צו קיום צוואה וצו ירושה: מה מגישים, למי, וכמה זמן זה לוקח
צוואה אינה מעבירה רכוש בעצמה. בנק, רשם המקרקעין וכל גוף אחר פועלים רק על יסוד צו. ההליך אינו מסובך, אבל הוא פורמלי, וכל מסמך חסר מחזיר את הבקשה להשלמות.
״התיקים שנתקעים אינם המורכבים. הם אלה שהוגשו בלי הודעה לכל היורשים, או בלי המקור של הצוואה.״
עו״ד ונוטריון יגאל מור · תכנון עיזבון וצוואות
שני הצווים ומה ההבדל
אחרי פטירה יש שני צווים אפשריים, והבחירה ביניהם אינה עניין של העדפה אלא של עובדה: האם קיימת צוואה.
- צו ירושה ניתן כשאין צוואה. הוא מצהיר מי היורשים על פי דין ומה חלקו של כל אחד, לפי סדר היורשים שקבוע בחוק.
- צו קיום צוואה ניתן כשיש צוואה. הוא נותן לצוואה תוקף מבצעי, ומכוחו פועלים הגופים השונים.
שני הצווים הם צווים הצהרתיים. הם אינם יוצרים זכויות אלא מכריזים עליהן, ולכן הם גם ניתנים לתיקון או לביטול בהמשך אם יתגלו עובדות חדשות.
כשקיימת צוואה חלקית, שאינה מסדירה את כל העיזבון, אפשר שיידרשו שני הצווים: קיום צוואה לגבי מה שהוסדר בה, וצו ירושה לגבי היתרה.
מי מגיש ולאיזו לשכה
בבקשה לצו קיום צוואה רשאי לפתוח מי שהצוואה מזכה אותו. בבקשה לצו ירושה רשאי לפתוח מי שהוא יורש על פי דין, וכן כל מי שיש לו עניין בעיזבון.
הבקשה מוגשת ללשכת הרשם לענייני ירושה שבמחוז מקום מגוריו של הנפטר במועד הפטירה. ההגשה נעשית באופן מקוון.
- לא תמיד צריך את כל היורשים. די במגיש אחד. אך יש להודיע לכל מי שהצוואה מזכה אותו או לכל היורשים על פי דין, לפי העניין.
- אפשר להיות מיוצג. אם מגישים באמצעות עורך דין, יש לצרף ייפוי כוח.
- אין מירוץ. אין מועד קבוע להגשה, ואפשר להגיש גם שנים לאחר הפטירה. עם זאת, עיכוב מקשה על איתור מסמכים ועל ניהול הנכסים.
המסמכים שצריך לצרף
זה השלב שבו נופלים רוב התיקים, לא בגלל מורכבות אלא בגלל חוסר. אלה המסמכים הנדרשים:
- הצוואה המקורית. יש להגיש את המקור. אם המקור מצוי מחוץ לישראל, אפשר להגיש העתק מאושר.
- תעודת פטירה. נדרשת כשלנפטר לא הייתה תעודת זהות ישראלית.
- אישור על משלוח הודעות. יש להודיע בדואר רשום לכל מי שהצוואה מזכה אותו, ולצרף אישורי משלוח.
- אישור תשלום אגרה.
- ייפוי כוח אם המגיש מיוצג בידי עורך דין.
כשמדובר בבקשה לצו ירושה, במקום הצוואה מצרפים פירוט של היורשים על פי דין ואישור על מסירת ההודעות להם.
שווה להשקיע בשלב הזה. השלמת מסמך אחת מאריכה את ההליך בשבועות, ולעתים דורשת פרסום נוסף.
ריכוז מסודר של מה שצריך לעשות בשבועות הראשונים, לפי סדר ומועדים, נמצא ברשימת המשימות לאחר פטירה.
פרסום והודעות ליורשים
אחרי שהבקשה נקלטת, היא מועברת לפרסום ברשומות ובעיתון יומי. לפרסום שני תפקידים.
- הוא נותן הזדמנות להתנגד. מי שסבור שאין לתת את הצו יכול להגיש התנגדות. ראו התנגדות לצוואה.
- הוא מגן על מי שפועל על פי הצו. משפורסמה הבקשה וניתן הצו, מי שפעל לפיו בתום לב מוגן.
לצד הפרסום הפומבי, ההודעות האישיות ליורשים הן דרישה נפרדת ואינן ניתנות לוויתור. אי אפשר להסתפק בפרסום ולומר שמי שרצה יכול היה לדעת.
במקרים שבהם אחד היורשים אינו בקשר, או שכתובתו אינה ידועה, אפשר לפנות בבקשה מנומקת בעניין דרך ההמצאה. אין לפתור זאת בהשמטה שקטה של אותו יורש מהרשימה.
כמה זמן זה לוקח
בתיק תקין שאין בו התנגדות ואינו דורש בדיקה מיוחדת, ההחלטה ניתנת בתוך כארבעים ימים ממועד הגשת הבקשה או ממועד מסירת הצוואה המקורית, לפי המאוחר.
- כשנדרשת עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לוח הזמנים מתארך: התגובה הראשונית ניתנת בדרך כלל בתוך כשלושים ימים מההעברה, וההחלטה בתוך כחמישים ימים.
- כשמתגלה חוסר במסמכים, המניין נעצר עד להשלמה. זו הסיבה השכיחה ביותר לעיכוב.
