מסלול מנהלי חדש: אפוטרופוס כללי במקום בית משפט
רקע ותכלית הרפורמה
ב-8.8.2024 אושר בכנסת תיקון 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ותחילתו נקבעה ל-8.8.2025. התיקון מעביר את נקודת הכובד לאישור מנהלי באפוטרופוס הכללי (להלן: “אפ״כ”) עבור פעולות כלכליות מסוגים מוגדרים—במקום שבית המשפט לענייני משפחה יהווה ברירת מחדל. התכליות המרכזיות: קיצור זמני טיפול (ממוצע 4–5 חודשים בעבר → עד 60 יום), הנגשה דיגיטלית, חיסכון בעלויות לציבור ולהמערכת, והפחתת עומס שיפוטי—תוך שמירה על הגנות מהותיות לזכויות האדם/הממנה/הקטין.
המסגרת הנורמטיבית – מי בסמכות ומהם הסעיפים
על מי חל המסלול המנהלי:
הורים לקטינים: סעיפים 20, 23 לחוק.
מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף: סעיף 32ו(ד).
אפוטרופוס שמונה לאדם: סעיף 47; אישור שכר אפוטרופוס: סעיף 56.
מנגנון ההגשה והאישור:
סעיף 74א (חדש) קובע כי הבקשה תוגש באופן מקוון לפי אופן שיפרסם האפ״כ; על הבקשה לכלול את עמדת האדם/הממנה או עמדת קטין מגיל 16 ומעלה (ככל שמונה לו אפוטרופוס).
האפ״כ רשאי לאשר את הבקשה, לאשר בתנאים (בהסכמת המבקש), או להעביר לבית המשפט.
שמורה זכות המבקש לבקש העברה לבית המשפט בכל שלב.
לשר המשפטים סמכות, באישור ועדת החוקה, לקבוע בתקנות פטורים – פעולות/נסיבות שלא יידרשו לאישור כלל.
אילו פעולות טעונות אישור – מיפוי פרקטי
| קטגוריה | דוגמאות פעולה | האם טעון אישור | תנאים/עקרונות אופייניים |
|---|
| מקרקעין | קניית דירה | כן | רישום זכויות ע״ש האדם/הממנה; בד״כ דרישה להבטיח זכויות (הערת אזהרה/הפקדות). בדירה להשקעה – הפקדת חלקו של הממנה מדמי שכירות לחשבונו. |
| | מכירת דירה | כן | בחינת מחיר שוק, צורך כלכלי/טובתו, השפעה על אורחות חיים (מעבר דירה). |
| | התחדשות עירונית | כן | ככלל, אם יש רוב לפי דין ותמורה אחידה, האפ״כ לא יתערב מלבד תנאי הגנה. |
| | משכנתא / משכנתא הפוכה | כן | בחינת כדאיות; בהפוכה – בדר״כ נדרשת שמאות; הבטחת זכויות עתידיות. |
מתנות/ תרומות/ הלוואות/ ערבויות | מתנה/תרומה/הלוואה לקרוב | לרוב כן | נדרשת הסמכה מפורשת בייפוי הכוח או בחוק; ספי סכום: 100,000 ₪ (או 500,000 ₪ אם קיימת הסמכה מפורשת)—לפי הנמוך. נבחן אם “נהוג בנסיבות”. |
| פעולות כספיות משמעותיות | שיפוץ בית, תשלום לבית אבות, קניית/מכירת רכב | כן | פעולה מעל 100,000 ₪ (או 500,000 ₪ אם קיימת הסמכה מפורשת). הוכחת כדאיות והתאמה ליכולת הכלכלית. |
| ענייני עיזבון | הסתלקות מעיזבון, הסכם חלוקת עיזבון | כן | זהירות ביתר: נבדקת תועלת לאדם/הממנה והיעדר קיפוח. |
| קופות/חסכונות | משיכה מוקדמת מקרן השתלמות | כן | מסמכי הקרן + נימוק לצורך בפדיון מוקדם; בחינת חלופות. |
| שכר אפוטרופוס | אישור שכר | כן | לפי סעיף 56; פירוט שעות/פעולות/הוצאות. |
עקרונות ההכרעה של האפוטרופוס הכללי
האפוטרופוס הכללי מפעיל שיקול דעת מנהלי על בסיס תכליות החוק, תוך איזון בין כיבוד רצון האדם/הממנה לבין שמירה על טובתו המעשית והגנה על נכסיו לאורך זמן. בבחינת בקשה תיבחן תחילה עמדת האדם או הממנה (ולגבי קטין מגיל 16 ומעלה – גם עמדתו), כפי שמשתקפת במסמכים ובהנחיות מקדימות. משקל רב יינתן לקיומו של דפוס עקבי של התנהלות בעבר—למשל מתן תמיכות כספיות לילדים או תרומות קבועות—כדי לבחון אם הפעולה המבוקשת “ממשיכה רצף” סביר ומכבדת את האוטונומיה.
