התרת נישואין: המסלול לזוגות שאין להם ערכאה דתית
בישראל נישואין וגירושין מתנהלים בבתי הדין הדתיים. אבל יש זוגות שאף ערכאה דתית אינה מוסמכת לדון בהם: בני דתות שונות, מי שאינם רשומים בדת, זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים ובני אותו מין. עבורם קיים מסלול נפרד בבית המשפט לענייני משפחה.
״ההליך הזה נראה טכני, ולכן רבים מגיעים אליו בלי הכנה. בפועל הוא מתחיל בשאלת סמכות שיכולה להימשך חודשים, ורק אחריה מגיעים לגירושין עצמם.״
עו״ד אסתר אפרתי · מנהלת מחלקת דיני משפחה וירושה
מהי בקשה להתרת נישואין
התרת נישואין היא הליך אזרחי שמסיים קשר נישואין כאשר אין ערכאה דתית המוסמכת לעשות זאת. ההליך מוסדר בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית), תשכ״ט-1969, ומתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
בישראל אין נישואין וגירושין אזרחיים במובן המקובל. הסמכות נתונה לבתי הדין הדתיים, וכל אחד מהם דן בבני עדתו בלבד. כשבני הזוג אינם נופלים לתוך אף אחת מהקטגוריות האלה, הם נותרים ללא ערכאה. חוק 1969 נועד לפתור בדיוק את החלל הזה.
מה ההליך אינו
הוא אינו הליך גירושין דתי ואינו כולל גט. הוא גם אינו הסדרת הרכוש או האחריות ההורית, שנעשות בהליכים נפרדים. תוצרו היא פסק דין שמורה על התרת הנישואין ועל שינוי הרישום במרשם האוכלוסין.
למי ההליך מיועד
שתי קבוצות מגיעות להליך: מי שהערכאה הדתית אינה מוכנה לדון בעניינם, ומי שאינם מעוניינים בה.
- בני דתות שונות. כאשר בני הזוג משתייכים לעדות דתיות שונות, אין ערכאה אחת המוסמכת בעניינם.
- מי שאינם רשומים בדת. חסרי דת ומי שרשומים כ״ללא דת״ במרשם.
- נישואין אזרחיים בחו״ל. זוגות שנישאו בקפריסין, בפראג או בהליך מקוון, ורישומם בישראל אינו מקנה סמכות לערכאה דתית.
- בני אותו מין שנישאו במדינה שבה הנישואין מוכרים.
- יהודים שנישואיהם אינם מוכרים על ידי הרבנות מסיבות שונות.
המשותף לכולם אינו רק חוסר ההכרה, אלא התוצאה המעשית: בלי הליך מסודר הם נשארים רשומים כנשואים במרשם, על כל ההשלכות שנובעות מכך.
שאלת הסמכות והפנייה לרבנות
זהו השלב שמאריך את ההליך יותר מכל שלב אחר, והוא גם זה שרוב האנשים אינם מודעים אליו לפני שהם מגישים.
לפני שבית המשפט לענייני משפחה דן בבקשה לגופה, עליו לוודא שאין ערכאה דתית מוסמכת. לשם כך הוא פונה לרבנות הראשית, ובמקרים המתאימים גם לבית הדין השרעי או לבתי הדין של העדות הנוצריות, ומבקש את עמדתם בשאלה אם הנישואין מוכרים אצלם.
רק כאשר התשובה שלילית, כלומר אף ערכאה דתית אינה מוסמכת, עוברת הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה והוא רשאי להורות על התרת הנישואין.
״…המבקשים התרת נישואין משום שאינם נתונים לסמכות שיפוט ייחודית של בית דין דתי הם חסרי ׳כתובת׳. אין להם גישה ישירה לבית המשפט. הם נאלצים ליזום הליך נוסף, עצמאי, אשר יקבע מהו השיפוט המתאים בעניינם. זהו מכשול המוצב על ׳כוחו׳ של הפרט לממש את זכותו המהותית להתיר את נישואיו… שאלת התרת הנישואין היא שאלה של סטטוס, ועל כן אין לפרט ברירה אלא להיזקק למערכת המשפט.״
כב׳ הרשם אוקון · בה״נ 6857/00 רוטה נ׳ נצבטייב, פ״ד נד(4) 707
הדברים נכתבו לפני שנים, אך התיאור עדיין מדויק: השלב המקדמי הוא חסם אמיתי, ולכן כדאי להיערך אליו מראש ולא לגלות אותו בדיעבד.
דרישת הזיקה לישראל
החוק אינו פותח את שעריו לכל זוג בעולם. הוא דורש זיקה למדינת ישראל, ובלעדיה בית המשפט אינו מוסמך לדון בבקשה.
הזיקה נבחנת לגבי לפחות אחד מבני הזוג, והיא יכולה להתבסס על אזרחות ישראלית, על מקום מושב בישראל, או על קריטריונים נוספים שהחוק מונה. זו שאלה שנבדקת בפתח ההליך, ולעיתים היא זו שמכריעה אם ניתן להגיש בישראל בכלל.
