מור ושות׳, חברת עו״ד ונוטריוןזמיניםדברו איתנו בוואטסאפ

תביעת רשלנות רפואית: מהצעד הראשון ועד הפיצוי

המדריך עובר על הדרך המעשית של תיק רשלנות רפואית: מתי יש מקום לבדוק, אילו מסמכים נדרשים, מה חוות הדעת הרפואית חייבת לכלול, מול מי מתנהלת התביעה, ואילו מסלולים נוספים כדאי לבחון במקביל.

עורך הדין והנוטריון יגאל מור
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
עודכן ב · קריאה של כ-7 דקות

מתי יש מקום לבדוק

לא כל תוצאה קשה מצדיקה בדיקה משפטית, אבל יש מצבים שבהם כדאי לפחות לברר. אלה החוזרים ביותר:

  • אבחון שאיחר. ממצא שהופיע בבדיקה קודמת ולא טופל, או תלונה חוזרת שלא הובילה לבירור.
  • סיבוך שלא הוסבר מראש. במיוחד כשמדובר בסיכון מוכר של אותו הליך.
  • פער בין מה שנאמר לבין מה שקרה. הליך שהתרחב, טיפול שניתן בלי שנדונה חלופה, או החלטה שהתקבלה בלי שיתוף.
  • מצב שהחמיר אחרי הטיפול באופן שאינו מתיישב עם מהלך המחלה הצפוי.

הבירור עצמו אינו מחייב דבר. הוא בודק אם קיים בסיס, ובחלק מהמקרים התשובה היא שאין.

הצעד הראשון: התיק הרפואי

כל תיק רשלנות רפואית מתחיל באיסוף התיעוד, ולא בפגישה משפטית. נדרשים:

  • רשומות אשפוז וגיליונות שחרור.
  • דוחות ניתוח וגיליונות הרדמה.
  • תוצאות בדיקות מעבדה, והדמיות יחד עם הפענוחים.
  • רישומי מעקב במרפאה ובקהילה.
  • ההתכתבות עם הגורם המטפל, לרבות פניות ותשובות.

תיק חלקי הוא הסיבה השכיחה ביותר לכך שתיק בעל בסיס אינו מתקדם. מומחה רפואי אינו יכול לחוות דעה על סמך תיאור בעל פה, וחוות דעת שנשענת על תיעוד חסר לא תעמוד מול חוות הדעת שמהצד השני.

חוות הדעת הרפואית

זהו המסמך שקובע את גורל התיק. הוא נכתב על ידי רופא מומחה מאותו תחום שבו ניתן הטיפול, ונדרש להתייחס לשלוש שאלות:

  1. מה היה הסטנדרט המקצועי המקובל בזמן הטיפול ובנסיבותיו.
  2. האם ההתנהלות בפועל סטתה ממנו, ובמה בדיוק.
  3. האם הסטייה היא שגרמה לנזק, להבדיל ממהלך המחלה עצמה.

חוות דעת שמסתפקת באמירה שהתוצאה קשה, בלי לענות על שלוש השאלות האלה, אינה משמשת בסיס לתביעה. הרחבה בעמוד חוות דעת רפואית בתביעת נכות.

מול מי מתנהלת התביעה

הנתבע אינו בהכרח הרופא המטפל. ברוב המקרים התביעה מופנית אל הגוף שבמסגרתו ניתן הטיפול - בית החולים, קופת החולים או המרפאה - ואל מבטחיהם, שהם אלה שמנהלים בפועל את ההגנה ואת המשא ומתן.

לכך יש משמעות מעשית: ההתנהלות אינה עימות אישי מול המטפל, אלא הליך מול גוף מוסדי ומול חברת ביטוח. זו גם הסיבה שהצד השני מגיע עם חוות דעת משלו ועם ניסיון מצטבר בתיקים דומים.

שלבי ההליך

  1. איסוף התיק הרפואי ובדיקה ראשונית של קיום בסיס.
  2. חוות דעת מומחה מטעם התובע.
  3. פנייה מקדימה לגורם המטפל ולמבטח, שלעיתים מסתיימת בהסדר.
  4. הגשת התביעה בצירוף חוות הדעת.
  5. חוות דעת נגדית ולעיתים מינוי מומחה מטעם בית המשפט.
  6. הליך ההוכחות או פשרה, לפי התפתחות חוות הדעת.

ההליך אינו קצר. בתיקים שבהם המצב הרפואי עדיין משתנה יש הגיון בהמתנה עד להתייצבותו, כדי שהנזק יוערך על בסיס נתונים יציבים.