במישור הכלכלי-מהותי תיערך בחינה של כדאיות הפעולה ושל השפעתה על היציבות הפיננסית: האם המחיר תואם את מחיר השוק; האם קיימת תכנית מימון ריאלית; האם הפעולה סבירה ביחס להכנסות, הוצאות וסל המחיה; והאם קיימות חלופות פוגעניות פחות (למשל הלוואה/שעבוד במקום מכירה מלאה). בעסקאות בעלות השפעה בלתי הפיכה—כגון מכירת דירת מגורים או העתקת מקום מגורים—הבדיקה תהיה מוגברת, ותכלול גם השלכות על איכות החיים, רשת התמיכה המשפחתית ושמירת זכויות עתידיות (כגון התחייבות לרישום בנכס חלופי או הפקדת יתרת תמורה עד להשלמת הרישום).
בענייני ניגוד עניינים וזהות אינטרסים, ייבחן אם מיופה הכוח/הורה/אפוטרופוס עשוי להפיק תועלת אישית מן הפעולה, והאם ננקטו אמצעי מניעה ושקיפות—כגון הצהרות על קשרים עסקיים/משפחתיים, קבלת חוות דעת ניטרלית (כגון שמאית), והסכמות מתועדות של “מיודעים”. פעולות של מתנה/תרומה/הלוואה/ערבות ייבחנו בזהירות; בהיעדר הסמכה מפורשת או כאשר הסכום משמעותי ביחס לנכסי האדם—הנטייה תהיה לקבוע תנאי הגנה או להפנות להכרעה שיפוטית. מתנות “נהוגות בנסיבות העניין” (כגון מתנות חג/אירועים בסכומים שגרתיים) עשויות להיאשר ביתר קלות, אך גם אז תיבחן המסוגלות הכלכלית והאם אין בצבירה הכוללת פגיעה בטובת האדם.
לבסוף, תיבחן שלמות התשתית הראייתית: מסמכי בעלות עדכניים, חוות דעת נדרשות, אסמכתאות סכום ומטרה, הודעות למיודעים והוכחת עמדות רלוונטיות. בקשה בנויה היטב, שקופה ומגובה, מעלה משמעותית את הסיכוי לקבל אישור מנהלי מהיר—לעיתים בכפוף לתנאים מגִנּים (הפקדה, הערת אזהרה, התחייבות לרישום, מנגנוני נאמנות זמניים).