למה זה חשוב בפועל
זוגות רבים שנישאו בחו״ל מניחים שהמקום שבו נישאו הוא זה שיסיים את הנישואין. במקרים רבים אין להם גישה מעשית לאותה מדינה, ואז הזיקה לישראל היא שקובעת אם קיים בכלל מסלול. בדיקה מוקדמת של הנקודה הזו חוסכת הגשה שתידחה על הסף.
שלבי ההליך
ההליך בנוי משלבים ברורים, וההבנה שלהם מסבירה גם למה הוא נמשך זמן.
- הגשת הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, בצירוף תעודת הנישואין, תמצית רישום ומסמכי זהות.
- בירור הסמכות. בית המשפט פונה לערכאות הדתיות הרלוונטיות לקבלת עמדתן.
- קבלת התשובות וקביעה שאין ערכאה דתית מוסמכת.
- דיון לגופו בבקשה, לרבות בחינת הזיקה והעילה.
- פסק דין המורה על התרת הנישואין.
- עדכון המרשם במשרד הפנים בהתאם לפסק הדין.
משך ההליך משתנה מאוד. כשיש הסכמה בין הצדדים והמסמכים מסודרים, הוא יכול להסתיים במספר חודשים. כשאין הסכמה, או כשהמענה מהערכאות הדתיות מתעכב, הוא עשוי להימשך הרבה יותר.
הסכמה מול תביעה חד צדדית
לאופן ההגשה יש השפעה ישירה על משך ההליך ועל מורכבותו.
כשיש הסכמה
החוק קובע שהסכמת בני הזוג משמשת עילה לגירושין. כלומר, כששני הצדדים מבקשים להתיר את הנישואין, אין צורך להוכיח עילה נוספת. אלה ההליכים הקצרים יחסית, ובהם עיקר הזמן מוקדש לבירור הסמכות ולא למחלוקת.
כשאין הסכמה
צד המבקש להתיר את הנישואין בלי הסכמת בן זוגו מגיש תביעה חד צדדית. הצד השני נדרש להגיש כתב הגנה ולהסביר את התנגדותו, ובית המשפט מכריע. הליך כזה ארוך יותר, ולעיתים משתלב בו גם הסכסוך הרכושי.
מנסיוננו, גם כשהיחסים עכורים, כדאי לבחון תחילה אם ניתן להגיע להסכמה על עצם ההתרה ולהותיר את המחלוקות לרכוש ולילדים. הפרדה כזו מקצרת משמעותית.
רכוש, זכויות והשלכות
התרת הנישואין משנה את הסטטוס, אך אינה מחלקת רכוש. שתי המערכות פועלות במקביל, וכדאי לנהל אותן יחד ולא בזו אחר זו.
בני זוג הרשומים כנשואים בישראל כפופים לחוק יחסי ממון בין בני זוג. לפיו קיימת חזקת שיתוף בנכסים שנצברו בתקופת הנישואין, ואיזון המשאבים נעשה בחלקים שווים, אלא אם הוכח שנכס מסוים היה של אחד הצדדים לפני הנישואין או התקבל בירושה או במתנה. את ההליך עצמו ראו בעמוד פירוק שיתוף ואיזון משאבים.
מה נגזר משינוי הרישום
- זכויות ירושה הדדיות בין בני הזוג פוקעות עם שינוי הסטטוס.
- זכויות והטבות מול המוסד לביטוח לאומי ומול קופות וקרנות משתנות.
- סוגיות מס, ובכללן מס שבח ומס רכישה בעסקאות נדל״ן, מושפעות מהסטטוס הרשום.
- סוגיות מעמד והגירה, כאשר אחד מבני הזוג אינו אזרח ישראלי.
הזוגות שנפגעים יותר מכולם הם אלה שנשארים במצב ביניים ממושך: פרודים בפועל, נשואים ברישום. במצב כזה ממשיכות לחול חובות וזכויות שאיש מהם אינו מתכוון להן.
מה כדאי לדעת מראש
אלה הנקודות שחוזרות בפניות אלינו בנושא הזה.
- ההליך אינו מיידי. בירור הסמכות לוקח זמן, גם כשיש הסכמה מלאה.
- מסמכים מחו״ל דורשים הכנה. תעודת נישואין זרה טעונה לרוב אפוסטיל ותרגום נוטריוני. הכנה מוקדמת חוסכת סבב נוסף.
- אין גט ואין ״נאמנות״ הלכתית. ההליך אזרחי לחלוטין, ותוצאתו רישומית ומשפטית.
- שינוי הרישום אינו אוטומטי. יש לפעול מול משרד הפנים לאחר פסק הדין.
- אם יש ילדים, האחריות ההורית והמזונות מוסדרים בהליך נפרד ואינם חלק מהתרת הנישואין.
