הפרת הסכם גירושין: מה עושים כשהצד השני לא עומד בהסכם
הסכם גירושין שאושר בבית המשפט או בבית הדין הוא פסק דין לכל דבר. כשצד אחד מפסיק לשלם מזונות, מעכב את חלוקת הרכוש, לא מקיים את זמני השהות או מסרב לתת גט, הדין מעמיד לרשות הצד הנפגע כמה מסלולי אכיפה, וכל אחד מהם מתאים לסוג אחר של הפרה.
״הצד שמפר כמעט תמיד מניח שלא יקרה כלום. התפקיד שלי הוא לוודא שההנחה הזאת מתבררת כטעות מהר.״
עו״ד אסתר אפרתי · מנהלת מחלקת דיני משפחה וירושה
מה הופך הסכם גירושין למסמך שאפשר לאכוף
הסכם גירושין הוא מסמך משפטי מורכב ובעל חשיבות מכרעת, שנועד להסדיר את כלל ההיבטים של פירוק הנישואין: הליך הגט, מזונות הילדים ולעיתים מזונות בן הזוג, הכתובה, חלוקת הרכוש המשותף, המשמורת וזמני השהות עם הילדים. ההסכם משקף איזון עדין בין ויתורים הדדיים, ולכן כל סעיף בו נשען על הסעיפים האחרים.
מה שמבדיל הסכם גירושין מחוזה רגיל הוא האישור השיפוטי. הסכם שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני מקבל תוקף של פסק דין, וסעיפי הרכוש שבו מאושרים כהסכם ממון לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג. המשמעות המעשית כפולה: אפשר להגיש את ההסכם לביצוע בהוצאה לפועל בלי לנהל תביעה חדשה, והפרה שלו היא גם הפרה של צו שיפוטי, על כל הכלים שהדין מעמיד נגד מי שמפר צו כזה.
הסכם שנחתם בין בני הזוג אך מעולם לא אושר הוא חוזה בלבד. גם אותו אפשר לאכוף, אבל רק באמצעות תביעה חוזית, וסעיפי הרכוש שבו עלולים להיות חסרי תוקף כהסכם ממון. לכן הבדיקה הראשונה בכל תיק של הפרה היא פשוטה: האם ההסכם אושר, על ידי איזו ערכאה, ומתי.
מתי מדובר בהפרה, ומה לעשות לפני הפנייה לערכאות
הפרת הסכם גירושין מתרחשת כאשר אחד מבני הזוג, ולעיתים שניהם, אינם ממלאים אחר הוראות ההסכם שעליו חתמו. ההפרות השכיחות מתחלקות לארבעה סוגים.
- הפרה כספית. אי תשלום מזונות כסדרם, תשלום חלקי, אי תשלום הכתובה או תשלום איזון שנקבע בהסכם.
- הפרה רכושית. סירוב לחתום על העברת זכויות בדירה, עיכוב מכירת נכס משותף, אי העברת חלק בחיסכון או בקרן פנסיה, או אי סילוק משכנתה שהמפר התחייב לשאת בה.
- הפרה בענייני הילדים. אי קיום זמני השהות, החזרה מאוחרת של הילדים, ביטולים חוזרים, או שינוי חד צדדי של הסדרים שנקבעו.
- הפרה אישית. סירוב לסדר את הגט למרות התחייבות מפורשת, או הפרת התחייבויות אחרות כמו הימנעות מהכפשה או שמירה על סודיות.
חשוב לזכור שהפרה אינה תמיד תוצאה של כוונה רעה. לעיתים הצד המפר נקלע לקשיים כלכליים בלתי צפויים, לפיטורים, למחלה או לנסיבות אישיות שמונעות ממנו לעמוד בהתחייבות. גם אז הדרך הנכונה היא הסדרה מסודרת, בהסכמה או בבית המשפט, ולא הפסקה שקטה של הקיום. מי שמפסיק לשלם בלי לפנות לערכאות מוצא את עצמו בעמדת המפר, גם כשהסיבה מוצדקת.
לפני פנייה לערכאות כדאי לתעד: מועדים, סכומים, הודעות כתובות, ביטולים של זמני שהות ותגובות הצד השני. מכתב התראה מסודר, שמפרט את ההפרה ואת המועד לתיקונה, פותר חלק ניכר מהמקרים ומשמש ראיה בהמשך. במקרים שבהם היחסים בין ההורים עוד מאפשרים שיח, פנייה למגשר או ליחידת הסיוע שליד בית המשפט יכולה למנוע הליך ארוך.