מתי זה עובר לבית המשפט / בית דין דתי
החוק משמר מסלול שיפוטי חלופי ומונה מצבים שבהם הבקשה לא תאושר מנהלית ותועבר לבית המשפט, או שלמבקש נתונה מלכתחילה הזכות לבקש העברה. מעבר למסגרת הסטטוטורית (לרבות התנגדות של האדם/הממנה/קטין 16+, סתירה להנחיות מקדימות, או דירה/יחידה משקית בבעלות יחידה של קטין ללא הסכמתו בכתב), קיימות נסיבות מהותיות שבגינן ימצא האפ״כ לנכון שלא להכריע מנהלית: למשל מחלוקת עובדתית חריפה בין מיופי הכוח או בין בני משפחה באשר לנסיבות העסקה, טענות בדבר השפעה בלתי הוגנת, חשש לקיפוח זכות מהותית של קטין/יורש/בן זוג, או צורך בבירור ראייתי שאינו מתאים להליך מנהלי (כגון חקירת עדים/מומחים).
גם פערים מהותיים בתשתית המסמכים—כגון היעדר נסח עדכני, חסר בחוות דעת שמאית במקום שנחוצה, או אי-צרוף אסמכתאות לסכומים ולמטרות—עלולים להוביל להעברה לשיפוט אם למרות דרישות ההשלמה לא ניתן להגיע לרמת ודאות מספקת. בנוסף, כאשר הפעולה המבוקשת חריגה במיוחד בהיקפה ביחס להון הכולל או טומנת סיכון משמעותי ליכולת הכלכלית העתידית (למשל התחייבות ערבות גדולה לצד ג׳), עשויה להיות עדיפות לדיון בבית המשפט, שיכול להטיל מנגנוני פיקוח ייעודיים או לדרוש ראיות נוספות.
חשוב להדגיש כי גם ללא אחד הטריגרים לעיל, זכות המבקש לבקש העברה לבית המשפט נשמרת, לרבות אם טרם ניתנה החלטה מנהלית בתוך 60 ימים ממועד קבלת מלוא המסמכים. כמו כן, אין בתיקון כדי לגרוע מהסמכות המקבילה של בתי דין דתיים; מי שמעוניין בכך רשאי לפנות אליהם, בכפוף לדין, ולעיתים הדבר נבחר מטעמי נוחות, מסורת או בשל שאלות הלכתיות/דתיות בעלות משקל עבור הצדדים.
הפרוצדורה המקוונת ולוחות זמנים
הגשה מקוונת באמצעות ההזדהות הלאומית (ע״י מיופה הכוח בעצמו או באמצעות עו״ד).
סטטוס ועדכונים: עדכון ראשון בתוך 21 יום; הודעות והשלמות במייל/SMS; מועד להגשת השלמות – 21 יום.
החלטה סופית: אישור (או אישור בתנאים) / הודעה על העברה לבית המשפט—עד 60 יום מיום קבלת כל המסמכים.
מסמך החלטה חתום דיגיטלית נשלח בדוא״ל.
ניתן לאגד כמה פעולות קשורות בבקשה אחת (למשל מכירה + רכישה + משכנתא).
צ’ק-ליסט מסמכים לפי פעולה
הגשה מדויקת וחסרת חוסרים חוסכת זמן יקר ומקטינה מאוד את הסיכון להעברה לבית המשפט. מעבר ל“מה להביא”, חשוב להבין למה כל מסמך נדרש ומה הוא מוכיח.
א. מקרקעין – קנייה/מכירה/תחלוף דירה
חוזה מפורט וחתום + נסח זכויות (טאבו) עדכני: החוזה מגדיר את העסקה ותנאיה, והנסח מוכיח בעלות, עיקולים ושעבודים; בלעדיהם לא ניתן להעריך כדאיות, ניקיון זכויות או את מנגנוני ההגנה הדרושים (הערת אזהרה/הפקדה).
חוות דעת שמאית (כאשר נדרשת): מבססת את מחיר השוק ומקטינה חשש לקיפוח; בעסקאות חריגות או מול קרובים/גורמים קשורים—משקלה עולה.
פירוט מקור המימון ותכנית תזרים/תשלומים: מציג שהעסקה ברת ביצוע, שאינה מכבידה מעבר ליכולת, ושנשמרת יתרת מחיה מספקת.
