גישור בעסק משפחתי: מתי הוא מתאים ואיך הוא עובד
בסכסוך בעסק משפחתי הצדדים נשארים בקשר גם אחרי שההליך מסתיים. לכן הכלי הנכון אינו זה שמכריע מהר, אלא זה שמשאיר לעסק ולמשפחה יכולת להמשיך לתפקד אחרי ההכרעה.
״בבית המשפט מבררים מי צודק. בגישור מבררים גם מה מניע כל צד, וזה לרוב מה שפותר את המחלוקת בפועל.״
עו״ד אסתר אפרתי · מנהלת מחלקת דיני משפחה וירושה
למה גישור מתאים לסכסוך בעסק משפחתי
סכסוך בעסק משפחתי אינו סכסוך עסקי רגיל. הצדדים ימשיכו להיפגש גם אחרי שההליך יסתיים, ולעיתים גם יעבדו יחד. תוצאה שמכריעה מי צדק פותרת את השאלה המשפטית ומשאירה את היחסים שבורים, ובעסק משפחתי היחסים הם חלק מן הנכס.
שלוש תכונות הופכות את הגישור למתאים דווקא כאן:
- הוא עוסק גם במה שאינו עילה משפטית. תחושת קיפוח, ותק, הבטחה של אב שלא נכתבה. אלה אינם ניתנים לתביעה, אך הם לרוב מה שמניע את הסכסוך.
- הוא חסוי. מה שנאמר בגישור אינו הופך לראיה, ולכן אפשר לומר בו דברים שלא ייאמרו באולם.
- הוא מאפשר פתרונות שבית משפט אינו יכול להורות עליהם. שינוי תפקידים, מדיניות חלוקה עתידית, לוח זמנים לפרישה או מנגנון בחינה מחדש בעוד שנתיים.
מכאן שהגישור אינו רק דרך חסכונית ליישב מחלוקת. במקרים רבים הוא הדרך היחידה שמאפשרת לעסק להמשיך לפעול בזמן שהמחלוקת נפתרת.
סוגי הקונפליקטים הנפוצים
הקונפליקטים בעסק משפחתי חוזרים על עצמם, ורובם נובעים מנקודות מפגש בין המערכת המשפחתית לבין המערכת העסקית. זיהוי הסוג מסייע לבחור את הכלי הנכון.
- כניסת בן משפחה או בן זוג לעסק. ללא כללי קבלה כתובים, כל כניסה נבחנת מחדש והופכת לתקדים עבור הבאה אחריה.
- מחלוקת בין אחים שותפים. בעיקר כאשר אחד מנהל והאחרים אינם, וכאשר הדור השלישי מתחיל להיכנס.
- שכר מול דיבידנד. ויכוח על גובה שכר המנהל שהוא למעשה ויכוח על חלוקת רווחים.
- קצב ההעברה לדור הבא. הדור המייסד סבור שמוקדם מדי, הדור הבא סבור שמאוחר מדי.
- אירוע אישי שנכנס לעסק. גירושין של בעל מניות, מחלה, או פטירה שהותירה יורשים שאינם מכירים את העסק.
לכל אחד מן הסוגים האלה יש רובד עסקי ורובד רגשי. הליך משפטי מטפל ברובד הראשון בלבד, ולכן הוא לעיתים קרובות מסיים את התיק בלי לסיים את הסכסוך.
מהו הליך גישור ומה אינו
גישור הוא הליך שבו צד שלישי ניטרלי מסייע לצדדים להגיע להסכמה. המגשר אינו מכריע ואינו פוסק. סמכות ההכרעה נשארת בידי הצדדים לאורך כל ההליך, וכל אחד מהם רשאי לפרוש ממנו בכל שלב.
ההבחנה מן ההליכים האחרים חשובה:
- גישור מול בוררות. בורר מכריע והכרעתו מחייבת. מגשר אינו מכריע כלל.
- גישור מול ייעוץ. יועץ נותן חוות דעת לצד אחד. מגשר משרת את שני הצדדים ואינו מייעץ לאיש מהם.
- גישור מול פשרה בבית משפט. פשרה נערכת בצל ההליך ובמגבלותיו. גישור אינו מוגבל לעילות התביעה ויכול לכלול נושאים שכלל אינם בתיק.
תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ״ג-1993 מסדירות את פעולת המגשר, ובכללן חובותיו כלפי הצדדים והמגבלות על השימוש במידע שנמסר לו. הצדדים והמגשר חותמים על הסכם גישור שמעגן את כללי ההליך לפני שהוא מתחיל.
חיסיון וקבילות
החיסיון הוא מה שמאפשר לגישור לעבוד. סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 קובע כי דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי. משמעות הדבר שאפשר להעלות הצעה, להודות בטעות או לוותר על עמדה, בלי שהדבר ישמש נגד הצד בהמשך.
לצד זה, תקנות הגישור מטילות על המגשר חובות מפורשות. תקנה 5 קובעת כי המגשר לא יעשה שימוש במידע שנמסר לו במהלך הגישור למטרה אחרת, ולא יגלה מידע כזה למי שאינו צד להליך. כאשר צד מוסר לו מידע בפגישה נפרדת ומבקש לשמור עליו בסוד, המידע נשאר בין השניים.
שתי הסתייגויות שחשוב להכיר:
- החיסיון אינו הופך מסמך קיים לחסוי. מסמך שהיה קיים ממילא ואפשר להשיגו בדרך אחרת אינו נעשה חסוי רק מפני שהוצג בגישור.
- הסדר הגישור עצמו אינו חסוי. כאשר הצדדים מבקשים לתת לו תוקף של פסק דין, הוא מוגש לבית המשפט.
איך מתנהל ההליך
אין מבנה אחד מחייב, אך ברוב הגישורים בעסק משפחתי חוזר אותו רצף. הבנת הרצף מסייעת להגיע מוכנים ולא להיבהל משלב שנראה כמו מבוי סתום.
- פנייה והסכמה. הצדדים מסכימים לגשר, בוחרים מגשר וחותמים על הסכם גישור שקובע את כללי ההליך ואת שכר המגשר.
- פגישות מקדימות נפרדות. המגשר נפגש עם כל צד בנפרד, כדי להבין את התמונה ואת האינטרסים לפני שהצדדים נפגשים יחד.
- מפגש משותף. הצגת העמדות, בירור העובדות שאינן שנויות במחלוקת, וזיהוי הפערים האמיתיים.
- פגישות נפרדות נוספות. כאן נעשית לרוב העבודה, מפני שאפשר לבחון אפשרויות בלי להתחייב עליהן.
- גיבוש הסדר. ניסוח ההסכמות, בדיקתן מול מסמכי החברה, וחתימה.
בעסק משפחתי מקובל לצרף להליך גם יועצים מקצועיים, כגון רואה חשבון או מעריך שווי, כאשר המחלוקת נשענת על נתונים כלכליים. הצירוף נעשה בהסכמת שני הצדדים.
בחירת המגשר
בחירת המגשר היא ההחלטה המשפיעה ביותר על סיכויי ההליך, ובעסק משפחתי היא מורכבת יותר מאשר בסכסוך מסחרי רגיל. נדרשת היכרות עם שני עולמות, ולא עם אחד.
- הבנה עסקית. מגשר שאינו מבין מבנה בעלות, מדיניות דיבידנד או משמעות של זכות סירוב ראשונה יתקשה להוביל לפתרון בר יישום.
- הבנה של דינמיקה משפחתית. סדר לידה, מקומו של ההורה, ומה שלא נאמר בשולחן. הרובד הזה הוא לרוב מה שמניע את העמדות.
- ניטרליות שנתפסת ככזו. לא די בכך שהמגשר ניטרלי; נדרש שכל צד יראה אותו כניטרלי. קשר קודם עם אחד הצדדים, גם אם רחוק, ראוי שייחשף מראש.
נהוג לקבוע את זהות המגשר או את דרך מינויו מראש, באמנה המשפחתית או בהסכם בעלי המניות. כאשר הדבר לא נעשה, עצם הבחירה הופכת למחלוקת נוספת ברגע שבו כבר קשה להסכים על דבר.
הסדר הגישור ותוקף ההסכמות
בסיום הליך מוצלח נערך הסדר גישור, שהוא הסכם בין הצדדים. ככל הסכם, תוקפו נובע מן ההסכמה ומן הניסוח, ולכן שלב הניסוח אינו טכני.
שלוש שאלות נבחנות לפני החתימה:
- האם ההסדר מתיישב עם מסמכי החברה. הסכמה שסותרת את התקנון או את הסכם בעלי המניות מחייבת גם את תיקונם, אחרת ייווצר פער בין מה שסוכם לבין מה שניתן לבצע.
