הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים: איך זה עובד ומה זה עושה למס
הצו קובע חלקים, לא נכסים. הסכם בין יורשים הופך שלושה שלישים בדירה, בחשבון ובעסק לחלוקה שכל אחד יכול לחיות איתה. אם הוא נערך נכון, הוא גם אינו אירוע מס.
״ההבדל בין הסכם שעולה אפס לבין הסכם שעולה מאות אלפי שקלים במס הוא לרוב סעיף אחד: מאיפה הגיע הכסף שמאזן את החלוקה.״
עו״ד ונוטריון יגאל מור · תכנון עיזבון וצוואות
מהו הסכם בין יורשים
צו ירושה או צו קיום צוואה קובע חלקים יחסיים בעיזבון, ולא מי מקבל איזה נכס. אם נותרו דירה, חשבון בנק ורכב לשלושה ילדים, כל אחד הוא בעלים של שליש בכל אחד מהם. הסכם בין יורשים, המכונה גם הסכם חלוקת עיזבון, ממיר את המצב הזה לחלוקה בעין.
חוק הירושה מתיר ליורשים לחלק ביניהם את נכסי העיזבון, כולם או מקצתם, על פי הסכם ביניהם. שלוש נקודות שנגזרות מכך:
- נדרשת הסכמת כל היורשים. אין רוב ואין הכרעה. יורש אחד שאינו מסכים מונע את ההסכם.
- אפשר לחלק רק חלק. ההסכם יכול לטפל בדירה ולהשאיר את היתר במצב של שיתוף.
- ההסכם חל על נכסי העיזבון בלבד. הוא אינו כלי להעברת רכוש פרטי של אחד היורשים.
למה עורכים אותו
בעלות משותפת בין אחים היא מתכון לחיכוך. ההסכם נועד לסיים אותה בזמן שבו כולם עדיין מדברים.
- למנוע שיתוף כפוי. שלושה שותפים בדירה נדרשים להסכים על השכרה, על שיפוץ ועל מכירה. די באחד שמסרב כדי לתקוע הכול.
- להתאים את החלוקה למציאות. אחד גר בדירה, אחר זקוק לנזילות, ושלישי מנהל את העסק המשפחתי. חלוקה בעין נותנת לכל אחד את מה שמתאים לו.
- לסיים סכסוך. הסכם הוא לעתים הדרך לסיים התנגדות לצוואה בלי פסק דין. ראו התנגדות לצוואה.
- לחסוך מס. חלוקה ראשונה שנעשית נכון אינה נחשבת מכירה, ולכן אינה מייצרת חבות מס שבח ומס רכישה.
הנקודה האחרונה היא לרוב זו שמפתיעה. בלי ההסכם, אותה תוצאה בדיוק מושגת בהעברה בין אחים לאחר החלוקה, וזו כן עסקה החייבת במס.
החלוקה הראשונה ומס
חוק מיסוי מקרקעין קובע שהורשה כשלעצמה אינה מכירה, ולכן קבלת נכס מכוח ירושה אינה אירוע מס. בנוסף, החוק קובע שחלוקת נכסי עיזבון בין יורשים לא תיראה כמכירה.
הכלל הזה מכונה בפרקטיקה החלוקה הראשונה, והוא ההזדמנות שכדאי לא לפספס:
- מה כלול. אפשר להעביר בין היורשים נכסים מתוך העיזבון, ולשנות את החלוקה היחסית שקבע הצו, בלי שהדבר ייחשב מכירה.
- מתי אפשר. החלוקה הראשונה יכולה להיערך גם לאחר שהצו ניתן, ואף לאחר שהזכויות נרשמו על שם היורשים, כל עוד מדובר בחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון.
- מה לא כלול. העברה בין יורשים שנעשית אחרי שכבר בוצעה חלוקה, אינה עוד חלוקה ראשונה. היא עסקה לכל דבר.
המשמעות המעשית: כשיש נדל״ן בעיזבון, שווה לעצור לפני שמבצעים פעולות ולבחון את מבנה החלוקה. תיקון בדיעבד יקר בהרבה.
כשמכניסים כסף מבחוץ
כאן נמצא הסייג היחיד שבאמת חשוב, והוא מקור לטעויות יקרות. הפטור מותנה בכך שהתמורה שניתנה במסגרת החלוקה באה מתוך נכסי העיזבון.
נניח שני אחים ובעיזבון דירה בלבד. אח אחד רוצה את הדירה כולה, ולכן משלם לאחיו מכיסו את שווי מחצית הדירה:
- הכסף בא מחוץ לעיזבון. החלק שבגינו ניתנה התמורה הזאת נחשב מכירה, וחלה עליו חבות מס.