בעסקאות “תחלוף” (מכירה + רכישה): פרטי הנכס החלופי, לוחות זמנים לקישור העסקאות, ומנגנוני הגנה (למשל הפקדת יתרת התמורה עד רישום הערת אזהרה בדירה החלופית).
ב. התחדשות עירונית (פינוי-בינוי/תמ״א 38 וכדומה)
הסכמי פרויקט/נסחים + אישור נציג דיירים בנוסח הנדרש: המסמכים מלמדים על קיומו של “רוב לפי דין” ועל תמורה אחידה והוגנת; אישור הנציגות מאפשר לוודא הסכמה רחבה והיעדר פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות אדם/קטין.
טבלת איזונים/תמורות ומסמכי יזם/קבלן: מסייעים להעריך סבירות ההצעה והבטוחות (ערבויות, לוחות זמנים, תנאי פינוי וחזרה).
ג. משכנתא / משכנתא הפוכה
נסח זכויות + הצעת הלוואה/אישור עקרוני: הנסח נדרש לבחינת שיעור השעבודים; ההצעה הבנקאית מציגה את מסגרת האשראי, הריבית והביטחונות.
שמאות/תחשיב תזרימי (במשכנתא הפוכה – כמעט תמיד): השמאות מבססת את שווי הנכס ואת שיעור המימון; התחשיב מציג כיצד ההלוואה משרתת צורך אמיתי (כגון מימון טיפול/דיור) מבלי לשחוק יתר על המידה את הון האדם לאורך זמן.
הסבר תכלית מפורט: מבהיר את התועלת הישירה לאדם/הממנה ואת היעדר חלופה פוגענית פחות (למשל, משיכת חיסכון קטן במקום שעבוד כבד).
ד. פעולות כספיות משמעותיות (מעל 100,000 ₪ או 500,000 ₪ בהסמכה)
אסמכתאות לסכום ולמטרה (חשבוניות, הצעות מחיר, חוזים): מאפשרות להבחין בין הוצאה חיונית מתוכננת לבין הוצאה בלתי מבוססת; ככל שהסכום גבוה, כך נדרש פירוט ותמחור מדויק יותר.
תקציב/תכנית ביצוע: חשוב בשיפוץ, ברכישת רכב או במעבר לדיור מוגן; מסייע להראות שהפעולה תואמת את היכולת הכלכלית ושקיימת שמירה על רזרבות.
ה. קרן השתלמות – פדיון מוקדם
מסמכי קרן עדכניים + נימוק לצורך בפדיון מוקדם: הקרן נועדה לחיסכון לטווח בינוני-ארוך; פדיון מוקדם מצריך הסבר אמיתי (כגון צורך רפואי/דיור/נגישות) ובחינת חלופות זמינות.
בדיקת חלופות: למשל הלוואה על חשבון הקרן או פריסה שתפחית פגיעה בהון החוסך.
ו. מתנות/תרומות/הלוואות/ערבויות
הסמכה מפורשת בייפוי כוח (אם קיימת) + פירוט נסיבות: מראה התאמה לרצון הממנה ולהנחיותיו; ככל שהסכום משמעותי או הנהנה קרוב מדרגה ראשונה—הבהרת הרציונל והיכולת הכלכלית קריטית.
מסמכי עסקה/בטוחות (בהלוואה/ערבות): תכנית החזר, ריבית, בטוחות ושעבודים—כדי לוודא שהסיכון נשלט ואינו בלתי מידתי.
ז. ענייני עיזבון – הסתלקות/הסכם חלוקת עיזבון
מסמכי ירושה/צוואה/פרוטוקול חלוקה: מאפשרים לבדוק אם ההסדר מאזן אינטרסים מבלי לקפח זכויות; הסתלקות תיבחן בזהירות, במיוחד כאשר היא מפחיתה נכסים עתידיים.
הסבר תועלת לאדם/הממנה: מתי ההסדר מיטיב עם מכלול נסיבותיו (למשל מניעת הליכים יקרים/סכסוכים).
