תביעת לשון הרע: ההליך, ההגנות והפיצויים
פרסום שפוגע בשם הטוב מעלה שאלה מעשית אחת: האם יש כאן עילה, ומה עושים איתה. המדריך עובר על ארבעת המבחנים שהחוק קובע, על מה נחשב פרסום, על הדרישה שקודמת לתביעה, על ההגנות שעומדות למפרסם, ועל האופן שבו נקבעים הפיצויים.
מה נחשב לשון הרע, ומי יכול להיפגע
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, אינו מגדיר לשון הרע לפי תחושת הנפגע אלא לפי ארבעה מבחנים של תוכן הפרסום. די באחד מהם.
- פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
- פרסום שעלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
- פרסום שעלול לפגוע במשרה, בעסק, במשלח יד או במקצוע, בין ציבורית ובין פרטית.
- פרסום שעלול לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
שתי נקודות שמשנות את התמונה
אין צורך להוכיח שהפגיעה התרחשה בפועל. המבחן הוא אם הפרסום עלול היה להוביל לתוצאה כזו. נפגע שאיש לא שינה את יחסו אליו אינו מאבד את עילתו.
״אדם״ בסעיף הזה הוא יחיד או תאגיד. חברה שנפגעה מביקורת עסקית עלולה להיכנס להגדרה בדיוק כמו אדם פרטי, וזה מה שהופך ביקורות על עסקים לזירה המרכזית של התחום.
מהו פרסום, ומתי הוא מקים עילה
סעיף 2 לחוק מגדיר פרסום בצורה רחבה במכוון: בעל פה או בכתב, ולרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. תגובה בקבוצת וואטסאפ, ביקורת בגוגל, סרטון או פוסט - כולם פרסום לעניין החוק.
ההבדל המעשי אינו באמצעי אלא בהיקף. בעילה האזרחית די בכך שהדבר הגיע לאדם אחד זולת הנפגע, לפי סעיף 7 לחוק. לעומת זאת העבירה הפלילית לפי סעיף 6 דורשת שני תנאים מצטברים: שהפרסום הגיע לשני בני אדם או יותר, ושנעשה בכוונה לפגוע.
מכאן שרוב המקרים שמגיעים למשרד עורכי דין הם אזרחיים, וההליך הפלילי הוא החריג.
הצעד שקודם לתביעה, ורוב האנשים מדלגים עליו
סעיף 17 לחוק קובע כלל שקל לפספס: נתבע שהוא אמצעי תקשורת או אחראי עליו לא ייהנה מהגנת תום הלב אם נדרש לפרסם תיקון או הכחשה ולא עשה זאת בדרך שבה פורסמה לשון הרע ובמידה דומה של בולטות.
המשמעות המעשית היא שדרישת תיקון בכתב אינה נימוס אלא מהלך משפטי. היא יוצרת מצב שבו סירוב לתקן פוגע בעמדת המפרסם, ובמקרים רבים היא גם פותרת את הסכסוך בלי הליך.
בכיוון ההפוך, סעיף 19 מונה נסיבות שבית המשפט רשאי להתחשב בהן לטובת הנתבע, ובהן פרסום התנצלות או תיקון ונכונות לפצות. גם כאן ההתנהגות אחרי הפרסום משפיעה על התוצאה.
סעיף 25א מוסיף חובת עדכון: כשפרסום עסק בחקירה או בהליך שהסתיים בסגירת תיק או בזיכוי, יש לעדכן את הפרסום הקודם.
ההגנות שעומדות למפרסם
קביעה שפרסום מהווה לשון הרע אינה סוף הדרך. החוק מעמיד למפרסם שתי הגנות מרכזיות, וההבדל ביניהן הוא שורש רוב המחלוקות בתיקים האלה.
אמת הפרסום
סעיף 14 מקים הגנה כאשר הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום עניין ציבורי. שני התנאים נדרשים יחד: אמת בלי עניין ציבורי אינה מספיקה, וגם ההפך. הסעיף מוסיף שהגנה לא תישלל רק בשל פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.
