אפוטרופסות ואפוטרופוס לדין: מי ממונה, מתי, ומה בדיוק הסמכות
שלושה תפקידים שונים נקראים בשמות דומים ומתערבבים כמעט תמיד: אפוטרופוס, אפוטרופוס לדין, ועובדת סוציאלית לסדרי דין. לכל אחד מהם מקור סמכות אחר וגבולות אחרים.
״הורים נבהלים מהמילה אפוטרופוס ומניחים שמישהו בא לקחת מהם את הילד. ברוב המקרים מדובר במינוי שנועד להשמיע את קולו של הילד בהליך, ותו לא.״
עו״ד אסתר אפרתי · מנהלת מחלקת דיני משפחה וירושה
ההורים כאפוטרופוסים טבעיים
נקודת המוצא בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962, פשוטה: שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדם כל עוד הוא קטין. זו ברירת המחדל, והיא אינה נגזרת מהמשמורת.
המשמעות המעשית חשובה במיוחד אחרי פרידה. גם כשהילד מתגורר דרך קבע אצל הורה אחד, האפוטרופסות נשארת משותפת, ושני ההורים שותפים להחלטות: מסגרת חינוכית, טיפול רפואי, הוצאת דרכון, יציאה לחו״ל, שינוי מקום מגורים.
אפוטרופסות אינה זכות שנרכשת אלא אחריות שהחוק מטיל. לכן היא גם נשללת רק במקרים חריגים, ורק בהחלטת בית משפט.
העמוד הזה מסביר מתי בית המשפט מתערב במערך הזה, ואיזה סוג של מינוי מתאים לאיזה מצב.
שלושה תפקידים שמתבלבלים
רוב הבלבול בתחום נובע מכך ששלושה תפקידים שונים נשמעים דומה. זו הטבלה שכדאי לזכור.
- אפוטרופוס אחראי על ענייניו של אדם שאינו יכול לדאוג להם בעצמו: גוף, רכוש, החלטות יומיומיות. אצל קטין אלה ההורים, ובמקרים חריגים אדם או גוף שמינה בית המשפט.
- אפוטרופוס לדין מייצג את האדם בהליך המשפטי בלבד. הוא משמיע את קולו ומדווח לבית המשפט. אין לו סמכות בחיי היומיום ואין לו סמכות ברכוש, וסמכותו פוקעת עם סיום ההליך.
- עובדת סוציאלית לסדרי דין אינה מייצגת אף אחד. היא זרוע מקצועית של בית המשפט, שעורכת תסקיר וממליצה.
ההבחנה הזאת מסבירה גם למה מינוי אפוטרופוס לדין אינו פגיעה בהורים: הוא אינו נוטל מהם שום סמכות, אלא מוסיף לילד קול עצמאי בתוך ההליך.
אפוטרופוס לדין: מה הוא ומה אינו
אפוטרופוס לדין הוא ייצוג עצמאי ואובייקטיבי של הקטין בהליך, מנותק מהאינטרסים של שני ההורים. בדרך כלל עורך דין, לעיתים בעל מקצוע מתחום הטיפול.
מה הוא כן עושה:
- נפגש עם הילד ומשמיע את עמדתו בפני בית המשפט.
- בוחן את החומר בתיק מנקודת המבט של הילד בלבד.
- מגיש עמדה או דיווח, ולעיתים חוקר עדים.
מה הוא אינו עושה:
- אינו מקבל החלטות בחיי היומיום של הילד.
- אינו מנהל את רכושו.
- אינו מחליף את ההורים ואינו גורע מהאפוטרופסות שלהם.
נקודה שמפתיעה הורים: האפוטרופוס לדין אינו מחויב לחזור על מה שהילד אמר. תפקידו להביא את עמדת הילד ולצידה את מה שנראה לו כטובתו, גם כששני אלה אינם זהים.
סמכותו מוגבלת בזמן ופוקעת עם סיום ההליך שלשמו מונה.
מתי ממנים אפוטרופוס לדין
המינוי אינו שגרתי. הוא נעשה כשבית המשפט מתרשם שקולו של הילד אינו נשמע כראוי דרך אף אחד מההורים.
- סכסוך בעוצמה גבוהה שבו הילד הפך לזירה ולא לנושא.
- ניכור הורי או סרבנות קשר במצב מתמשך. ראו ניכור הורי וסרבנות קשר.
- ניגוד עניינים בין טובת הילד לאינטרס של ההורים, למשל בסוגיה רכושית או בהסכם שנוגע לילד.
- פערי כוחות קיצוניים בין ההורים, שבהם עמדת הילד עלולה להיבלע.
- ילד בוגר יחסית שמביע עמדה עצמאית, ובית המשפט מבקש לוודא שהיא שלו.
- סוגיה רפואית או חינוכית חריגה שבה יש מחלוקת בין ההורים לבין הצוות המקצועי.