- כשמוגשת התנגדות, לוחות הזמנים האלה אינם רלוונטיים עוד. התיק עובר לבית המשפט ומתנהל כתובענה.
המסקנה המעשית פשוטה: הזמן שמושקע בהכנה מדויקת של הבקשה חוזר פי כמה. בקשה שלמה מקצרת את ההליך יותר מכל דחיפה מאוחרת.
מתי התיק עובר לבית המשפט
הרשם לענייני ירושה מוסמך לתת את הצו ברוב המקרים. בחלק מהמצבים החוק מוציא את הסמכות מידיו, ואז התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה.
- הוגשה התנגדות. הסיבה השכיחה ביותר.
- המדינה או גורם ציבורי צד להליך, או שנדרשת עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
- צוואה בעל פה. מטבעה היא דורשת בחינה שיפוטית.
- פגם בצוואה שדורש הכרעה, כגון בקשה לקיים צוואה על אף פגם צורני.
- מעורבות של קטין או של מי שמונה לו אפוטרופוס בין היורשים.
המעבר לבית המשפט אינו כישלון. הוא פשוט מסלול אחר, ארוך יותר, שבו נדרשת התייצבות והצגת ראיות. במקרים רבים אפשר לצפות אותו מראש ולהיערך אליו בהגשה.
מה עושים עם הצו
הצו הוא המפתח התפעולי. מרגע שהתקבל אפשר לפעול מול הגופים שמחזיקים בנכסי העיזבון.
- בנקים וגופים פיננסיים. שחרור חשבונות, פיקדונות וניירות ערך.
- רשם המקרקעין. רישום הזכויות בנכס על שם היורשים, ולאחר מכן מכירה או העברה.
- רשות המסים. דיווח על העברות בהתאם לצורך.
- רשות התאגידים ורשם החברות כשיש מניות בחברה.
לאחר קבלת הצו, היורשים רשאים לחלק ביניהם את העיזבון אחרת ממה שנקבע בו, בהסכם שנעשה בהסכמת כולם. לכך יש גם משמעות מיסויית, וכדאי לבחון אותה לפני ולא אחרי. ראו הסכמים בין יורשים.
מצבים שדורשים תשומת לב
לצד התיק הרגיל יש מצבים שבהם כדאי לתכנן את ההגשה מראש ולא לגלות את הקושי באמצע.
- הצוואה או הנפטר בחוץ לארץ. כשהמקור נמצא מחוץ לישראל אפשר להגיש העתק מאושר. כשלנפטר היו נכסים בכמה מדינות, יש לבחון איזה דין חל על כל נכס ואם נדרש הליך מקביל.
- קטין או חסוי בין היורשים. נדרשת מעורבות של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, וההליך מתארך.
- חובות בעיזבון. העיזבון נושא בחובות המוריש. לפני שמחלקים כדאי לברר את היקפם, כדי לא למצוא את היורשים מול נושים לאחר החלוקה.
- נכסים שדורשים ניהול. עסק פעיל, נכס מושכר או תיק השקעות אינם ממתינים. אפשר לבקש מינוי מנהל עיזבון, זמני או קבוע.
- יורש שנפטר אחרי המוריש. חלקו עובר ליורשיו שלו, ולעתים נדרשים שני הליכים מקבילים.
- הסתלקות מעיזבון. יורש רשאי להסתלק מחלקו לאחר הפטירה, לטובת בן זוג, ילד או אח. להסתלקות יש משמעות מיסויית, וכדאי לבחון אותה לפני ההגשה.
לסיכום
צו קיום צוואה או צו ירושה הוא שלב טכני בעיקרו, וההצלחה בו נמדדת בעיקר בדיוק ההגשה.
- הבקשה מוגשת ללשכת הרשם לענייני ירושה שבמחוז מגורי הנפטר, באופן מקוון.
- הצוואה המקורית, אישורי ההודעות ליורשים ואישור האגרה הם הליבה. חוסר באחד מהם עוצר את המניין.
- בתיק תקין ההחלטה ניתנת בתוך כארבעים ימים, וכשנדרשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בתוך כחמישים.
- התנגדות, צוואה בעל פה או מעורבות קטין מעבירות את התיק לבית המשפט לענייני משפחה.
- אחרי הצו אפשר לחלק אחרת בהסכם בין היורשים, ולכך יש משמעות מיסויית.
אנו מגישים בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה, מטפלים בהשלמות ובעמדות, ומייצגים בהליכים שעברו לבית המשפט. ראו גם צוואות וירושות.
מה שאנשים שואלים אותנו על צו קיום צוואה
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
לאן מגישים את הבקשה?
מי רשאי להגיש?
אילו מסמכים צריך לצרף?
כמה זמן לוקח לקבל צו?
האם צריך לפרסם הודעה?
האם אפשר לוותר על הודעה ליורש שאיננו בקשר?
מתי התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה?
יש מועד אחרון להגשה?
מה עושים עם הצו אחרי שהתקבל?
אפשר לחלק את העיזבון אחרת ממה שנקבע בצו?
מה קורה כשיש חובות בעיזבון?
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהבקשה שלמה מקצרת את ההליך
שיחת אבחון קצרה שבה נבדוק אילו מסמכים דרושים בתיק שלכם, למי חייבים להודיע, והאם צפוי מעבר לבית המשפט.