הטרדה מינית במקום העבודה
החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ״ח-1998 אינו מסתפק בהגדרה כללית. הוא מונה התנהגויות מסוימות, מטיל על המעסיק חובות מוגדרות, וקובע פיצוי שניתן לפסוק בלי להוכיח נזק. העמוד מסביר מה החוק מגדיר, מה המעסיק חייב לעשות, ומה עומד לרשות מי שנפגע.
מה החוק מגדיר
ההגדרה בסעיף 3 לחוק אינה כללית אלא מונה מקרים. ביניהם:
- סחיטה באיומים שבה המעשה הנדרש הוא בעל אופי מיני.
- מעשים מגונים.
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, כאשר האדם הראה שאינו מעוניין בהן.
- התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, כאשר הראה שאינו מעוניין בהן.
- התייחסות מבזה או משפילה למינו או לנטייתו המינית של אדם.
- פרסום תצלום או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שיש בהן כדי להשפיל או לבזות, בלא הסכמתו.
יש מקרים שבהם אין צורך להראות שהאדם הביע חוסר עניין, למשל ביחסי מרות בעבודה. זו אחת הנקודות שבהן טעות נפוצה, ולכן כדאי לברר אותה לגופו של מקרה.
התנכלות, עילה נפרדת
החוק אוסר לא רק על ההטרדה עצמה אלא גם על התנכלות: פגיעה שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה שהוגשו בשלה.
המשמעות המעשית: מי שהתלונן ונפגע בעקבות התלונה מחזיק בעילה נוספת ועצמאית, גם אם התלונה המקורית עדיין מתבררת. פיטורים, הרעת תנאים או הדרה שבאו אחרי תלונה אינם עניין נפרד מהתלונה.
חובות המעסיק
החוק והתקנות מטילים על המעסיק חובות אקטיביות, ולא רק איסור:
- למנוע. לנקוט אמצעים סבירים למניעת הטרדה מינית והתנכלות במסגרת העבודה.
- לפרסם תקנון. מעסיק שמעסיק יותר מ-25 עובדים נדרש לפרסם תקנון שבו עיקרי החוק ודרכי הטיפול בתלונה.
- למנות אחראי או אחראית. אדם שאליו אפשר לפנות, ושתפקידו לברר תלונות.
- לברר ולטפל. לברר תלונה ביעילות, ולפעול בעקבותיה.
מעסיק שלא עמד בחובות אלה עלול לשאת באחריות גם כאשר לא הוא שהטריד. זו הסיבה שהחובות אינן פורמליות: הן מה שקובע את חשיפת הארגון.
תלונה ותביעה
קיימים כמה מסלולים, והם אינם מוציאים זה את זה:
בירור פנימי אצל המעסיק, מול האחראי או האחראית שמונו לכך.
תביעה אזרחית. כאשר ההטרדה אירעה במסגרת יחסי עבודה, הסמכות היא של בית הדין האזורי לעבודה. אפשר לתבוע את המטריד, ובנסיבות המתאימות גם את המעסיק.
הליך פלילי. חלק מהמעשים המנויים בחוק מהווים גם עבירה פלילית, והטיפול בהם הוא של רשויות אכיפת החוק.
פיצוי והתיישנות
בית הדין רשאי לפסוק פיצוי בגין הנזק, או פיצוי ללא הוכחת נזק. הסכום המרבי לפיצוי ללא הוכחת נזק עומד על 120,000 ₪, ובנסיבות מחמירות מסוימות עד 240,000 ₪.
תקופת ההתיישנות לתביעה אזרחית בעילה זו היא שבע שנים.
הסכומים נקבעים בחוק ומתעדכנים מעת לעת. יש לוודא את הסכום המעודכן במועד הגשת התביעה.
לסיכום
שלוש נקודות מעשיות: החוק מונה התנהגויות מוגדרות ולא רק עיקרון כללי, ההתנכלות היא עילה בפני עצמה, ולמעסיק יש חובות אקטיביות שהפרתן יוצרת אחריות משל עצמה. תיעוד מוקדם, בכתב ובמועדים, משנה את מצב הראיות יותר מכל דבר אחר.
לייעוץ בעניין הטרדה מינית במקום העבודה, ניתן ליצור קשר בטלפון 02-5953322 או בוואטסאפ 050-441-1343. הפנייה נעשית בדיסקרטיות.
מה שחוזר הכי הרבה
האם כל הערה בעלת אופי מיני היא הטרדה לפי החוק?
פוטרתי אחרי שהתלוננתי. זו עילה נפרדת?
האם אפשר לתבוע גם את המעסיק ולא רק את המטריד?
לאיזו ערכאה פונים?
כמה זמן יש להגיש תביעה?
אילו חובות חלות על המעסיק?
כל עמודי מחלקת דיני עבודה
נתקלתם בהטרדה מינית בעבודה?
ספרו לנו מה קרה ומתי, ואם הוגשה תלונה. הפנייה נעשית בדיסקרטיות, ואפשר לפנות גם לפני שהוחלט על צעד כלשהו.