המינוי יכול להיעשות ביוזמת בית המשפט, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, או לבקשת צד מעוניין.
מקור הסמכות והמסלול
הבסיס למינוי הוא סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962. הסעיף מסמיך את בית המשפט לנקוט, בכל עת, אמצעים זמניים או קבועים לשמירת ענייניו של קטין, של פסול דין או של חסוי.
לצד זאת קיימת גם דרך מינוי במסגרת סדרי הדין האזרחיים, כשמתעורר צורך בייצוג נפרד של קטין בהליך.
המסלול בפועל:
- הצורך עולה מהתסקיר, מהדיון, מבקשת צד או מיוזמת בית המשפט.
- בית המשפט שומע עמדות, ולעיתים מבקש את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
- ניתנת החלטת מינוי שמגדירה את היקף התפקיד ואת משך הזמן.
- נקבע שכר הטרחה ומי נושא בו. לרוב ההורים, בחלוקה שקובע בית המשפט, ולעיתים המדינה.
שווה לדעת: מינוי אפשרי גם כסעד זמני, בשלב מוקדם של ההליך, כשיש דחיפות.
מינוי אפוטרופוס לקטין
זהו מינוי אחר לגמרי, רחב הרבה יותר, ונדיר הרבה יותר. הוא נעשה כשההורים אינם ממלאים את תפקידם, ולא רק כשיש ביניהם סכסוך.
- חוסר יכולת לתפקד ולמלא את החובות כלפי הילד.
- הזנחה או פגיעה בילד.
- היעדרות ההורים, לרבות התייתמות.
- הורה שהוכרז פסול דין או שהורשע בעבירות אלימות או מין במשפחה.
מי ממונה בפועל? העדפת בית המשפט היא כמעט תמיד בן משפחה, מתוך הבנה שרצף וקרבה חשובים לילד. כשאין קרוב מתאים, אפשר למנות אפוטרופוס מקצועי חיצוני, ובמקרים מסוימים גם תאגיד שהוכר לכך.
מינוי כזה אינו בהכרח מוחלט: בית המשפט יכול להגביל אותו לתחום מסוים, למשל רכוש בלבד או החלטות רפואיות בלבד, ולהותיר את השאר בידי ההורים.
חובות האפוטרופוס והפיקוח
אפוטרופוס אינו בעל שליטה אלא נאמן. החוק מטיל עליו חובות, ובית המשפט מפקח על מילויין.
- לדאוג לצרכים הבסיסיים: מזון, קורת גג, ביגוד, ציוד יומיומי.
- לדאוג למסגרת חינוכית כנדרש בחוק לימוד חובה.
- להחליט בענייני בריאות ולוודא טיפול רפואי מתאים.
- לנהל רכוש בזהירות, ובעסקאות מסוימות לקבל אישור מראש של בית המשפט.
- לשמוע את הקטין ולהתחשב בעמדתו לפי גילו והבנתו.
הפיקוח נעשה בעיקר דרך האפוטרופוס הכללי ובאמצעות דיווחים תקופתיים, ובעניינים חריגים דרך פנייה לבית המשפט. אפוטרופוס שאינו ממלא את תפקידו ניתן להחלפה.
נקודה מעשית: מי שמתמנה לתפקיד כדאי שיברר מראש מה בדיוק נדרש ממנו בדיווח ובאילו פעולות נדרש אישור מוקדם. חלק ניכר מהתקלות בתחום נובע מאי ידיעה ולא מכוונה.
כשההורים מסרבים לטיפול רפואי
זהו המקרה הקשה ביותר, והוא ממחיש טוב מכל את מהות האפוטרופסות.
בית המשפט העליון נדרש למצב שבו הורים סירבו לטיפול רפואי מציל חיים לילדם. נקבע שם ששני ההורים אמנם האפוטרופוסים של הקטין, אך מעמדם אינו רק אוסף זכויות: הוא כולל חובה לדאוג לצרכיו של הילד, ובכללם צרכיו הרפואיים.
מכאן שהאפוטרופסות אינה מקנה שליטה בילד. היא מטילה אחריות, וכשהאחריות אינה ממומשת, בית המשפט רשאי להתערב כדי להבטיח שהילד יטופל כפי שהיו נוהגים הורים מסורים.
ההתערבות אינה פשוטה ואינה נעשית בקלות. אבל היא אפשרית, והיא נעשית בדרך של שלילת האפוטרופסות בנקודה הספציפית ולא בכללותה, למשל מינוי אפוטרופוס לצורך החלטה רפואית אחת.
לסיכום
שלושה תפקידים, שלושה גבולות. אפוטרופוס מנהל ענייני אדם שאינו יכול לנהלם בעצמו. אפוטרופוס לדין מייצג אותו בהליך ותו לא. עובדת סוציאלית לסדרי דין אינה מייצגת אלא בוחנת וממליצה.
