עורך דין לשון הרע ופגיעה בשם הטוב

פרסום שפוגע בשם הטוב או בעסק מעורר שתי שאלות מעשיות: האם יש כאן עילה, ומה הצעד הנכון הראשון. העמוד מסביר כיצד מתנהל תיק לשון הרע משני צידי המתרס, מה קובע את שוויו, ומה כדאי לעשות עוד לפני שמוגשת תביעה.

עורך הדין והנוטריון יגאל מור
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
עודכן ב · קריאה של כ-7 דקות

מתי פונים לעורך דין בתיק לשון הרע

רוב הפניות בתחום מגיעות אחרי שהפרסום כבר קרה, ובשלב שבו הנפגע מנסה להחליט אם מדובר בעניין שראוי להתעסק בו. שלושה מצבים חוזרים:

  • פגיעה בעסק. ביקורת, דירוג או פוסט שמייחסים לעסק התנהלות שאינה נכונה. סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה-1965, כולל במפורש פגיעה במשרה, בעסק, במשלח יד ובמקצוע, וההגדרה של ״אדם״ באותו סעיף חלה גם על תאגיד.
  • פגיעה אישית ברשת. פרסום בקבוצה, בתגובות או בסרטון, שממשיך להופיע בתוצאות החיפוש הרבה אחרי שהעניין עצמו נשכח.
  • מי שנתבע או קיבל מכתב דרישה. לא כל מי שפרסם ביקורת עבר עבירה, ולעיתים קרובות עומדת לו הגנה מלאה.

המסגרת המשפטית המלאה, על ארבעת המבחנים, יסוד הפרסום, ההגנות והפיצויים, מפורטת במדריך לתביעת לשון הרע. העמוד הזה עוסק בשאלה המעשית: מה עושים עם זה.

שני צידי המתרס

המשרד מייצג בתיקי לשון הרע את שני הצדדים, ולכל צד היגיון עבודה אחר.

ייצוג הנפגע

העבודה מתחילה בתיעוד: מה בדיוק פורסם, מתי, היכן, ומי נחשף לכך. במקביל נבחנת השאלה אם הפרסום עומד באחד מארבעת המבחנים שבסעיף 1, ואם מתקיים יסוד הפרסום. בעילה האזרחית די בכך שהדבר הגיע לאדם אחד זולת הנפגע, לפי סעיף 7 לחוק.

ייצוג הנתבע או המפרסם

כאן הבדיקה הפוכה: האם עומדת הגנת אמת הפרסום שבסעיף 14, או אחת משתים עשרה נסיבות תום הלב שבסעיף 15. סעיף 16 מוסיף חזקות ראייתיות לשני הכיוונים, ולכן אופן הבדיקה שקדמה לפרסום משפיע ישירות על עוצמת ההגנה.

טוב שם משמן טוב

קהלת ז׳, א׳

לשון הרע נגד עסק: מה שונה

סעיף 1(3) לחוק מתייחס במפורש לפרסום שעלול לפגוע באדם ״במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו״, וההגדרה שבסוף אותו סעיף קובעת ש״אדם״ הוא יחיד או תאגיד. מכאן שחברה יכולה להיות נפגעת בפני עצמה, ולא רק בעליה.

שלושה מצבים חוזרים בתיקים עסקיים:

  • ביקורת מקוונת שמייחסת לעסק התנהלות שלא הייתה. כאן ההכרעה נעה סביב הגנת אמת הפרסום שבסעיף 14, ולכן השאלה הראשונה היא מה בדיוק נטען ומה ניתן להוכיח.
  • אמירות של מתחרה. הבעת דעה על טיב שירות עשויה להיכנס לאחת מנסיבות תום הלב שבסעיף 15, ואילו ייחוס עובדתי שקרי אינו.
  • עובד לשעבר. פרסום על תנאי העסקה או על התנהלות המעסיק נבחן באותם כלים, ולעיתים מצטרפת אליו שאלה חוזית נפרדת.

ההבחנה בין ייחוס עובדתי לבין הבעת דעה היא לרוב הציר שסביבו נסוב התיק, והיא נקבעת לפי הניסוח בפועל ולפי ההקשר שבו נקרא הפרסום.

הצעד הראשון, לפני שמגישים תביעה

סעיף 17 לחוק קובע שנתבע שהוא אמצעי תקשורת או אחראי עליו לא ייהנה מהגנת תום הלב אם נדרש לפרסם תיקון או הכחשה ולא עשה זאת בדרך שבה פורסמה לשון הרע ובמידה דומה של בולטות.