אכיפה של סעיפי הרכוש והכספים
כאשר ההפרה נוגעת לחלוקת הרכוש או לחיוב כספי, הכלי המרכזי הוא ההוצאה לפועל. הסכם שאושר כפסק דין נפתח בו כתיק לביצוע פסק דין, ורשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל עיקולים על חשבונות בנק, משכורת, רכב וזכויות במקרקעין, להגביל את יציאתו של החייב מהארץ, ולנקוט הליכים נוספים נגד חייב שאינו משלם.
לצד ההוצאה לפועל, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה לפקח על ביצוע פסקי הדין שנתן ולתת הוראות ביצוע. במסגרת זו אפשר לבקש צו עשה שיחייב חתימה על מסמכי העברת זכויות, מינוי כונס נכסים למכירת דירה כשאחד הצדדים מסרב לשתף פעולה, צו מניעה שימנע הברחת נכסים, ופיצוי בגין הנזק שנגרם מהעיכוב.
כשההפרה בוטה ומתמשכת, עומדת גם הדרך של פקודת בזיון בית משפט. בית המשפט רשאי להטיל קנס או מאסר על מי שמפר צו שיפוטי, כאמצעי כפייה שנועד להביא לקיום הצו ולא כעונש. זהו כלי חריף, ובתי המשפט משתמשים בו כשהאכיפה בדרכים הרגילות מוצתה או אינה אפשרית.
אכיפת הסכם גירושין בדרכים אלה נועדה להבטיח שזכויות הצד הנפגע יישמרו ושהתחייבויות שנקבעו יכובדו. עורך דין המתמחה בדיני משפחה יבחר את המסלול לפי סוג ההפרה: הוצאה לפועל לחיובים כספיים ברורים, ובית המשפט לענייני משפחה כשנדרשת פרשנות של ההסכם או צו עשה.
הפרת זמני השהות עם הילדים
הפרות הנוגעות לזמני השהות הן הרגישות ביותר, כי הנפגע העיקרי הוא הילד. הפנייה למשטרה, שנראית לעיתים כפתרון מיידי, אינה דרך הפעולה המועדפת: המשטרה אינה אוכפת הסדרי שהות כעניין שבשגרה, וההתערבות שלה עלולה לגרום לילדים טראומה. הכלים האפקטיביים נמצאים בבית המשפט לענייני משפחה.
- הליך טיפולי. בית המשפט רשאי להפנות את ההורים ליחידת הסיוע או לחייב את ההורה המפר להשתתף בהדרכה הורית או בטיפול, במטרה להחזיר את זמני השהות למסלול.
- זמני שהות חלופיים. השלמת מפגשים שבוטלו על חשבון זמנו של ההורה המפר.
- סנקציות כספיות. חיוב בפיצוי או בקנס על כל מפגש שבוטל שלא כדין, לעיתים בסכומים מצטברים, וכן חיוב בהוצאות ההליך.
- שינוי ההסדר. בהפרות חמורות ומתמשכות, ובייחוד כשמתקיים ניכור הורי, בית המשפט עשוי לשנות את הסדרי המשמורת וזמני השהות ואף לשקול מחדש את גובה המזונות לאור חלוקת הזמן בפועל.
בתי המשפט מקדישים לתיקים של נתק בין הורה לילד קדימות: נוהל נשיאת בית המשפט העליון בעניין תיקי משפחה שבהם קיים חשש לפגיעה בקשר הורה-ילד קובע דיון מהיר, בתוך כשבועיים מהגשת הבקשה. ככל שהפנייה מוקדמת יותר, כך גדלים הסיכויים שההסדר ישוקם בלי לפגוע בקשר.
הצד השני של אותו מטבע: הורה שאינו מגיע לזמני השהות שנקבעו לו גם הוא מפר את ההסכם, וההורה השני רשאי לבקש להתאים את ההסדר ואת המזונות למציאות שנוצרה. ההסכם מחייב את שני הצדדים באותה מידה.
אי תשלום מזונות: שני מסלולי גבייה
חוב מזונות הוא ההפרה השכיחה ביותר, והדין מעמיד לרשות הזכאי שני מסלולים עיקריים. בחירה נכונה ביניהם תלויה במצבו של החייב ובהכנסות הזכאי.
המסלול הראשון הוא ההוצאה לפועל, במסלול המזונות הייעודי של רשות האכיפה והגבייה. חוב מזונות זוכה בדין למעמד מועדף: אפשר לעקל משכורת בשיעור גבוה מהמקובל בחובות רגילים, להטיל הגבלות על החייב, ואף לבקש צו מאסר במקרים של סרבנות מכוונת. המסלול הזה יעיל כשלחייב יש הכנסה או נכסים שאפשר לעקל.
