תמיכה בקבלת החלטות: הכלי שמשאיר את ההחלטה אצל האדם
בין התמודדות עצמאית מלאה לבין אפוטרופסות היה במשך שנים חלל. תמיכה בקבלת החלטות ממלאת אותו: התומך מסייע לאסוף מידע ולהבין אותו, וההחלטה והחתימה נשארות אצל האדם עצמו.
״השאלה אינה אם האדם זקוק לעזרה. השאלה היא אם הוא מסוגל להחליט. כשהתשובה חיובית, אפוטרופסות אינה הכלי הנכון.״
עו״ד אסתר אפרתי · מנהלת מחלקת דיני משפחה וירושה
מהי תמיכה בקבלת החלטות
תמיכה בקבלת החלטות היא הסדר שבו אדם בגיר ממנה לעצמו, באישור בית המשפט, תומך שיסייע לו בקבלת החלטות בענייניו. ההסדר נועד למי שמסוגל להחליט בעצמו אך מתקשה באיסוף המידע, בהבנתו או ביישום ההחלטה בפועל.
העיקרון שמנחה אותו פשוט: הסמכות נשארת אצל האדם. התומך אינו מחליט במקומו ואינו חותם בשמו. הוא מסייע לו להגיע להחלטה מיודעת ולממש אותה.
ההסדר עוגן בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962, כחלק ממהלך רחב שהעדיף כלים מגבילים פחות על פני אפוטרופסות. הוא נועד למי שעד אז נותר בלי מענה: לא זקוק לאפוטרופוס, אך גם אינו מצליח להתמודד לבדו מול בנק, קופת חולים או מוסד ציבורי.
מי זכאי לתמיכה
ההסדר פתוח לבגירים, מגיל שמונה עשרה ומעלה, ואינו מוגבל לאבחנה מסוימת. מה שנבחן אינו הליקוי אלא היכולת.
ארבעה תנאים נבדקים:
- גיל שמונה עשרה ומעלה.
- יכולת לקבל החלטות באופן עצמאי, לצד צורך בסיוע כדי לעשות זאת.
- יכולת להביע את רצונו, בדרך כלשהי.
- הסכמה למינוי. ההסדר נשען על רצון האדם, ולא ניתן לכפות אותו עליו.
בפועל פונים אליו אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, אנשים בגיל מבוגר שמתקשים בהתנהלות מול מערכות, ואנשים שמתמודדים עם מצב רפואי שמקשה עליהם לרכז מידע ולעקוב אחריו. מכנה משותף אחד לכולם: הם יודעים מה הם רוצים, והקושי הוא בדרך אל ההחלטה ולא בהחלטה עצמה.
מי יכול לשמש תומך
שלושה סוגים של תומכים פועלים בפועל, והבחירה ביניהם תלויה במה שיש לאדם ובמה שהוא צריך.
- תומך מקורב. בן משפחה או חבר קרוב שהאדם סומך עליו. היתרון הוא היכרות ואמון קיים; הקושי הוא שהקרבה עצמה עלולה לטשטש את הגבול בין תמיכה לבין החלטה במקום.
- תומך מתנדב. מתנדב שעבר הכשרה ייעודית. מיועד למי שאין לו מקורבים מתאימים, או שאין ביכולתו לשאת בעלות.
- תומך מקצועי. אדם שהוכשר לתפקיד, ששכרו נקבע על ידי בית המשפט.
בכל אחד מן המסלולים, התומך פועל מכוח מינוי של בית המשפט ובגבולות שנקבעו בו. אין תפקיד של ״תומך״ שנוצר בהסכמה פרטית בלבד.
תחומי התמיכה
בית המשפט קובע בהחלטת המינוי באילו תחומים ניתנת התמיכה. המינוי אינו גורף, והוא נתפר למה שהאדם באמת זקוק לו.
- ענייני רכוש וכספים. התנהלות מול הבנק, קצבאות, התקשרות בחוזים, ענייני רכוש.
- ענייני אישיות. בחירת מקום מגורים, תעסוקה, פנאי וסדר יום.
- ענייני בריאות. קבלת מידע על טיפול רפואי והבנתו.
אפשר למנות תומך לתחום אחד בלבד. אדם שמתקשה רק מול הבנק אינו זקוק לתמיכה בענייני בריאות, וההיפך. צמצום המינוי אינו פגם בו; הוא ביטוי של אותו עיקרון שמעדיף את הכלי המגביל פחות.
מה התומך עושה ומה אינו רשאי לעשות
ההבחנה הזאת היא לב ההסדר, והיא גם מה שמבדיל אותו מכל כלי אחר. חריגה ממנה הופכת את התמיכה לאפוטרופסות בפועל, בלי הפיקוח שנלווה אליה.
התומך רשאי:
- לסייע בקבלת מידע מבנקים, מקופות חולים, מן המוסד לביטוח לאומי ומגופים אחרים.
- להסביר את המידע בשפה ברורה ובקצב שמתאים לאדם.
- להציג את האפשרויות העומדות בפניו ואת המשמעות של כל אחת מהן.
- לסייע ביישום ההחלטה לאחר שהתקבלה, ובמקרים מסוימים גם מכוח ייפוי כוח שניתן לו לצורך זה.
התומך אינו רשאי לקבל את ההחלטה במקום האדם ואינו רשאי לחתום בשמו. ההחלטה והחתימה נשארות אצל האדם עצמו, וזה נכון גם כאשר התומך סבור שההחלטה שגויה.
הליך המינוי
המינוי נעשה בבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו של האדם. ההליך בנוי כך שיוודא שהאדם עצמו מבין את ההסדר ורוצה בו.
