ביטול הענקה בחדלות פירעון: מתי נכס שניתן במתנה חוזר לקופת הנשייה
כשאדם או חברה נכנסים להליך חדלות פירעון, הנאמן בודק לא רק מה יש לחייב היום אלא גם מה היה לו ואיפה זה נמצא עכשיו. נכס שהועבר במתנה, או במחיר נמוך, בשנים שלפני ההליך יכול לחזור לקופת הנשייה. החוק קובע מתי, לכמה שנים אחורה, ומה עומד למקבל הנכס להגנתו.
״מתנה שניתנה כשהחובות כבר עלו על הנכסים אינה נשארת מתנה. היא הופכת לשאלה משפטית.״
עו״ד ארז ספיר
מה המשמעות של ״ביטול הענקה״
״ביטול הענקה״ הוא המונח שהשתרש בשפת המקצוע לתיאור מצב אחד: חייב העביר נכס לאחר, בלא תמורה או בתמורה נמוכה, ובית המשפט מורה שההעברה בטלה והנכס חוזר לקופת הנשייה, כלומר למאגר הנכסים שמשמש לפירעון החובות.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אינו משתמש עוד במילה ״הענקה״. הוא מדבר על ״פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה״. השינוי אינו לשוני בלבד. הוא משקף מעבר ממבחן שהתמקד במעשה החייב, למבחן שמתמקד בתוצאה: האם הנושים נפגעו.
הרעיון שבבסיס ההסדר פשוט. חייב שנותן נכס במתנה ערב ההליך מקטין את מה שנשאר לנושיו. החוק מאפשר לתקן זאת בדיעבד, במגבלות של זמן ושל נסיבות, כדי שהנושים לא יממנו את נדיבותו של החייב.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח-2018, סימן ב׳ לפרק ב׳ בחלק ד׳: ״ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה״. נבדק בספטמבר 2026.
איזה דין חל: החוק החדש או הפקודה הישנה
עד ספטמבר 2019 חל על יחידים הסדר פקודת פשיטת הרגל, שאפשר לנאמן לבדוק הענקות עד עשר שנים אחורה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקף שמונה עשר חודשים מיום פרסומו, והוא חל על הליכים שנפתחו מאותו מועד ואילך.
הליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה ממשיכים להתנהל לפי הדין הישן. לכן השאלה הראשונה בכל תיק היא מתי נפתח ההליך. תיק שנפתח לפי הפקודה נבחן במונחים של הפקודה; תיק חדש נבחן לפי ההסדר המתואר בעמוד זה.
ההבדל המעשי גדול. תקופת הבדיקה התקצרה, המבחנים נוסחו מחדש, והחוק חל באותה מידה על יחיד ועל תאגיד. חברה שהעבירה נכס לבעל השליטה שלה נבחנת באותם סעיפים כמו אדם שהעביר דירה לבנו.
ס׳ 373 לחוק: תחילה שמונה עשר חודשים מיום הפרסום, 15.3.2018; הליכים תלויים ועומדים לפי הדין הקודם. נבדק בספטמבר 2026.
שלושת התנאים לביטול
סעיף 220 לחוק מאפשר לבית המשפט להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, ושבשלה נגרע נכס מקופת הנשייה. שלושה תנאים צריכים להתקיים יחד, ודי בכך שאחד מהם חסר כדי שהבקשה תידחה.
- בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת. מתנה היא המקרה המובהק, אבל גם מכירה במחיר נמוך מהשווי נכנסת לכאן. השאלה היא אם התמורה הולמת בנסיבות העניין, לא אם שולם משהו.
- בתוך תקופת הבדיקה. הפעולה נעשתה בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים. אם הפעולה נעשתה לטובת קרוב, התקופה מתארכת לארבע שנים.
- חדלות פירעון במועד הפעולה. במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון, או שביצוע הפעולה הוא שהביא אותו למצב זה.
חדלות פירעון מוגדרת בחוק כמצב כלכלי שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויותיו, לרבות עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו. די באחד משני המבחנים.