- לו היה בעיזבון גם חשבון בנק שממנו היה מאוזן ההפרש, אותה חלוקה בדיוק לא הייתה נחשבת מכירה.
מכאן שהשאלה אינה מה מקבל כל אח, אלא מהיכן מגיע הכסף שמאזן ביניהם. זה ההבדל שמצדיק בדיקה לפני החתימה, ולעתים גם שינוי בסדר הפעולות: תחילה מימוש נכס מתוך העיזבון, ורק אחר כך החלוקה.
הכלל הזה נוגע למקרקעין. בנכסים אחרים, כמו ניירות ערך או חשבונות, יש לבחון את ההיבט המיסויי בנפרד.
הסתלקות, ומה ההבדל
לצד ההסכם קיים כלי אחר, פשוט יותר, ולעתים מתאים יותר: הסתלקות מן העיזבון. יורש רשאי להסתלק מחלקו, כולו או מקצתו, כל עוד לא חולק העיזבון.
שני ההבדלים המהותיים בין הסתלקות לבין הסכם חלוקה:
- לטובת מי. הסתלקות ספציפית אפשרית לטובת בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו בלבד. הסתלקות כללית מחלקת את החלק בין שאר היורשים. אי אפשר להסתלק לטובת מי שאינו נמנה עם אלה.
- מה נשאר. מי שהסתלק נחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה. בהסכם חלוקה, לעומת זאת, כולם יורשים והם מסדירים ביניהם את החלוקה.
להסתלקות יש גם היגיון מיסויי משלה, והיא אינה נחשבת מכירה. הבחירה בין הכלים אינה טכנית: היא תלויה במי הצדדים, בסוג הנכסים ובתוצאה המבוקשת, וכדאי לעשות אותה לפני שמגישים דבר.
מה ההסכם צריך לכלול
הסכם חלוקת עיזבון אינו טופס. אלה הרכיבים שחוזרים בכל הסכם ראוי:
- זיהוי מלא של העיזבון. רשימת הנכסים, הזכויות והחובות, לרבות מה שאינו במקרקעין.
- הצו שמכוחו נעשית החלוקה, ומספרו.
- החלוקה עצמה. מי מקבל מה, ובאיזה שווי מוסכם.
- מקור התשלומים המאזנים. הצהרה מפורשת שהאיזון נעשה מתוך נכסי העיזבון, אם זה המצב. זהו הסעיף המיסויי החשוב ביותר.
- חובות ומסים. מי נושא בחובות המוריש, במסים ובהוצאות ניהול העיזבון.
- לוח זמנים ומנגנון ביצוע. מועדי רישום, מועדי תשלום, וייפויי כוח נדרשים.
- מנגנון להכרעה במחלוקת. גישור לפני תביעה, או מנגנון הערכת שווי מוסכם.
- סופיות. הצהרה שההסכם מסיים את הטענות ההדדיות בקשר לעיזבון.
כשמדובר בנדל״ן, יש לתאם את ההסכם עם הרישום ועם הדיווח לרשות המסים. הסכם שנחתם בלי לוודא כיצד יבוצע הרישום מייצר עבודה כפולה.
מתי עורכים אותו
אין מועד יחיד נכון, אבל יש סדר שמונע נזק.
- לפני הגשת הבקשה לצו. אפשר, וזה מאפשר להגיש בקשה שמשקפת כבר את ההסכמה. שימושי במיוחד כשיש הסתלקות.
- אחרי הצו ולפני כל פעולה. זה העיתוי השכיח והנוח ביותר. הצו כבר בידיים, היקף העיזבון ידוע, ואפשר לחלק על בסיס עובדות.
- אחרי רישום הזכויות על שם היורשים. אפשרי גם אז, כל עוד מדובר בחלוקה ראשונה של נכסי העיזבון.
- אחרי שכבר בוצעה חלוקה. כאן זו כבר עסקה רגילה בין אחים, על כל המשמעויות.
המסקנה: אין למהר לבצע פעולות בנכסים לפני שנבחנה שאלת החלוקה. מכירה של דירה או העברת כספים עשויה לסגור דלת שהייתה פתוחה.
בשבועות שאחרי הפטירה נדרשות פעולות רבות בטווח קצר. ריכוז מסודר שלהן, לפי סדר ומועדים, נמצא ברשימת המשימות לאחר פטירה.
