מור ושות׳, חברת עו״ד ונוטריוןזמיניםדברו איתנו בוואטסאפ

אחריות מוחלטת בתאונות דרכים: פיצוי בלי להוכיח אשם

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שהאחריות מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה אשם מצד הנוהג. זהו החריג הגדול לכלל הנזיקי הרגיל, והוא מעביר את מרכז הכובד של התיק מהאשם אל היקף נזק הגוף.

עודכן ב · קריאה של כ-6 דקות

הכלל: אחריות מוחלטת, בלי שאלת אשם

בדיני הנזיקין הרגילים, מי שנפגע נדרש בדרך כלל להוכיח שהמזיק התרשל או הפר חובה. בתאונות דרכים המחוקק בחר במסלול אחר.

סעיף 2 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה-1975, קובע בסעיף קטן (ג): ״האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג״.

המשמעות היא שהנפגע אינו נדרש להוכיח רשלנות. די בכך שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב. גם נהג שהתאונה אירעה באשמתו נכלל, ככלל, בגדר הזכאים - וזו התוצאה שמבדילה את המסלול הזה מכל שאר תחומי הנזיקין.

מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה-1975, סעיף 2(ג).

מי חייב בפיצוי

סעיף 2(א) לחוק קובע שהמשתמש ברכב מנועי, המכונה בחוק ״הנוהג״, חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב.

סעיף 2(ב) מרחיב את מעגל האחריות: כאשר השימוש ברכב נעשה על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, האחריות חלה גם על מי שהתיר את השימוש.

בפועל, התביעה מוגשת ברוב המקרים נגד המבטח בביטוח החובה של הרכב המעורב, ולא נגד הנהג באופן אישי.

מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 2(א)-(ב).

מה המסלול הזה מכסה, ומה לא

לשון סעיף 2(א) מדברת על נזק גוף. זהו גבול המסלול: האחריות המוחלטת חלה על הפגיעה הגופנית ועל תוצאותיה, ולא על נזק לרכוש.

נזק לרכב עצמו או לרכוש אחר אינו נתבע במסלול הזה, אלא במסגרת ביטוח הרכוש או בתביעת נזיקין רגילה שבה כן נדרשת הוכחת אחריות.

לכן בתאונה אחת עשויים להתנהל שני מסלולים במקביל - האחד לנזקי הגוף והשני לנזקי הרכוש - וכל אחד מהם נבחן לפי כלליו.

מתי הזכאות נשללת

האחריות המוחלטת אינה בלתי מוגבלת. סעיף 7 לחוק מונה מצבים שבהם נשללת זכאותו של הנפגע לפיצויים, ובהם:

  • מי שגרם לתאונה במתכוון.
  • מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות).
  • מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו, למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה.
  • מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע.
  • מי שנהג ברכב כשלא היה לרכב ביטוח חובה בתוקף, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את השימוש שנעשה ברכב.
  • בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשלא היה לו ביטוח חובה בתוקף.

עילת השלילה בשל היעדר ביטוח היא המשמעותית ביותר מבחינה מעשית, משום שהיא מדגישה נקודה שקל להחמיץ: האחריות המוחלטת שבסעיף 2 אינה מותנית בביטוח, אך זכאותו של הנוהג עצמו כן. נהג שנהג ללא ביטוח חובה בתוקף עלול למצוא את עצמו מחוץ למסלול, בעוד שנוסע או הולך רגל שנפגעו באותה תאונה יופנו לקרן.

נקודה חשובה: החוק קובע שזכותם של התלויים בנפגע נשמרת גם במצבים אלה, בכפוף לתנאי הסעיף.

רשימת עילות השלילה מתעדכנת בתיקוני חקיקה, ולכן בכל מקרה קונקרטי נדרשת בדיקה של הנוסח המעודכן ושל הנסיבות.

מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 7.

כשאין מבטח שאפשר לתבוע

לצד המסלול הרגיל, החוק הקים קרן ייעודית. תפקידה, לפי סעיף 12, לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי החוק ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח.