ס׳ 2 ו-220(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נבדק בספטמבר 2026.
החזקה שהופכת את נטל ההוכחה
התנאי השלישי, מצבו הכלכלי של החייב ביום ההעברה, הוא הקשה להוכחה, ולעיתים הפעולה נעשתה שנים לפני ההליך. החוק פותר זאת בחזקה: חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופת הבדיקה, אלא אם כן הוכח אחרת.
המשמעות היא שהנאמן אינו צריך לשחזר את מאזן החייב במועד המתנה. מי שמבקש לשמור על הנכס, בדרך כלל מקבל המתנה, הוא שצריך להראות שבאותו מועד החייב יכול היה לפרוע את חובותיו, או שנכסיו עלו על התחייבויותיו.
זו נקודה שראוי להבין לפני ההליך, לא במהלכו. דפי חשבון, שומות, הערכות שווי ומסמכי הלוואה מאותה תקופה הם החומר שבאמצעותו נסתרת החזקה, ובלעדיהם היא נשארת על כנה.
ס׳ 220(ב) לחוק: חזקת חדלות פירעון בתקופה, אלא אם הוכח אחרת. נבדק בספטמבר 2026.
מי נחשב ״קרוב״, ולמה זה משנה
ההבדל בין שנתיים לארבע שנים תלוי בזהות המקבל. החוק מגדיר ״קרוב״ ברשימה רחבה: בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס וגיסה, דוד ודודה, חותן וחותנת, חם וחמות, חתן וכלה, נכד ונין, בני זוגם של כל אלה, וכל מי שסמוך על שולחנו של החייב.
לגבי תאגיד, ״קרוב״ כולל בין השאר חבר בני אדם הנשלט בידו, בעל השליטה בו, תאגיד אחר בשליטת אותו בעל שליטה, ונושא משרה בתאגיד או קרובו. העברת נכס מחברה לחברה אחות, או למנהל, נבחנת אפוא לאורך ארבע שנים.
ההיגיון ברור. העברה לקרוב היא הדרך הטבעית לשמור נכס בתוך המשפחה או בתוך קבוצת החברות בעודו יוצא מהישג ידם של הנושים. לכן החוק מסתכל רחוק יותר אחורה דווקא במקרים אלה.
הגדרת ״קרוב״ בס׳ 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נבדק בספטמבר 2026.
הברחה מכוונת: שבע שנים, וגם בלי חדלות פירעון
סעיף 221 לחוק מטפל במקרה חמור יותר. פעולה שנעשתה במטרה להבריח נכס מנושים ניתנת לביטול גם אם במועד ביצועה החייב לא היה בחדלות פירעון כלל, ובלבד שנעשתה בתוך שבע שנים לפני הגשת הבקשה לצו.
כאן הכוונה היא לב העניין. הנאמן צריך להראות שהמטרה הייתה הברחה, ולא די בתוצאה. מנגד, בית המשפט רשאי להביא בחשבון אם מי שקיבל את הנכס קיבל אותו בתום לב, שיקול שאינו קיים במסלול הרגיל של סעיף 220.
בפועל שני המסלולים מוגשים לא פעם יחד. הנאמן טוען לגריעת נכס לפי סעיף 220, ולחלופין להברחה לפי סעיף 221 אם הפעולה מוקדמת יותר. ההגנה צריכה להיערך לשניהם.
ס׳ 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נבדק בספטמבר 2026.
לא לבלבל עם העדפת נושה
לצד ביטול הענקה קיים מסלול נפרד, ביטול פעולה המקנה עדיפות לנושה. כאן החייב לא נתן מתנה אלא פרע חוב אמיתי, אבל לנושה אחד על חשבון האחרים, סמוך להליך. תקופת הבדיקה קצרה בהרבה: שלושה חודשים לפני הבקשה, ושנה כשהנושה הוא קרוב.