הטעויות שחוזרות
אלה הליקויים שאנו רואים בהסכמים שנערכו בלי ליווי, ובכולם המחיר מתגלה מאוחר.
- איזון מכיס פרטי. אח משלם לאחיו מכספו כדי לקבל את הדירה. החלק שבגינו שולם נחשב מכירה.
- אין הצהרה על מקור התמורה. גם כשהאיזון נעשה מתוך העיזבון, היעדר הצהרה מפורשת מזמין שאלה.
- נעשו פעולות לפני ההסכם. דירה נמכרה, כספים חולקו, ואז מנסים להסדיר. חלק מהאפשרויות כבר לא קיימות.
- יורש אחד לא חתם. נדרשת הסכמת כולם. הסכם עם חלק מהיורשים אינו הסכם חלוקה.
- לא טופלו החובות. ההסכם מחלק נכסים ושותק על חובות המוריש, שממשיכים לרבוץ על העיזבון.
- לא נבחנה הסתלקות. לעתים הסתלקות פשוטה משיגה את אותה תוצאה בדרך קצרה יותר.
לסיכום
הסכם בין יורשים הוא הכלי שממיר חלקים יחסיים לחלוקה שאפשר לחיות איתה, ובתנאים מסוימים עושה זאת בלי אירוע מס.
- נדרשת הסכמת כל היורשים. אין רוב.
- חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה נחשבת מכירה, ובלבד שהתמורה המאזנת באה מתוך נכסי העיזבון.
- כסף מכיס פרטי הופך את החלק שבגינו שולם לעסקה חייבת במס.
- אפשר לערוך את ההסכם גם אחרי הצו ואחרי הרישום, כל עוד זו החלוקה הראשונה.
- הסתלקות היא כלי חלופי, מוגבל למי שהחוק מתיר, ולעתים פשוט יותר.
אנו עורכים הסכמי חלוקת עיזבון, בוחנים את ההיבט המיסויי לפני החתימה ומטפלים ברישום ובדיווח. ראו גם צו קיום צוואה וצוואות וירושות.
מה שאנשים שואלים אותנו על הסכמים בין יורשים
מה ההסכם עושה שהצו לא עושה?
צריך את הסכמת כל היורשים?
האם חלוקה בין יורשים חייבת במס?
מה קורה אם אח משלם לאחיו מכספו?
אפשר לערוך את ההסכם אחרי שהזכויות כבר נרשמו?
מה זה הסתלקות מעיזבון?
מה עדיף, הסתלקות או הסכם חלוקה?
מה חייב להופיע בהסכם?
האם ההסכם טעון אישור בית משפט?
מה עם חובות המוריש?
אפשר לחלק רק חלק מהעיזבון?
מה עושים כשהאחים אינם מסכימים?
כל עמודי מחלקת משפחה וירושה
הפרידה עצמה
הליך הגירושיןעזיבת הבית לפני גירושיןשלום בית או גירושיןבקשה ליישוב סכסוךהתרת נישואיןאלימות כלכליתצו הרחקההילדים
מזונות ילדיםתביעת מזונותהגדלה או הפחתה של מזונותמזונות לילד מחוץ לנישואיןגביית מזונות דרך ביטוח לאומיפריסת חוב מזונותמשמורת וזמני שהותהורות משותפתחזקת הגיל הרךשינוי הסדר משמורתהגירת הורה עם הילדיםניכור הוריהתמודדות עם הורה מנכראפוטרופוס לדיןפונדקאותתביעת אבהותחוק הנוער (טיפול והשגחה)מחולל הסדרי שהותרכוש והסכמים
הסכם ממוןהסכם ממון לבני זוג מאותו המיןנישואין בין בני זוג מאותו המיןהסכם ממון נוטריוניפירוק שיתוף ואיזון משאביםנכסי קריירה ומוניטיןמכירת דירה עקב גירושיןידועים בציבורירושה ותכנון עיזבון
צוואות וירושותירושה בין בני זוג מאותו המיןתכנון עיזבוןצוואות בתכנון עיזבוןהעברה בין-דורית בתכנון עיזבוןנאמנויותנאמנות שושלתיתנאמנות לצרכים מיוחדיםצו קיום צוואהרשימת משימות לאחר פטירההסכמים בין יורשיםהתנגדות לצוואהתניית סילוקין בצוואהלבדוק את המס לפני החתימה
שיחת אבחון קצרה שבה נבחן איך לבנות את החלוקה, מהיכן יבוא האיזון, והאם הסתלקות עדיפה על הסכם.