נדרשים כלים אחרים.
- ייצוג נפרד לכל צד וגילוי מלא של נכסים וחובות הם ההשקעה שמונעת את רוב המחלוקות העתידיות.
- תיאום בין הסכם הממון, הצוואות וההליך שמסדיר את ההורות חשוב לא פחות מכל אחד מהם בנפרד.
המחלקה שלנו מלווה זוגות בעריכת ההסכם, באישורו ובהתאמתו לצוואות ולהסדרי ההורות. פגישת ייעוץ ראשונה מאפשרת להבין מה נדרש בתיק המסוים לפני שמתחילים לנסח.
מה שאנשים שואלים אותנו על הסכם ממון לבני זוג מאותו המין
האם בני זוג מאותו המין יכולים להינשא בישראל?
האם הסכם ממון בין בני זוג מאותו המין חייב אישור בית משפט?
מה קורה אם אין הסכם כלל?
האם אפשר לקבוע בהסכם מי יירש את מי?
האם אפשר לקבוע בהסכם הסדרי מזונות ומשמורת לילדים?
נישאנו בחוץ לארץ. האם חוק יחסי ממון חל עלינו?
מה המשמעות של רישום הנישואין במרשם האוכלוסין?
ממתי נספרים החיים המשותפים?
האם צריך עורך דין נפרד לכל צד?
מה קורה לדירה שאחד מבני הזוג רכש לפני הקשר?
אנחנו הורים לילד באמצעות פונדקאות. ההסכם מסדיר את ההורות?
אפשר לערוך הסכם אחרי שנים של חיים משותפים?
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההפרת הסכם גירושיןהילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו ירושהצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםסכסוכי ירושה בין אחיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואההסכם שמותאם למסלול שבו אתם נמצאים
לפני שמנסחים, כדאי לברר מה המעמד, איזה דין חל, ומה נדרש כדי שההסכם יעמוד. פגישת ייעוץ ראשונה עושה בדיוק את זה.