לכן מכתב דרישה מנוסח היטב אינו רק ניסיון להימנע מהליך. הוא מהלך שמשפיע על מאזן הכוחות בתיק עצמו: סירוב לתקן פוגע בעמדת המפרסם, ואילו תיקון או התנצלות עשויים להילקח בחשבון לטובתו לפי סעיף 19.

בפועל, חלק ניכר מהתיקים נסגר בשלב הזה, בלי כתב תביעה ובלי אולם בית משפט.

מה קובע את שווי התיק

שאלת הסכום היא לרוב הראשונה שנשאלת, והתשובה עליה מורכבת משני מסלולים נפרדים.

המסלול הראשון הוא פיצוי בלא הוכחת נזק. סעיף 7א(ב) קובע תקרה של 50,000 שקלים, וסעיף 7א(ג) מאפשר עד כפל הסכום כשהוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע. סעיף 7א(ה) קובע שהסכומים מתעדכנים ב-16 בכל חודש לפי מדד המחירים לצרכן, כאשר המדד הבסיסי הוא ספטמבר 1998, ולכן התקרה בפועל גבוהה מהסכום הנקוב בחוק. כל מספר שמוצג בלי ההצמדה הזו אינו מדויק.

המסלול השני הוא נזק מוכח. נפגע שיכול להראות אובדן הכנסה, ביטול התקשרות או נזק עסקי אחר אינו כבול לתקרה, אבל נדרש להוכיח את הנזק ואת הקשר הסיבתי בינו לבין הפרסום.

מעבר לסכום, יש תיקים שבהם הסעד המשמעותי אינו כספי כלל. סעיף 9 מאפשר לבית המשפט להורות על פרסום תיקון או הכחשה ועל איסור הפצה של עותקים, וסעיף 25א מוסיף חובת עדכון כשפרסום עסק בהליך שהסתיים בסגירת תיק או בזיכוי.

ראיון: תביעות לשון הרע בעולם הכדורגל

בראיון ברדיו מסביר עו״ד ארז ספיר, ממשרד מור ושות׳, כיצד נבחנות אמירות שנאמרות בלהט התחרות, איפה עובר הגבול בין ביקורת ספורטיבית לפגיעה בשם הטוב, ומה משקלו של ההקשר שבו נאמרו הדברים.

ראיון רדיו עם עו״ד ארז ספיר בנושא תביעות לשון הרע בכדורגל · 8:34 דקות

ארבע טעויות שחוזרות בתיקים האלה

  1. מחיקת הפרסום בלי תיעוד. הנפגע מבקש הסרה, הפרסום נעלם, ואיתו הראיה. צילום מסך שכולל כתובת, תאריך ושם המפרסם נדרש לפני כל פנייה.
  2. תגובה פומבית מיידית. תשובה חריפה בפוסט עצמו יוצרת לעיתים עילה נגדית, ומרחיבה את החשיפה של הפרסום המקורי במקום לצמצם אותה.
  3. ציטוט התקרה בלי ההצמדה. נפגעים רבים מגיעים עם מספר שקראו באינטרנט, בלי לדעת שסעיף 7א(ה) מצמיד אותו למדד.
  4. המתנה. ככל שעובר זמן, תגובות נמחקות, פרופילים נסגרים והחשיפה שכבר נגרמה קשה יותר להוכחה.

איך מתנהל תיק כזה במשרד

הטיפול נפתח בבדיקה עובדתית ולא בהערכה משפטית: מה פורסם במדויק, באיזה אמצעי, מתי, ומה היקף החשיפה. רק אחרי שהתמונה הזו ברורה נבחנת השאלה המשפטית, לרבות ההגנות שצפויות לעמוד לצד השני.

לאחר מכן נבחר המסלול. לעיתים זו דרישת תיקון או הסרה, לעיתים הליך מלא, ולעיתים המסקנה היא שאין כאן תיק ששווה לנהל. אמירה כזו נאמרת מראש ולא אחרי שנה של התדיינות.

המשרד מלווה גם את הצד המפרסם, ובכלל זה עסקים שקיבלו מכתבי דרישה בעקבות ביקורת שפרסמו או שפורסמה בעמוד שלהם.