גם כאן נדרש שהחייב היה בחדלות פירעון במועד הפעולה, ושבזכותה נפרע לאותו נושה חלק גדול יותר משהיה נפרע לו בסדר הפירעון הרגיל. החוק מוציא מהכלל פירעון שנעשה במהלך העסקים הרגיל, ופעולה שבעדה ניתנה תמורה הולמת.
ההבחנה חשובה למי שקיבל כסף מחייב. תשלום של חוב קיים נבחן במסלול העדפה ובחלון זמן קצר; קבלת נכס בלי חוב מאחוריו נבחנת במסלול ביטול הענקה ובחלון של שנים.
ס׳ 219 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נבדק בספטמבר 2026.
מה קורה אחרי הביטול, ומי מוגן
משבוטלה הפעולה, הנכסים שהושבו נכללים בקופת הנשייה ומחולקים לנושים לפי סדר הפירעון. אם השבת הנכס עצמו אינה אפשרית או אינה צודקת בנסיבות העניין, מי שלטובתו בוצעה הפעולה משלם את שוויו, כפי שיורה בית המשפט.
החוק שומר על צד שלישי. מי שרכש מהמקבל זכות בנכס, לאחר הפעולה המקורית, בתום לב ובתמורה, אינו נפגע מהביטול. במקרה כזה החיוב מופנה למקבל הראשון, בשווי הנכס, ולא לרוכש התמים.
הבקשה מוגשת לבית המשפט של חדלות פירעון. גם בהליך של יחיד בעל חובות נמוכים, המתנהל אצל רשם ההוצאה לפועל, הגשת בקשה לביטול פעולה מעבירה את ניהול ההליך לממונה ולבית המשפט.
ס׳ 222, 223 ו-208(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. נבדק בספטמבר 2026.
לסיכום
לסיכום, ביטול הענקה הוא כלי של הנושים, לא עונש לחייב. נכס שיצא מידי החייב בלא תמורה הולמת בתקופת הבדיקה, כשהחייב כבר לא יכול היה לעמוד בחובותיו, חוזר לקופת הנשייה. החזקה שבחוק מטילה את נטל ההוכחה על מי שמבקש לשמור על הנכס, והתקופה משתנה לפי זהות המקבל ולפי הכוונה.
ניהול תיק כזה מחייב שחזור של מצב כלכלי במועד שחלף, הבנה של ההבחנה בין שלושת המסלולים בחוק, והיערכות שונה לחלוטין כשמייצגים את מקבל הנכס לעומת החייב או הנושה.
פנו אלינו לבחינת ההעברה שעל הפרק, מכל צד שבו אתם עומדים, ולמידע על הדרכים העומדות בפניכם.
שאלות נפוצות על ביטול הענקה
האם מתנה שניתנה לפני חמש שנים יכולה להתבטל?
מה נחשב ״תמורה הולמת״?
האם צריך להוכיח שהחייב התכוון להבריח נכסים?
אני קיבלתי דירה במתנה מאבי, והוא נכנס להליך חדלות פירעון. מה עומד לי?
האם החוק חל גם על חברות?
מה ההבדל בין ביטול הענקה להעדפת נושה?
תיק פשיטת הרגל שלי נפתח לפני 2019. מה חל עליי?
כל עמודי המחלקה
ליווי עסקי, הקמה ורישוי · שותפויות ועמותות · בעלי מניות וממשל תאגידי
ליווי משפטי לעסקיםשיקולים בהתאגדות עסקיתהקמת חברה בע"מרישוי עסקיםשותפות רשומה ולא רשומההסכם שותפותרישום עמותהממשל תאגידיאחריות נושאי משרהזכויות בעל מניותעושק המיעוטהרמת מסךדילמת הנציגגלולת רעל בתקנוןקיבלתם נכס מחייב, או שהנאמן מבקש לבטל העברה שעשיתם?
ספרו לנו מתי הועבר הנכס, למי, ומה ניתן תמורתו. נסמן באיזה מסלול התיק נבחן ומה נדרש כדי להתגונן או לפעול.