- פגישת מידע. לפני הגשת הבקשה מתקיימת פגישה עם האפוטרופוס הכללי, שבה מוסבר מה ההסדר כולל ומה הוא אינו כולל.
- הגשת הבקשה. הבקשה מוגשת לבית המשפט, ומצורפים לה פרטי המבקש, פרטי התומך המוצע והתחומים המבוקשים.
- בחינה. בית המשפט בוחן את התאמת התומך, את הסכמת האדם ואת היקף התמיכה הנדרש.
- החלטת מינוי. ההחלטה מגדירה את התחומים, את משך המינוי ואת חובות הדיווח.
המינוי אינו בהכרח קבוע. אפשר לבקש לשנות אותו, להרחיבו, לצמצמו או לבטלו, וגם האדם עצמו רשאי לבקש את סיומו.
מול אפוטרופסות ומול ייפוי כוח מתמשך
שלושת הכלים נראים דומים ומיועדים למצבים שונים לגמרי. ההבדל אינו בחומרת המצב אלא בשאלה מי מחליט.
- תמיכה בקבלת החלטות. האדם מחליט וחותם. התומך מסייע לו להגיע להחלטה. מיועד למי שמסוגל להחליט וזקוק לעזרה.
- ייפוי כוח מתמשך. האדם קובע מראש, בעודו כשיר, מי יפעל בשמו אם לא יוכל עוד לנהל את ענייניו. הוא בוחר את האדם ואת ההנחיות. ראו ייפוי כוח מתמשך.
- אפוטרופסות. בית המשפט ממנה אדם שיקבל החלטות בשם מי שאינו יכול לקבלן. זהו הכלי המגביל ביותר, והוא נבחן רק כשהאחרים אינם מספיקים. ראו מינוי אפוטרופוס.
שלושתם יכולים להתקיים זה לצד זה, בתחומים שונים. אדם יכול להיעזר בתומך בענייני כספים, ולערוך ייפוי כוח מתמשך למקרה עתידי שבו לא יוכל לנהל את ענייניו כלל.
מה מייצר תמיכה שעובדת
המינוי הוא ההתחלה ולא הסוף. ההבדל בין הסדר שמצליח לבין הסדר שנשאר על הנייר נמצא בפרטים שקובעים מראש.
- לבחור תומך שהאדם באמת סומך עליו. אמון הוא תנאי מקדים; בלעדיו האדם לא ישתף את התומך במה שחשוב.
- להגדיר את התחומים בצמצום. מינוי רחב מדי מזמין חריגה אל תוך שטח ההחלטה.
- לתעד. רישום פשוט של מה נמסר ומה הוחלט מגן על שני הצדדים.
- להגדיר את הגבול מראש. להסכים בין האדם לתומך מה קורה כאשר התומך חושב שההחלטה שגויה. התשובה היא שההחלטה נשארת של האדם, וכדאי שזה ייאמר במפורש בתחילת הדרך.
- לבחון מחדש. צרכים משתנים, ואפשר להרחיב או לצמצם את המינוי בהתאם.
כאשר ההסדר נבנה כך, הוא לרוב מייתר את הצורך בכלי מגביל יותר. זו המטרה שלשמה נוצר.
לסיכום
תמיכה בקבלת החלטות היא ההסדר שמאפשר לאדם להמשיך להחליט בעצמו, גם כשהוא זקוק לעזרה כדי לעשות זאת. היא נועדה למלא את החלל שבין התמודדות עצמאית מלאה לבין אפוטרופסות.
- הסמכות נשארת אצל האדם. התומך אינו מחליט בשמו ואינו חותם בשמו.
- ההסדר פתוח לבגירים המסוגלים לקבל החלטות, המסוגלים להביע רצון והמסכימים למינוי.
- בית המשפט לענייני משפחה קובע את התחומים, ואפשר למנות תומך לתחום אחד בלבד.
- לפני הגשת הבקשה מתקיימת פגישת מידע עם האפוטרופוס הכללי.
- המינוי ניתן לשינוי ולביטול, גם לבקשת האדם עצמו.
הבחירה בין תמיכה בקבלת החלטות, ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות אינה טכנית. היא נגזרת ממה שהאדם מסוגל לעשות היום, ממה שצפוי בהמשך, ומן ההעדפה לבחור תמיד בכלי המגביל פחות.
אם אתם שוקלים את ההסדר לעצמכם או עבור בן משפחה, פנו אלינו לפגישת ייעוץ. נבחן את הצרכים בפועל ונציג את האפשרויות העומדות בפניכם.
שאלות שחוזרות על תמיכה בקבלת החלטות
התשובות כלליות ואינן מחליפות ייעוץ פרטני בתיק שלכם.
מהי תמיכה בקבלת החלטות?
במה זה שונה מאפוטרופסות?
מי זכאי למינוי תומך?
האם אפשר למנות תומך בלי הסכמת האדם?
מי יכול לשמש תומך?
באילו תחומים ניתן למנות תומך?
מה התומך אינו רשאי לעשות?
איך מגישים בקשה?
כמה זמן המינוי בתוקף?
האם התומך מקבל שכר?
אפשר גם תומך וגם ייפוי כוח מתמשך?
מה קורה כשהתומך חושב שההחלטה שגויה?
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההפרת הסכם גירושיןהילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו ירושהצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםסכסוכי ירושה בין אחיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהלבחור את הכלי המגביל פחות
פגישת ייעוץ ראשונה בוחנת מה האדם מסוגל לעשות היום, באילו תחומים נדרש סיוע, ואיזה מן ההסדרים מתאים, לפני שפונים לבית המשפט.