לסיכום

תביעת לשון הרע נבחנת לפי ארבעה מבחנים שבסעיף 1 לחוק, ולא לפי עוצמת התחושה. יסוד הפרסום מתקיים כבר כשהדבר הגיע לאדם אחד זולת הנפגע, ומנגד עומדות למפרסם הגנת אמת הפרסום והגנת תום הלב על שתים עשרה נסיבותיה. הפיצוי בלא הוכחת נזק כפוף לתקרה שבסעיף 7א, שמתעדכנת לפי המדד, ולצידו קיים מסלול נפרד של נזק מוכח.

המורכבות כאן אינה בשאלה אם הפרסום פוגע, אלא בבחירת המסלול הנכון: ניסוח דרישת התיקון, תיעוד קביל של הפרסום, הערכה מפוכחת של ההגנות שיעמדו לצד השני, וההחלטה אם הסעד המבוקש הוא כספי או הסרה ותיקון. שילוב כזה מחייב היכרות עם החוק ועם הפסיקה שפירשה אותו, וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.

אם פורסם עליכם דבר שפוגע בשמכם הטוב או בעסק שלכם, או אם קיבלתם מכתב דרישה בעקבות פרסום שלכם, פנו אלינו ונבחן יחד את הנתונים ואת האפשרויות העומדות בפניכם.

שאלות ותשובות

מה שחוזר הכי הרבה

האם אפשר לתבוע על ביקורת שלילית בגוגל?
תלוי בתוכן. סעיף 1(3) לחוק כולל פגיעה בעסק ובמשלח יד, וההגדרה שבסעיף חלה גם על תאגיד. מנגד, ביקורת עובדתית שיש בה עניין ציבורי עשויה להיכנס להגנת אמת הפרסום שבסעיף 14, והבעת דעה בתום לב לאחת מנסיבות סעיף 15. ההכרעה נעה סביב ההבחנה בין ייחוס עובדתי לבין דעה.
מה עושים ראשון, לפני עורך דין?
לתעד. צילום מסך שכולל את הכתובת, התאריך ושם המפרסם, ורצוי גם ראיה להיקף החשיפה. פרסום שנמחק בלי תיעוד מקשה על הוכחת התוכן והמועד, וזו סיבה שכיחה לכך שתיק בעל בסיס אינו מגיע לבירור לגופו.
שלחו לי מכתב דרישה בגלל פוסט. מה המשמעות?
לא כל פרסום מקים חבות. יש לבדוק אם הפרסום עומד באחד מארבעת המבחנים שבסעיף 1, ואם עומדת הגנה לפי סעיפים 14 או 15. סעיף 19 מאפשר לבית המשפט להתחשב בתיקון או בהתנצלות, ולכן גם התגובה למכתב היא חלק מהתיק.
כמה זמן לוקח תיק כזה?
זה תלוי במסלול. חלק מהתיקים נסגרים בשלב דרישת התיקון, בלי הליך. תיק שמתברר בבית המשפט נמשך זמן רב יותר, וההמשך תלוי בהיקף הראיות, במספר המפרסמים ובשאלה אם מועלית טענת הגנה שדורשת בירור עובדתי.
אפשר לדרוש רק הסרה, בלי כסף?
כן. סעיף 9 מאפשר לבית המשפט להורות על פרסום תיקון או הכחשה ועל איסור הפצה והחרמה של עותקים, וסעיף 10 עוסק באופן הביצוע. בחלק מהתיקים זה הסעד המשמעותי יותר, במיוחד כשהפרסום ממשיך להופיע בתוצאות החיפוש.
מה הסכום שאפשר לקבל בלי להוכיח נזק?
סעיף 7א(ב) קובע תקרה של 50,000 שקלים, וסעיף 7א(ג) מאפשר עד כפל הסכום כשהוכחה כוונה לפגוע. סעיף 7א(ה) מצמיד את הסכומים למדד המחירים לצרכן בעדכון ב-16 בכל חודש, לפי מדד בסיסי של ספטמבר 1998, ולכן התקרה בפועל גבוהה מהנקוב בחוק.
מחלקת נזיקין

פורסם עליכם דבר שפוגע בשם הטוב?

ספרו לנו מה פורסם, איפה ומתי, ומי נחשף לכך. די בכך כדי לומר אם יש עילה, מה הצעד הראשון, ואילו הגנות צפויות לעמוד לצד השני.

עורך דין מהמחלקה, לא מוקד נשוב אליכם בהקדם האפשרי בלי הבטחת תוצאה