- האם נדרש אישור בית משפט. הצדדים רשאים לבקש לתת להסדר תוקף של פסק דין. אישור כזה מקל על אכיפה, אך מחייב להגיש את ההסדר לבית המשפט.
- האם ההסדר כולל מנגנון להמשך. הסדר טוב קובע מה קורה אם צד אינו מקיים אותו, ומתי נבחן ההסדר מחדש.
מומלץ שכל צד יהיה מיוצג בנפרד בשלב הניסוח. המגשר אינו מייצג איש, ואינו יכול לייעץ לצד כיצד להגן על האינטרס שלו.
סעיף גישור באמנה ובתקנון
הדרך היעילה ביותר להשתמש בגישור היא לקבוע אותו מראש, בזמן שאין מחלוקת. סעיף גישור שנקבע באמנה המשפחתית ובמסמכי החברה קובע מסלול, ולא רק אפשרות.
סעיף מנוסח היטב כולל ארבעה מרכיבים:
- מתי מופעל. הגדרה של סוגי המחלוקות שההליך חל עליהן, ומה נחשב לתחילת מחלוקת.
- מי המגשר. שם, או מנגנון מינוי המפעיל גורם שלישי כאשר הצדדים אינם מסכימים.
- לוח זמנים. תוך כמה ימים מתכנסים, וכמה זמן נמשך ההליך לפני שאפשר לעבור לשלב הבא.
- מה קורה אם הגישור נכשל. בוררות או פנייה לערכאות, ומה קורה עם פעילות העסק בינתיים.
ההסדר הזה הוא חלק מן המבנה הכולל של העסק המשפחתי. ראו עסקים משפחתיים והעברה בין-דורית. בסכסוך שכבר מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, ראו גם בקשה ליישוב סכסוך.
לסיכום
בעסק משפחתי הצדדים נשארים בקשר גם אחרי שההליך מסתיים. לכן הכלי הנכון אינו זה שמכריע מהר, אלא זה שמאפשר להמשיך לעבוד יחד אחרי ההכרעה.
- המגשר אינו מכריע. סמכות ההחלטה נשארת אצל הצדדים, וכל אחד רשאי לפרוש בכל שלב.
- סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע כי דברים שנמסרו בגישור לא ישמשו ראיה בהליך אזרחי, וזה מה שמאפשר לדבר בגלוי.
- הסדר הגישור מחייב התאמה למסמכי החברה, ואפשר לבקש לתת לו תוקף של פסק דין.
- סעיף גישור שנקבע מראש שווה יותר מכל ניסיון להסכים על מגשר אחרי שהמחלוקת פרצה.
סכסוך בעסק משפחתי נוגע בדיני חברות, בדיני משפחה ולעיתים גם בדיני ירושה. ליווי שמכיר את שלושת התחומים מאפשר לבנות פתרון שאפשר גם לחתום עליו וגם ליישם אותו.
אם אתם בתוך מחלוקת בעסק משפחתי, או מבקשים לקבוע מנגנון לפני שהיא מגיעה, פנו אלינו לשיחת אבחון. נבחן את הנסיבות ונציג את האפשרויות העומדות בפניכם.
שאלות שחוזרות על גישור בעסק משפחתי
התשובות כלליות ואינן מחליפות ייעוץ פרטני בתיק שלכם.
האם המגשר מכריע במחלוקת?
האם מה שנאמר בגישור יכול לשמש נגדי בבית משפט?
כמה זמן נמשך גישור בעסק משפחתי?
מי משלם למגשר?
האם אפשר לגשר כאשר כבר מתנהל הליך בבית משפט?
מה קורה אם הגישור נכשל?
האם ההסדר שהושג מחייב?
האם צריך עורך דין בגישור?
איך בוחרים מגשר לעסק משפחתי?
אפשר לקבוע מראש שנפנה לגישור?
מה ההבדל בין גישור לבין בקשה ליישוב סכסוך?
האם אפשר לצרף לגישור רואה חשבון או מעריך שווי?
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההפרת הסכם גירושיןהילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו ירושהצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםסכסוכי ירושה בין אחיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהלברר אם גישור מתאים למחלוקת שלכם
שיחת אבחון ראשונה בוחנת את אופי המחלוקת, את המסמכים הקיימים ואת השלב שבו היא נמצאת, ומאפשרת להחליט אם גישור הוא הכלי הנכון כעת.