כשהמזונות אינם משולמים: גבייה דרך ביטוח לאומי או הוצאה לפועל

בודקים באיזה משני המסלולים ללכת: תשלום חודשי מהמוסד לביטוח לאומי, או פתיחת תיק בהוצאה לפועל לגבייה ישירה. אי אפשר לנהל את שניהם במקביל על אותו חיוב, ולכן זו ההחלטה הראשונה.

נכנס בנעלי החייב. הוא משלם לזכאי תשלום חודשי קבוע, גם אם לא נגבה מהחייב דבר, ואחר כך גובה מהחייב בעצמו. החוב אינו נמחק אלא עובר למדינה.

שלושה תנאים מצטברים: פסק דין תקף למזונות; החייב היה תושב ישראל במועד מתן פסק הדין או במשך עשרים וארבעה חודשים לפחות מתוך ארבעים ושמונה החודשים שקדמו לו; ועמידה במבחן ההכנסות שבתקנות.

ייתכן. מבחן ההכנסות בוחן הכנסה מעבודה וממקורות אחרים, ומעל תקרה מסוימת הזכאות נשללת. זו הנקודה שמפתיעה הכי הרבה, ולכן כדאי לבדוק אותה לפני שמוותרים על מסלול ההוצאה לפועל.

את הנמוך מבין שניים: הסכום שנקבע בפסק הדין, או הסכום שנקבע בתקנות. כשפסק הדין גבוה מהתקרה, ההפרש אינו משולם באופן שוטף.

הוא אינו נמחק. אם המוסד לביטוח לאומי גובה מהחייב יותר ממה ששילם לזכאי, ההפרש מועבר לזכאי.

כן, עד שנה אחורה, בתנאי שבאותה תקופה לא התקבלו תשלומים מהחייב ולא ננקטו הליכי גבייה עצמאיים. חשוב מאוד: צריך לבקש זאת במפורש, אחרת התשלום יינתן ממועד ההגשה בלבד.

לא על אותו חיוב. נקיטת הליכי גבייה עצמאיים בזמן שמתקבל תשלום מפסיקה את הזכאות. אפשר לעבור ממסלול למסלול, אך כדאי לתכנן את המעבר כדי שלא ייווצר חודש בלי תשלום.

עיקול משכורת, חשבונות בנק, כספים אצל צד שלישי, רכב ונכסים; עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה והגבלות על אשראי; ובחוב מזונות אפשר גם לבקש צו מאסר.

תלוי בשלושה נתונים: מצבו הכלכלי של החייב, הפער בין הסכום שנפסק לתקרה שבתקנות, וההכנסות של הזכאי. חייב עם משכורת ונכסים מוליך להוצאה לפועל; חייב בלי הכנסה מוצהרת מוליך לביטוח לאומי.

לא להפסיק לשלם על דעת עצמכם. החוב ממשיך להיצבר ומצטרפות הגבלות שפוגעות ביכולת להשתכר. מה שכן: להגיש תביעה להפחתת מזונות מוקדם ככל האפשר כשיש שינוי נסיבות אמיתי, ולבקש הסדר תשלומים על החוב שנצבר.

לא. הסכמה שלא עוגנה בפסק דין או בהחלטה אינה מחייבת את ההוצאה לפועל ואינה מוחקת חוב. כל שינוי צריך להיות מוסדר.