תום לב
סעיף 15 מונה שתים עשרה נסיבות שבהן פרסום שנעשה בתום לב מוגן, ובהן חובה חוקית או מוסרית לפרסם, הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ציבורי, תלונה לרשות המוסמכת, וביקורת על יצירה שהנפגע פרסם.
סעיף 16 קובע חזקות שמסייעות בהוכחה: פרסום שלא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות נהנה מחזקת תום לב, ואילו פרסום שלא היה אמת והמפרסם לא נקט אמצעים סבירים לבדוק - מקים חזקה הפוכה.
למה תביעות לשון הרע נדחות
חלק ניכר מהתביעות בתחום אינו נופל על שאלת הפגיעה אלא על אחד משלושה מחסומים מוקדמים.
- הפרסום אינו עומד באף אחד מארבעת המבחנים. אמירה חריפה, מעליבה או לא נעימה אינה בהכרח לשון הרע. הדרישה בסעיף 1 היא לפגיעה בשם הטוב, לא לפגיעה בתחושה.
- יסוד הפרסום לא הוכח. כשלא הוכח שהדבר הגיע לאדם נוסף זולת הנפגע, אין עילה אזרחית לפי סעיף 7, גם אם הדברים נאמרו במפורש.
- עמדה לנתבע הגנה. אמת שיש בה עניין ציבורי לפי סעיף 14, או אחת משתים עשרה נסיבות תום הלב שבסעיף 15, מסיימות את התיק גם כשהפגיעה אמיתית וכואבת.
לכך מצטרפת שאלה מעשית שאינה משפטית: מה נשמר. פרסום שנמחק בלי תיעוד קביל מקשה על הוכחת התוכן ומועד הפרסום, וזו סיבה שכיחה לכך שתיק בעל בסיס אינו מגיע לבירור לגופו.
סעדים שאינם כסף
נפגע שמבקש בעיקר להסיר את הפרסום ולהחזיר את שמו למקומו אינו תלוי רק בפיצוי כספי.
סעיף 9 לחוק מאפשר לבית המשפט, לצד הרשעה בעבירה לפי החוק, להורות על איסור הפצה של עותקים ועל החרמתם, ועל פרסום תיקון או הכחשה, לרבות פרסום תמצית של פסק הדין. סעיף 10 עוסק באופן שבו יבוצע פרסום כזה.
בפועל, שילוב של דרישת תיקון מוקדמת לפי סעיף 17 עם בקשה לסעד הצהרתי או צו הוא לעיתים הדרך המהירה יותר להשגת המטרה, במיוחד כשהפרסום ממשיך להופיע בתוצאות החיפוש.
איך נקבעים הפיצויים
סעיף 7א לחוק הוא הסעיף שמושך את מרבית תשומת הלב, ולרוב הוא גם מצוטט לא נכון.
- פיצוי בלא הוכחת נזק. סעיף 7א(ב) מסמיך את בית המשפט לחייב בפיצוי בשל עוולה אזרחית בסכום שאינו עולה על 50,000 שקלים, בלי שהנפגע יידרש להוכיח נזק.
- כפל התקרה בכוונה לפגוע. סעיף 7א(ג) מאפשר לפסוק עד כפל הסכום כאשר הוכח שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע.
- גם בהליך פלילי. סעיף 7א(א) מאפשר פיצוי בסכום דומה למי שנפגע מעבירה לפי החוק.
- אין פיצוי כפול. סעיף 7א(ד) קובע שלא ייפסק פיצוי לפי הסעיף פעמיים בשל אותה לשון הרע.
הנקודה שמשנה את המספר
סעיף 7א(ה) קובע שהסכומים האלה מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, כאשר המדד הבסיסי הוא מדד חודש ספטמבר 1998. לכן התקרה בפועל גבוהה מהסכום הנקוב בחוק, וכל ציטוט של המספר בלי ההצמדה הוא ציטוט חסר.
