פיצוי מקרנית: כשאין מבטח שאפשר לתבוע
כשהנהג הפוגע נמלט, כשאין ביטוח חובה תקף או כשהמבטח בפירוק, לא נותר לנפגע מבטח לתבוע. סעיף 12 לחוק מטיל את התפקיד הזה על הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים - קרנית - שנכנסת בנעליו של המבטח.

מה תמצאו בעמוד הזה
מהי הקרן ומדוע הוקמה
סעיף 10 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה-1975, קובע בלשון קצרה: ״מוקמת בזה קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים״. זוהי הקרן המוכרת בציבור בשם קרנית.
ההיגיון בבסיס הקמתה פשוט. החוק קובע אחריות מוחלטת לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ובדרך כלל הפיצוי משולם בידי המבטח בביטוח החובה של הרכב המעורב. אלא שיש מצבים שבהם אין מבטח שאפשר לתבוע - ובלעדי הקרן היה הנפגע נותר ללא כתובת, למרות שהוא זכאי לפיצוי.
מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה-1975, סעיף 10.
מתי פונים לקרן
סעיף 12 לחוק מגדיר את תפקיד הקרן: לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי החוק ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח.
הסעיף מונה את המצבים שבהם הדבר מתקיים:
- הנוהג האחראי אינו ידוע - המצב האופייני של פגע וברח.
- אין כיסוי ביטוחי - כאשר לרכב המעורב לא היה ביטוח חובה תקף, או שהביטוח אינו מכסה את השימוש שנעשה בו.
- המבטח נמצא בפירוק - כשחברת הביטוח שהייתה אמורה לשלם חדלה מלתפקד.
בכל אחד מהמצבים האלה הקרן נכנסת בנעליו של המבטח. הזכאות עצמה נבחנת לפי אותם כללים שבחוק, ולא לפי מבחן נפרד.
מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 12.
פגע וברח: המצב השכיח
חלק לא מבוטל מהפניות לקרן נוגע לתאונות שבהן הרכב הפוגע נמלט מהזירה. הולכי רגל ורוכבי אופניים חשופים לכך במיוחד.
כאשר זהות הנהג אינה ידועה, אין חברת ביטוח שאפשר להפנות אליה את התביעה. זה בדיוק המצב הראשון שבסעיף 12, והקרן היא הכתובת.
בפועל, בתיקים מסוג זה משקל רב נופל על התיעוד: דיווח למשטרה, פנייה לטיפול רפואי בסמוך לאירוע, איתור עדים ומצלמות בסביבת האירוע. אלה הנתונים שמבססים בהמשך את עצם קרות התאונה ואת היקף הפגיעה.
על מה משולם הפיצוי
הקרן משלמת באותו היקף שבו היה משלם מבטח. סעיף 2(א) לחוק מדבר על נזק גוף, ולכן זהו גם גבול הפיצוי מהקרן.
נזק לרכוש - לרכב, לאופניים או לחפצים - אינו נתבע במסלול הזה. הוא נבחן במסגרת ביטוח רכוש או בתביעת נזיקין רגילה שבה נדרשת הוכחת אחריות.
מכיוון שהמסלול כולו מבוסס על נזק הגוף, עיקר העבודה בתיק מתרכז בביסוס הרפואי והתפקודי של הפגיעה: מסמכי הטיפול, קביעת הנכות והשלכותיה על התפקוד ועל כושר ההשתכרות.
מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 2(א).
מי אינו זכאי
הפנייה לקרן אינה עוקפת את תנאי הזכאות שבחוק. סעיף 12 מדבר על נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה, ולכן עילות השלילה שבסעיף 7 חלות גם כאן.
סעיף 7 מונה, בין היתר:
- מי שגרם לתאונה במתכוון.
- מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק בעניין שימוש ברכב ללא רשות.
- מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו, למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה.
- מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע.
- מי שנהג ברכב כשלא היה לרכב ביטוח חובה בתוקף, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את השימוש שנעשה ברכב.
- בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשלא היה לו ביטוח חובה בתוקף.
עילת השלילה בשל היעדר ביטוח היא המשמעותית ביותר מבחינה מעשית, משום שהיא מדגישה נקודה שקל להחמיץ: האחריות המוחלטת שבסעיף 2 אינה מותנית בביטוח, אך זכאותו של הנוהג עצמו כן. נהג שנהג ללא ביטוח חובה בתוקף עלול למצוא את עצמו מחוץ למסלול, בעוד שנוסע או הולך רגל שנפגעו באותה תאונה יופנו לקרן.
גם כאן, זכותם של התלויים בנפגע נשמרת בכפוף לתנאי הסעיף. רשימת העילות מתעדכנת בתיקוני חקיקה, ולכן בכל מקרה נדרשת בדיקה של הנוסח המעודכן.
מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 7.
זכות החזרה: מה קורה אחרי התשלום
סעיף 9 לחוק קובע את הכלל שלפיו מי ששילם פיצויים לפי החוק אינו זכאי, ככלל, לחזור על אדם אחר החייב בפיצויים לפי אותו חוק. אלא שהסעיף מסייג את הכלל וקובע חריגים.
החריגים מכוונים בעיקר לשני סוגי גורמים: מי שהחוק שולל את זכאותו לפי סעיף 7, ומי שלא היה לו הכיסוי הביטוחי הנדרש.
המשמעות המעשית לנפגע היא שהתשלום מהקרן אינו סוף הסיפור מבחינת הגורם האחראי, אך הוא כן סוף הסיפור מבחינת הנפגע: הקרן משלמת, ובירור החשבון מול הגורם האחראי מתנהל אחר כך ולא על גבו.
מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 9.
לסיכום
סעיף 10 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הקים את הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, המוכרת בשם קרנית. סעיף 12 מגדיר את תפקידה: לפצות נפגע הזכאי לפיצויים שאין בידו לתבוע מבטח - כשהנוהג אינו ידוע, כשאין כיסוי ביטוחי, או כשהמבטח בפירוק. הפיצוי הוא על נזק גוף, בגבולות סעיף 2(א), ובכפוף לעילות השלילה שבסעיף 7. סעיף 9 מסדיר את זכות החזרה שלאחר התשלום.
בתיקים אלה, ובמיוחד בתאונות פגע וברח, ההכרעה נשענת על התיעוד ועל הביסוס הרפואי של הפגיעה. ככל שהתיעוד נאסף מוקדם יותר, כך קל יותר לבסס את התביעה.
אם נפגעתם בתאונה שבה הנהג נמלט, או שהתברר שאין ביטוח, פנו אלינו ונבחן יחד את הנתונים, את המסלול ואת הצעד הראשון.
מה שחוזר הכי הרבה
הנהג שפגע בי נמלט. יש למי לפנות?+
מה קורה כשלרכב הפוגע לא היה ביטוח חובה?+
האם אפשר לקבל פיצוי גם על הנזק לרכב?+
האם כל נפגע זכאי לפנות לקרן?+
כל עמודי המחלקה
לשון הרע · תאונות דרכים · רשלנות רפואית
תביעת לשון הרע: המדריךעורך דין לשון הרעחוק נפגעי תאונות דרכיםתביעת פיצויים בתאונת דרכיםתאונות דרכים קטלניותפיצוי מתאגיד קרניתאחריות ונטל ההוכחהתביעת רשלנות רפואיתחוות דעת רפואיתהסכמה מדעתעקרונות האחריות · תאונות עבודה
מעוולים במשותףאחריות מוחלטתפיצויים בשל תאונת עבודהתביעת נכות מעבודהמחלת מקצועפגיעת מיקרוטראומההיוון קצבת נכותאין מבטח שאפשר לתבוע?
ספרו לנו מה קרה, מה תועד ומה מצבכם הרפואי. נבחן אם המסלול מול הקרן פתוח ומה הצעד הראשון.