המסלול השני הוא המוסד לביטוח לאומי, מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972. מי שבידו פסק דין למזונות והחייב אינו משלם רשאי לבקש שהביטוח הלאומי ישלם את המזונות, עד לתקרה שנקבעה בתקנות ובכפוף למבחן הכנסות, והמוסד הוא שגובה את החוב מהחייב. יתרונו של המסלול בוודאות התשלום החודשי; חסרונו בתקרה ובמבחן ההכנסות, כך שלא כל זכאית עומדת בו.
חשוב להדגיש: לא ניתן לגבות את אותם תשלומים בשני המסלולים במקביל. מי שמקבל תשלום מהביטוח הלאומי אינו יכול לנהל במקביל תיק הוצאה לפועל על אותם חודשים, למעט גביית חובות עבר. כשפסק הדין גבוה מהסכום שהמוסד משלם, ההפרש משולם רק אחרי שהמוסד גבה את מלוא הסכום מהחייב. לכן הבחירה בין המסלולים היא החלטה שכדאי לקבל בייעוץ, לפי נתוני התיק.
סירוב לתת גט וההתחייבויות האישיות
כאשר ההסכם כולל התחייבות לסדר את הגט במועד מסוים והצד השני נמנע מכך, האכיפה נעשית בבית הדין הרבני. חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, מסמיך את בית הדין להטיל על סרבן גט הגבלות מדורגות: איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון הבנק, פסילה מכהונה ציבורית, ובמקרים חמורים מאסר.
במקביל, בתי המשפט לענייני משפחה הכירו בסרבנות גט כעילה לתביעת נזיקין. מי שנמנע ממתן גט בניגוד להתחייבותו עלול להיות מחויב בפיצוי כספי משמעותי בגין הנזק הנפשי והפגיעה בחופש שנגרמו לצד השני. תביעה כזו נדונה בבית המשפט, בנפרד מהליך הגירושין עצמו.
הפרה של התחייבויות אישיות אחרות בהסכם, כמו תשלום הכתובה, התחייבות שלא להכפיש או להימנע ממגע, נאכפת בערכאה שאישרה את ההסכם. הפרה של צו שיפוטי מאפשרת פנייה לפי פקודת בזיון בית משפט, ובמקרים שבהם ההפרה גרמה נזק אפשר להגיש תביעה נזיקית ולדרוש פיצוי.
האם אפשר לבטל או לשנות את ההסכם אחרי שהופר
השאלה עולה כמעט בכל תיק: אם הצד השני הפר את ההסכם, האם הצד הנפגע משוחרר ממנו. התשובה אינה פשוטה, כי הסכם גירושין הוא גם חוזה וגם פסק דין.
מצד דיני החוזים, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, מאפשר לבטל חוזה בשל הפרה יסודית. החוק מגדיר הפרה יסודית כ"הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית". תניה גורפת בהסכם, שהופכת כל הפרה ליסודית, אינה תקפה אם לא הייתה סבירה בעת כריתת ההסכם. הפרה שאינה יסודית מאפשרת ביטול רק אחרי ארכה סבירה שניתנה למפר ולא נוצלה.
מצד המעמד השיפוטי, הסכם שקיבל תוקף של פסק דין אינו מתבטל בהודעה חד צדדית. ביטולו מחייב תביעה נפרדת, שבה יוכיח התובע עילה חוזית לביטול. ובתי המשפט נוטים לראות הסכמי גירושין כיחידה שלמה, שבה הסעיפים שזורים זה בזה: אישה שוויתרה על חלקה בדירה תמורת מזונות מוגדלים, למשל, לא תוכל לבטל רק את הוויתור. רק במקרים נדירים, שבהם אפשר להפריד בין סעיפי ההסכם בלי לפגוע במטרתו, ישקול בית המשפט ביטול חלקי.
שינוי הוא סיפור אחר. סעיפי המזונות, המשמורת וזמני השהות נתונים תמיד לשינוי בבית המשפט כשחל שינוי מהותי בנסיבות, כי טובת הילד עומדת מעל ההסכמה של ההורים. סעיפי הרכוש, לעומת זאת, סופיים כמעט תמיד. ובכל מקרה, בין אם מדובר בבקשת ביטול ובין אם בהתאמה של ההסכם למציאות חדשה, גישור או בוררות עשויים להיות מהירים וזולים מהליך משפטי מלא, ולשמר את היכולת של ההורים להמשיך לתפקד יחד.