ח. שכר אפוטרופוס (ס׳ 56)
“תמצית בקשה” – הצעת ניסוח (תבנית)
כותרת פעולה: מכירת דירת מגורים בבעלות פלונית (כולל קטין) ורכישת דירה חלופית
הרקע העובדתי: תיאור קצר של המשפחה/מצב רפואי/כלכלי/מגורים; פירוט הבעלות והסיבות לפעולה (למשל צורך במעבר/נגישות/קרבה למשפחה).
רצון האדם/הממנה/עמדת הקטין (16+): תיעוד העמדה והנמקה.
הניתוח הכלכלי: מחיר שוק/שמאות, עלות דירה חלופית, מקורות מימון, תזרים.
הגנות מוצעות: הערת אזהרה, הפקדת תמורה, התחייבות לרישום.
היעדר ניגוד עניינים/זהות אינטרסים: פירוט.
בקשה/סעד: אישור פעולה כמתואר, בתנאים המוצעים.
מקרי מבחן ממחישים
אלמנה וקטינים – מכירה ורכישה חלופית: אלמנה המבקשת למכור דירת משפחה (שגם לקטינים זכויות בה) ולעבור קרוב להוריה. בהתאם לתיקון 21, ניתן להגיש בקשה באופן מקוון לאפוטרופוס הכללי. אם המחיר סביר, הזכויות נשמרות בנכס החלופי, והמעבר משרת את רווחת המשפחה—הנטייה תהיה לאשר בתנאים מגִנּים (למשל הפקדת תמורה/הערת אזהרה עד לרישום).
משכנתא הפוכה למימון בית אבות: מיופה כוח מבקש לאפשר תזרים למימון מוסד סיעודי. ייבחנו שמאות, תזרים נטו, התכלית הסיעודית והיעדר פגיעה בלתי מידתית בזכויות עתידיות—לעיתים יאושר בתנאים שקופים.
מתנה/תרומה לקרוב: אם אין הסמכה מפורשת ובפרט בסכום מהותי—הנטייה תדרוש הצדקה ממשית; אם מדובר במנהג מקובל וסכום מתון—אפשרי יותר, בכפוף לבחינת התועלת והיכולת.
בחירת סוג פעולה שגוי במערכת: שגיאה זו גורמת לניתוב הבקשה למסלול בדיקה לא נכון, לדרישות השלמה מיותרות ולעיתים לפתיחה מחדש. לפני ההגשה יש למפות את כל רכיבי העסקה (למשל: מכירה + רכישה + משכנתא) ולבחור את הקטגוריה התואמת, או לאגד כמה פעולות קשורות בבקשה אחת תוך פירוט ההקשר ביניהן בגוף “תמצית הבקשה”.
היעדר עמדת קטין 16+ כאשר נדרשת: עמדת הקטין היא רכיב מהותי בשיקול הדעת המנהלי. יש לקבל ממנו עמדה מודעת ומנומקת (רצוי בכתב, לאחר הסבר מתאים), לצרף תיעוד המסירה וההסכמה, ולהראות כיצד נשמרת טובתו—בפרט בעסקאות בעלות השפעה על מגורים, לימודים וסביבה חברתית. התנגדות מנומקת מצד קטין עשויה להצדיק תנאים מגִנּים או העברה לבית המשפט.
אי־מסירת הודעה ל“מיודעים”: היעדר הודעה יפגע בשקיפות ויעכב את הטיפול. יש להכין רשימה סגורה של מיודעים רלוונטיים (למשל בני משפחה, מיופה כוח נוסף, נאמן), למסור הודעות באמצעי מתועד (דוא״ל/מסרון/דואר רשום לפי העניין), לצרף אישורי מסירה ולתעד תגובות או היעדר תגובות במועד.