ההורים נשארים האפוטרופוסים הטבעיים גם אחרי פרידה, ובית המשפט מתערב במערך הזה רק כשיש לכך הצדקה ממשית. מינוי אפוטרופוס לדין אינו פגיעה בהורים, והוא לרוב סימן לכך שבית המשפט מבקש לשמוע את הילד עצמו.
אם מונה אפוטרופוס לדין בתיק שלכם, או שאתם שוקלים לבקש מינוי, פנו אלינו לבחינת המשמעות והדרך.
לשיחה אישית: ירושלים 02-5953322 · תל אביב 03-3030430 · וואטסאפ 050-4411343
מה שנשאלים הכי הרבה
מה ההבדל בין אפוטרופוס לאפוטרופוס לדין?
אפוטרופוס אחראי על ענייניו של האדם: גוף, רכוש והחלטות יומיומיות. אפוטרופוס לדין מייצג אותו בהליך המשפטי בלבד, משמיע את קולו ומדווח לבית המשפט, ואין לו סמכות בחיי היומיום או ברכוש. סמכותו פוקעת עם סיום ההליך.
מי האפוטרופוס של ילד?
שני ההורים, מכוח החוק, כל עוד הילד קטין. זו ברירת המחדל והיא אינה נגזרת מהמשמורת: גם כשהילד מתגורר דרך קבע אצל הורה אחד, האפוטרופסות נשארת משותפת.
האם מינוי אפוטרופוס לדין פוגע בהורים?
לא. הוא אינו נוטל מההורים שום סמכות ואינו גורע מהאפוטרופסות שלהם. הוא מוסיף לילד קול עצמאי בתוך ההליך, ולרוב הוא סימן לכך שבית המשפט מבקש לשמוע את הילד עצמו.
מתי בית המשפט ממנה אפוטרופוס לדין?
כשקולו של הילד אינו נשמע כראוי דרך אף אחד מההורים: סכסוך בעוצמה גבוהה, ניכור הורי או סרבנות קשר, ניגוד עניינים בין טובת הילד לאינטרס ההורים, פערי כוחות קיצוניים, או סוגיה רפואית או חינוכית שנויה במחלוקת.
מה מקור הסמכות למינוי?
סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב-1962, שמסמיך את בית המשפט לנקוט בכל עת אמצעים זמניים או קבועים לשמירת ענייניו של קטין, של פסול דין או של חסוי. לצד זאת קיימת גם דרך מינוי במסגרת סדרי הדין.
מי יכול לבקש את המינוי?
בית המשפט ביוזמתו, היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, וכן צד מעוניין בהליך.
מי משלם את שכר האפוטרופוס לדין?
בית המשפט קובע את שכר הטרחה ואת חלוקתו. לרוב הוא מוטל על ההורים בחלוקה שנקבעת בהחלטה, ובמקרים מסוימים נושאת בו המדינה.
האם האפוטרופוס לדין חייב להציג את מה שהילד אמר?
לא בהכרח. תפקידו להביא את עמדת הילד ולצידה את מה שנראה לו כטובתו, גם כששני אלה אינם זהים. זו נקודה שמפתיעה הורים רבים.
מתי ממנים אפוטרופוס לקטין, ולא רק לדין?
כשההורים אינם ממלאים את תפקידם: חוסר יכולת לתפקד, הזנחה או פגיעה, היעדרות או התייתמות, הכרזה כפסול דין, או הרשעה בעבירות אלימות או מין במשפחה. זהו מינוי רחב ונדיר בהרבה.
מי מתמנה בפועל?
העדפת בית המשפט היא כמעט תמיד בן משפחה, מתוך הבנה שרצף וקרבה חשובים לילד. כשאין קרוב מתאים אפשר למנות אפוטרופוס מקצועי חיצוני, ובמקרים מסוימים תאגיד שהוכר לכך.
האם המינוי הוא הכול או כלום?
לא. בית המשפט יכול להגביל את המינוי לתחום מסוים, למשל רכוש בלבד או החלטה רפואית אחת, ולהותיר את שאר האפוטרופסות בידי ההורים.
האם אפשר לחייב הורים לתת לילד טיפול רפואי?
זה אינו מהלך פשוט, אך הוא אפשרי. הפסיקה קבעה שמעמד ההורים כאפוטרופוסים כולל חובה לדאוג לצרכי הילד, ובכללם צרכיו הרפואיים. במקרה של סירוב לטיפול מציל חיים, בית המשפט רשאי להתערב בנקודה הספציפית.
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההפרת הסכם גירושיןהילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו ירושהצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםסכסוכי ירושה בין אחיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהבואו נבין מה בדיוק המינוי הזה אומר לכם
שיחת אבחון קצרה עם עורך דין מהמחלקה, שבה נעבור על ההחלטה שהתקבלה בתיק שלכם, על היקף הסמכות שנקבעה, ועל מה שכדאי לעשות בשלב הזה.