לצד זה, נפגע שהנזק שלו גדול מהתקרה אינו מוגבל אליה: הפיצוי ללא הוכחת נזק הוא מסלול נוסף, ולא תחליף לתביעת נזק מוכח.
מועדים וסייגים שכדאי להכיר מראש
לשון הרע על אדם שנפטר
סעיף 5 לחוק קובע שפרסום לשון הרע על אדם שנפטר הוא עוולה כלפי בן זוגו או ילדו, ואינו עילה לתביעה אזרחית או לתובענה אזרחית רגילה. מדובר במסלול נפרד, ולא בהמשך של זכות הנפטר.
כשהנפגע נפטר אחרי הפרסום
סעיף 25 קובע שאם הנפגע נפטר בתוך שישה חודשים ממועד הפרסום, בן זוגו, ילדו, הורהו או אחיו רשאים להגיש תובענה בתוך שישה חודשים ממותו.
הזמן פועל נגד התיק
מעבר למועדים שבחוק, פרסום ברשת מתיישן גם מבחינה ראייתית: תגובות נמחקות, פרופילים נסגרים וצילומי מסך אובדים. תיעוד מסודר של הפרסום, מועדו והיקף החשיפה שלו הוא לרוב ההבדל בין תיק שניתן להוכיח לבין תיק שאינו ניתן להוכחה, ללא קשר לשאלה המשפטית.
לסיכום
לשון הרע נבחנת לפי ארבעה מבחנים בסעיף 1 לחוק, ולא לפי עוצמת הפגיעה שחש הנפגע. די בכך שהפרסום היה עלול להשפיל, לבזות או לפגוע במשלח יד, וגם תאגיד נכנס להגדרה. פרסום הוא כל אמצעי, ובעילה האזרחית די בכך שהגיע לאדם אחד זולת הנפגע. מנגד עומדות למפרסם הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב על שתים עשרה נסיבותיה, ולצידן חזקות ראייתיות לשני הכיוונים.
המורכבות כאן אינה בשאלה אם הפרסום פוגע, אלא בשילוב שבין ניסוח נכון של דרישת התיקון המוקדמת, בחירת הסעד, אופן התיעוד של הפרסום, והערכה מפוכחת של ההגנות שיעמדו לצד השני. שילוב כזה מחייב היכרות עם החוק ועם הפסיקה שפירשה אותו, וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.
אם פורסם עליכם דבר שפוגע בשמכם הטוב או בעסק שלכם, או אם נדרשתם להסיר פרסום שאתם עומדים מאחוריו, פנו אלינו ונבחן יחד את הנתונים ואת האפשרויות העומדות בפניכם.
מה שחוזר הכי הרבה
האם ביקורת שלילית על עסק היא לשון הרע?
פורסם עליי דבר לא נכון. חייבים להגיש תביעה?
כמה פיצוי אפשר לקבל בלי להוכיח נזק?
מה נחשב פרסום, והאם הודעה אחת מספיקה?
אפשר לתבוע בשם אדם שנפטר?
אפשר לדרוש הסרה של הפרסום ולא רק כסף?
כל עמודי המחלקה
לשון הרע · תאונות דרכים · רשלנות רפואית
תביעת לשון הרע: המדריךעורך דין לשון הרעחוק נפגעי תאונות דרכיםתביעת פיצויים בתאונת דרכיםתאונות דרכים קטלניותפיצוי מתאגיד קרניתאחריות ונטל ההוכחהתביעת רשלנות רפואיתחוות דעת רפואיתהסכמה מדעתעקרונות האחריות · תאונות עבודה
מעוולים במשותףאחריות מוחלטתפיצויים בשל תאונת עבודהתביעת נכות מעבודהמחלת מקצועפגיעת מיקרוטראומההיוון קצבת נכותפורסם עליכם דבר שפוגע בשם הטוב?
ספרו לנו מה פורסם, איפה ומתי, ומי ראה את זה. די בכך כדי לומר אם יש עילה, מה הצעד הראשון, ואילו הגנות צפויות לעמוד לצד השני.