מסמכים חסרים (נסח/שמאות/אסמכתאות): חוסרים תכופים הם נסח זכויות עדכני, חוות דעת שמאית בעסקאות מקרקעין/משכנתא הפוכה, ואסמכתאות לסכומים ולמטרות (חוזים, הצעות מחיר, חשבוניות). מומלץ לצרף “תיק מסמכים” ממוספר, בתוקף עדכני, ולנמק כל מסמך שנמנע מצירוף (למשל שמאות זמנית/חילופית), כדי להימנע מדרישות השלמה ועיכובים.
מחיר בלתי סביר או היעדר ניתוח כלכלי: בקשה ללא ביסוס כלכלי תפגע בסבירות. יש לצרף השוואות שוק/שמאות, תקציב ותזרים (מקורות ושימושים), לבחון חלופות פוגעניות פחות (הלוואה/שעבוד במקום מכירה), ולהבהיר כי נותרת רזרבה מספקת למחיה. בעסקאות תחלוף—להדגים קשר לוגי בין מכירה, רכישה ומימון, ולפרט לוחות זמנים.
התעלמות מניגודי עניינים גלויים: זיקות משפחתיות/עסקיות לא מוצהרות עלולות לערער את האמון ולהכשיל את הבקשה. יש לזהות ולגלות מראש את הניגוד, לשקול ייעוץ/ייצוג נפרד לבעלי עניין, לצרף חוות דעת ניטרלית (שמאי/יועץ), לקבל הסכמות מדעת מן המיודעים, ולהציע מנגנוני הגנה (הפקדה, הערת אזהרה, נאמנות זמנית). במחלוקות מהותיות—ראוי לבקש העברה לבית המשפט.
סיכומו של דבר
הרפורמה בתיקון 21 הופכת את אישור הפעולות הכלכליות של הורים, אפוטרופוסים ומיופי כוח למהיר, נגיש וממוקד—תוך שמירה על זכויות האדם/הממנה/הקטין והיכולת להעביר לבית המשפט כשצריך. זהו שינוי פרדיגמה: פחות פרוצדורה, יותר ניהול סיכונים מהותי ותנאים מגִנּים.
נשמח ללוות אתכם בהכנת הבקשה, בבניית “תמצית בקשה” נכונה, בהשלמות ובניהול סיכונים—כדי להגיע לאישור במינימום זמן ובמקסימום הגנות.
מור ושות’ – משרד עורכי דין ונוטריון
ירושלים: 02-5953322 | תל אביב: 03-3030430 | וואטסאפ: 050-4411343
מחלקת דיני המשפחה במור ושות׳ מלווה משפחות בכל היבטי האפוטרופסות: החל מהגשת בקשות למינוי אפוטרופוס לאדם/לרכוש וניהול שוטף של המינוי, דרך התאמת חלופות כמו ייפוי כוח מתמשך, ועד ייצוג בהליכים מול האפוטרופוס הכללי ובתי המשפט. הניסיון הרב שלנו מאפשר לבנות מהלך מדויק ומבוקר: אבחון צרכים, מיפוי נכסים וחובות, עמידה בדרישות דיווח ושכר אפוטרופוס, ותכנון מנגנוני הגנה על זכויות האדם ונכסיו—הערות אזהרה, הפקדות, נאמנויות זמניות ותנאי רישום. בעידן תיקון 21 אנו מגישים בקשות לפעולות כלכליות במסלול המנהלי המקוון לפי ס׳ 74א, מכינים “תמצית בקשה” מבוססת ראיות, ומנהלים סיכונים כדי לקצר לוחות זמנים ולהימנע מהעברה מיותרת לבית המשפט. לאורך כל הדרך אנו משלבים מקצועיות בלתי מתפשרת עם רגישות וליווי אישי, מתוך מחויבות כפולה: לכבד את רצון האדם וטובתו, ולייצר תהליך יעיל, בטוח ושקוף עבור בני המשפחה.
בכל התלבטות או צורך בייעוץ בעניין דיני משפחה נשמח לקבל את פנייתכם בטלפון 02-595-3322 / 03-2020430
או בוואטסאפ במספר: 050-934-0434