המצבים העיקריים שבהם הקרן נכנסת לתמונה:

  • כאשר הנוהג האחראי אינו ידוע - למשל בפגע וברח.
  • כאשר אין כיסוי ביטוחי.
  • כאשר המבטח נמצא בפירוק.

כלומר, היעדר ביטוח אינו סוגר בהכרח את הדלת בפני הנפגע. הוא משנה את זהות הגורם שממנו נתבע הפיצוי, ומחייב בדיקה של תנאי הזכאות באותו מסלול.

מקור: חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיף 12.

מה זה משנה בפועל

כשהאשם יורד מסדר היום, מרכז הכובד של התיק עובר למקום אחר. השאלות שנותרות אינן מי אשם, אלא:

  1. האם האירוע הוא ״תאונת דרכים״ כהגדרתה בחוק - שאלה שאינה תמיד מובנת מאליה.
  2. מה היקף נזק הגוף - הנכות הרפואית והתפקודית, ההשלכות על כושר ההשתכרות, והצרכים לעתיד.
  3. מהו הגורם הנתבע - המבטח של איזה רכב, או הקרן.

בשל כך, עיקר העבודה המקצועית בתיקים אלה מתרכז בביסוס הרפואי והתפקודי של הנזק ובבחירת המסלול הנכון, ולא בהוכחת אשמה.

לסיכום

סעיף 2(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע אחריות מוחלטת ומלאה, ללא תלות באשם. סעיף 2(א)-(ב) מגדיר מי חב - הנוהג, ולעיתים גם מי שהתיר את השימוש. המסלול חל על נזק גוף בלבד. סעיף 7 מונה מצבים שבהם הזכאות נשללת, וסעיף 12 מפנה לקרן כאשר אין מבטח שניתן לתבוע.

מכיוון שאין צורך להוכיח אשם, ההכרעה בתיק נופלת בדרך כלל על היקף הנזק ועל זהות הגורם הנתבע. שתי השאלות האלה מחייבות ביסוס רפואי מדויק והיכרות עם המסלולים השונים.

אם נפגעתם בתאונת דרכים, פנו אלינו ונבחן יחד את הנתונים, את המסלול המתאים ואת הצעד הראשון.

שאלות ותשובות

מה שחוזר הכי הרבה

נפגעתי בתאונה שאני גרמתי לה. יש לי זכאות?
סעיף 2(ג) לחוק קובע שהאחריות מוחלטת ומלאה ואין נפקא מינה אם היה אשם מצד הנוהג. לכן, ככלל, גם מי שהתאונה אירעה באשמתו נכלל בגדר הזכאים לפיצוי על נזק גוף, בכפוף לעילות השלילה שבסעיף 7.
האם המסלול מכסה גם נזק לרכב?
לא. סעיף 2(א) מדבר על נזק גוף. נזק לרכוש נתבע במסלול אחר - ביטוח רכוש או תביעת נזיקין רגילה שבה נדרשת הוכחת אחריות.
מה קורה כשהרכב הפוגע נמלט מהזירה?
סעיף 12 לחוק מטיל על הקרן את התפקיד לפצות נפגע הזכאי לפיצויים שאין בידו לתבוע מבטח, ובכלל זה כאשר הנוהג האחראי אינו ידוע.
האם יש מצבים שבהם הזכאות נשללת?
כן. סעיף 7 לחוק מונה מצבים כאלה, ובהם גרימת התאונה במתכוון, נהיגה ללא רישיון לנהוג ברכב, שימוש ברכב ללא רשות, ושימוש ברכב לביצוע פשע. זכות התלויים נשמרת בכפוף לתנאי הסעיף.
מחלקת נזיקין

נפגעתם בתאונת דרכים?

ספרו לנו מה קרה, מה מצבכם הרפואי ואילו מסמכים יש בידיכם. נבחן את המסלול המתאים ואת הצעד הראשון.

עורך דין מהמחלקה, לא מוקד נשוב אליכם בהקדם האפשרי בלי הבטחת תוצאה