לסיכום
התרת נישואין היא המסלול של מי שנשאר בלי ערכאה. הוא קיים, הוא עובד, אך הוא בנוי משני שלבים: קודם השאלה מי מוסמך, ורק אחר כך הגירושין עצמם.
מה שמקצר את ההליך הוא בדרך כלל שני דברים: תיק מסמכים מסודר, כולל אפוסטיל ותרגום כשנדרש, והפרדה בין ההסכמה על עצם ההתרה לבין המחלוקות הרכושיות.
אם אתם באחת מהקבוצות שתוארו כאן, פנו אלינו לבדיקה מוקדמת של הסמכות ושל הזיקה. הבדיקה קצרה, והיא קובעת אם ואיך ניתן להתקדם.
לשיחה אישית: ירושלים 02-5953322 · תל אביב 03-3030430 · וואטסאפ 050-4411343
מה שואלים אותנו על התרת נישואין
מהי בקשה להתרת נישואין?
הליך אזרחי בבית המשפט לענייני משפחה, שמסיים קשר נישואין כשאין ערכאה דתית המוסמכת לדון בבני הזוג. ההליך מוסדר בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית), תשכ״ט-1969.
מי זכאי להגיש?
בעיקר בני דתות שונות, מי שאינם רשומים בדת, זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו״ל, בני אותו מין, ומי שנישואיהם אינם מוכרים על ידי הערכאה הדתית. התנאי הנוסף הוא זיקה לישראל של לפחות אחד מבני הזוג.
כמה זמן ההליך נמשך?
משתנה מאוד. בהסכמה ועם מסמכים מסודרים ניתן לסיים במספר חודשים. הגורם שמאריך יותר מכל הוא שלב בירור הסמכות, שבו בית המשפט פונה לערכאות הדתיות לקבלת עמדתן. בהיעדר הסכמה ההליך ארוך יותר.
למה בית המשפט פונה לרבנות אם אנחנו לא יהודים או לא נשואים כדת משה וישראל?
זהו שלב מקדמי שנועד לוודא שאין ערכאה דתית מוסמכת. בית המשפט פונה לערכאות הרלוונטיות, ולפי הצורך גם לבית הדין השרעי או לבתי דין של עדות נוצריות. רק לאחר תשובה שלילית עוברת אליו הסמכות.
נישאנו בקפריסין. אפשר להתגרש בישראל?
במקרים רבים כן, במסלול התרת נישואין, ובלבד שמתקיימת זיקה לישראל ושאין ערכאה דתית מוסמכת. זו בדיוק אחת הקבוצות שלשמן נחקק החוק.
בן הזוג אינו מסכים להתגרש. מה עושים?
ניתן להגיש תביעה חד צדדית להתרת נישואין. הצד השני נדרש להגיש כתב הגנה ולנמק את התנגדותו, ובית המשפט מכריע. הליך כזה ארוך ומורכב יותר מהליך בהסכמה.
האם נדרש גט?
לא. ההליך אזרחי לחלוטין ואינו כולל גט. אם קיימת אפשרות שבני הזוג כפופים לדין הדתי, הדבר יתברר בשלב בירור הסמכות.
מה קורה לרכוש?
התרת הנישואין משנה את הסטטוס אך אינה מחלקת רכוש. חלוקת הרכוש נעשית לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, בהליך שמתנהל במקביל או בהמשך. מומלץ לנהל את שני המסלולים יחד.
אילו מסמכים צריך להביא?
תעודת נישואין, תמצית רישום ממשרד הפנים ומסמכי זהות של שני הצדדים. תעודה שהונפקה בחו״ל טעונה לרוב אישור אפוסטיל ותרגום נוטריוני, וכדאי להיערך לכך מראש.
הרישום במשרד הפנים משתנה אוטומטית?
לא. לאחר קבלת פסק הדין יש לפעול מול משרד הפנים לעדכון המרשם. עד לעדכון, בני הזוג עדיין רשומים כנשואים על כל המשמעויות הנלוות.
יש לנו ילדים. זה חלק מההליך?
לא. אחריות הורית, זמני שהות ומזונות מוסדרים בהליכים נפרדים בבית המשפט לענייני משפחה. ניתן לנהל אותם במקביל.
מה קורה אם אנחנו רק פרודים ולא מסדירים כלום?
ממשיכים לחול יחסי הנישואין: זכויות ירושה הדדיות, השלכות מס והשלכות מול ביטוח לאומי. פרידה ממושכת בלי הסדרה יוצרת חשיפה משפטית לשני הצדדים, ולעיתים מסבכת מאוד תיקים עתידיים.
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההפרת הסכם גירושיןהילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו ירושהצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםסכסוכי ירושה בין אחיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהבואו נבדוק אם המסלול פתוח לכם
פגישת ייעוץ קצרה עם עורך דין ממחלקת דיני משפחה, שבה נבחן את שאלת הסמכות ואת הזיקה לישראל, נעבור על המסמכים הנדרשים, ונעריך את לוח הזמנים הצפוי.