ההשלכות הכלכליות והרגשיות, ואיך מצמצמים אותן
מעבר להיבט המשפטי, הפרת הסכם גירושין יוצרת אי ודאות כלכלית לשני הצדדים. עיכוב בחלוקת הרכוש מונע מהצד השני להתחיל פרק חדש: לרכוש דירה, להשקיע, לתכנן את כלכלת הילדים. אי קבלת חלק מהרכוש עלולה לגרור חובות, וכשמדובר במשפחה עם ילדים הפגיעה ברמת החיים מורגשת מיד. לכן, לצד הליווי המשפטי, כדאי לבנות תכנון כלכלי לתקופת הביניים ולא להמתין לסיום ההליך.
ההיבט הרגשי כבד לא פחות. ילדים שנחשפים לסכסוך מתמשך בין ההורים חווים חוסר ביטחון, חרדה ולעיתים אשמה, וההשפעה על התפתחותם הרגשית והחברתית עלולה להימשך שנים. גם כשההסכם מופר, יש דרך לנהל את המאבק: לא לערב את הילדים, לא להשתמש בהם כמסר, לשמור על שגרה תקינה ככל האפשר, ולהשאיר ערוץ תקשורת ענייני ומכבד עם ההורה השני. תקשורת כזו אינה רק טובה לילדים; היא גם מקצרת הליכים ומשפרת את התוצאה בבית המשפט, שמייחס משקל להתנהלות ההורים.
אפשר גם למנוע חלק מההפרות מראש. הסכם שכולל מנגנוני ביצוע, כמו הוראת קבע למזונות, הפקדת מסמכי העברה בנאמנות, מועדים מדויקים וסנקציה מוסכמת על איחור, מצמצם את המרווח לפרשנות ולעיכוב. ומאחר שהחיים משתנים, ילדים גדלים ומצבים כלכליים מתהפכים, כדאי לראות בהסכם מסמך חי ולקבוע בו מראש מנגנון לעדכון בהסכמה, כך שהתאמה למציאות חדשה לא תיחשב הפרה.
לסיכום
הפרת הסכם גירושין היא עניין רציני שפוגע ביציבות המשפחה ובזכויות המעורבים. הצד המפר חשוף לעיקולים והגבלות בהוצאה לפועל, לסנקציות כספיות, לשינוי הסדרי המשמורת והמזונות, להליכי בזיון בית משפט ובמקרים חמורים למאסר. הצד הנפגע, מצדו, נדרש לבחור נכון בין המסלולים, כי בחירה שגויה עלולה להאריך את ההליך ולעכב את הגבייה.
הבחירה בין הוצאה לפועל, ביטוח לאומי, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, ניסוח הבקשה, איסוף הראיות והתמודדות עם טענות של שינוי נסיבות מחייבים היכרות עם דיני המשפחה ועם דיני האכיפה, וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.
אם ההסכם שלכם הופר, או אם אתם מתקשים לעמוד בהתחייבות ורוצים להסדיר זאת לפני שהדבר ייחשב הפרה, פנו אלינו לשיחת אבחון. נבחן יחד את ההסכם, את סוג ההפרה ואת האפשרויות העומדות בפניכם.
מה שאנשים שואלים אותנו על הפרת הסכם גירושין
הסכם הגירושין שלנו לא אושר בבית המשפט. אפשר לאכוף אותו?
הצד השני הפסיק לשלם מזונות. מה הצעד הראשון?
אפשר לגבות מזונות גם מהביטוח הלאומי וגם בהוצאה לפועל?
ההורה השני לא מגיע לקחת את הילדים. זו הפרה?
האם המשטרה אוכפת זמני שהות?
מה זה בזיון בית משפט בהקשר של הסכם גירושין?
הצד השני מסרב לחתום על העברת הדירה. מה עושים?
אפשר לבטל את ההסכם כי הוא הופר?
הצד השני טוען שהוא לא יכול לשלם כי פוטר. זה פוטר אותו?
מה קורה אם הצד השני מסרב לתת גט למרות ההסכם?
כמה זמן לוקח לאכוף הסכם גירושין?
אפשר למנוע הפרות מראש בניסוח ההסכם?
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההפרת הסכם גירושיןהילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו ירושהצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםסכסוכי ירושה בין אחיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואההפרה שמטופלת מוקדם נאכפת מהר יותר
שיחת אבחון קצרה שבה נבדוק האם ההסכם אושר, מהו סוג ההפרה, ואיזה מסלול אכיפה מתאים לתיק שלכם.