עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף

שימוש ברכוש המשותף

נזכיר את המסגרת: הרכוש המשותף מוגדר בסעיף 52 לחוק המקרקעין, וכולל את כל מה שאינו חלק מיחידת רישום של דירה, כגון הגינה, החצר, חדר המדרגות, הקירות החיצוניים והגג. לפי סעיפים 55 עד 57 לחוק, לכל דירה צמוד חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף, לפי יחס שטח רצפתה לשטח כלל הדירות. ואת הבית מנהלת נציגות שנבחרת באספה הכללית לפי סעיף 65 לחוק, והיא המייצגת את בעלי הדירות.

חוק המקרקעין מבחין בין שני סוגי שימוש ברכוש המשותף, וההבחנה הזאת היא לב המחלוקת:

• שימוש סביר ברכוש המשותף, שאינו מונע משאר בעלי הדירות שימוש דומה. שימוש כזה עומד לכל בעל דירה.
• פעולה החורגת מן הניהול או מן השימוש הרגילים ברכוש המשותף. פעולה כזאת טעונה הסכמה, וברף הגבוה ביותר הסכמת כל בעלי הדירות.

לכן כל הוויכוח מתנקז לשאלה אחת: האם התקנת עמדת טעינה היא שימוש סביר, או חריגה מן השימוש הרגיל. בפסיקה של ערכאות דיוניות כבר הוכר מצב שבו טעינת רכב חשמלי נחשבה שימוש סביר, אך זו הכרעה שתלויה בנסיבות הבניין הקונקרטי ואינה כלל גורף.

מה קבע המפקח בפועל? בפסיקת המפקח על רישום המקרקעין הוכרה התקנת עמדת טעינה בחנייה כשימוש סביר ברכוש המשותף:

״כאשר היא מותקנת כראוי, והיא מחוברת לחשמל הדירתי, תואמת לתנאי הזמן והמציאות המשתנה בימינו, ואין בה כדי למנוע מבעל דירה שימוש דומה.״

6/384/2021 לוי יחיעם נ׳ נציגות ועד מרכזי רום העיר שלב ד׳ כפר סבא, פסקה 36

באותה פרשה נקבע שאפשר להתקין את העמדה גם בלי הסכמת האספה הכללית, בכפוף לתנאים: הודעה מראש בכתב לשאר הדיירים על מועד ההתקנה, פוליסת ביטוח לנזקי צד שלישי, התקנה לפי תקנות החשמל (התקנת מערכת טעינה לרכב חשמלי), התש״ף-2020, נשיאת המתקין בכל העלויות הישירות והעקיפות, ביצוע בידי חברה מוסמכת ומבוטחת, עמידה בהוראות חוק התכנון והבנייה, והתחייבות להסיר את העמדה ולהשיב את המצב לקדמותו על חשבון המתקין אם ייפסק השימוש או תימכר הדירה. המפקח הדגיש שהמטרה היא ״שמירה על בטיחות וחזות הבית ומניעת פגיעה בזכויותיהם של בעלי הדירות האחרים״ (שם, פסקה 49).