מסלולים מקבילים שכדאי לבדוק

תביעת הרשלנות אינה בהכרח המסלול היחיד. בהתאם לנסיבות ייתכן שקיימות זכויות נוספות ובלתי תלויות:

  • מול המוסד לביטוח לאומי, כשהפגיעה מקימה זכאות בענף הרלוונטי.
  • מול ביטוחים פרטיים - ביטוח בריאות, אובדן כושר עבודה, או ביטוח סיעודי.

אלה מסלולים נפרדים עם כללי הכרה משלהם, והם אינם מחליפים את תביעת הרשלנות. יש ביניהם השפעות הדדיות, ולכן כדאי למפות את כולם מוקדם ולא אחרי שאחד מהם כבר הוכרע.

ארבע טעויות שחוזרות

  1. המתנה. ככל שעובר זמן קשה יותר לאסוף תיעוד, וזיכרון המטפלים נחלש. גם המועדים רצים.
  2. הסתמכות על שיחה במקום על רישום. הסבר שנמסר בעל פה ואינו מתועד קשה להוכחה, לשני הכיוונים.
  3. פנייה למומחה שאינו מהתחום הנכון. חוות דעת של מומחה מתחום סמוך נחלשת מול מומחה מאותו תחום בדיוק.
  4. ויתור בשלב מוקדם. תשובה ראשונית מהמוסד הרפואי שדוחה את הטענה אינה סוף הדרך, והיא ניתנת לפני שהתיק נבדק בידי מומחה מטעם המטופל.

לסיכום

תביעת רשלנות רפואית נבנית בסדר קבוע: תיעוד מלא, חוות דעת של מומחה מאותו תחום שעונה על שאלת הסטנדרט, שאלת הסטייה ושאלת הקשר הסיבתי, ואז פנייה לגורם המטפל ולמבטח. הנתבע הוא לרוב הגוף המוסדי ולא המטפל עצמו, ולצד התביעה עשויים לעמוד מסלולים מקבילים מול המוסד לביטוח לאומי ומול ביטוחים פרטיים.

המורכבות כאן אינה בהגשת המסמכים אלא בשאלה המקצועית שבבסיסם: מה היה הסטנדרט, במה בדיוק הייתה הסטייה, ומה היא גרמה. מענה על שאלות אלה מחייב תיק רפואי מלא, בחירה נכונה של מומחה, וייצוג משפטי מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בתחום.

אם נגרם לכם או לבן משפחה נזק בעקבות טיפול רפואי, פנו אלינו ונבחן יחד את הנתונים ואת האפשרויות העומדות בפניכם.

שאלות ותשובות

מה שחוזר הכי הרבה

איך יודעים אם יש בכלל תיק?
בודקים. הבירור מתחיל באיסוף התיק הרפואי ובקריאה שלו על ידי מומחה מהתחום הרלוונטי. הוא זה שיכול לומר אם הייתה סטייה מהסטנדרט המקצועי ואם היא גרמה לנזק. בחלק מהמקרים התשובה היא שאין בסיס, וגם זו תשובה שנאמרת מראש.
את מי תובעים, את הרופא?
ברוב המקרים התביעה מופנית לגוף שבמסגרתו ניתן הטיפול - בית החולים, קופת החולים או המרפאה - ולמבטחיהם, שהם שמנהלים את ההגנה ואת המשא ומתן. זהו הליך מול גוף מוסדי ולא עימות אישי מול המטפל.
כמה זמן לוקח תיק כזה?
אין תשובה אחידה. בתיקים שבהם המצב הרפואי עדיין משתנה יש הגיון בהמתנה עד להתייצבותו, כדי שהנזק יוערך על בסיס נתונים יציבים. משך ההליך מושפע גם מהצורך בחוות דעת נגדית וממינוי מומחה מטעם בית המשפט.
בית החולים ענה שלא הייתה רשלנות. זה סוף הדרך?
לא. תשובה של המוסד הרפואי ניתנת לפני שהתיק נבדק על ידי מומחה מטעם המטופל, והיא עמדת צד אחד בלבד. הבדיקה העצמאית היא שקובעת אם יש בסיס.
אפשר לתבוע וגם לקבל מביטוח לאומי?
אלה מסלולים נפרדים עם כללי הכרה משלהם, ולעיתים שניהם פתוחים. יש ביניהם השפעות הדדיות על החישוב הסופי, ולכן כדאי למפות את כל המסלולים מוקדם ולא אחרי שאחד מהם כבר הוכרע.
אילו מסמכים לאסוף?
רשומות אשפוז וגיליונות שחרור, דוחות ניתוח וגיליונות הרדמה, תוצאות מעבדה והדמיות עם הפענוחים, רישומי מעקב במרפאה ובקהילה, וכל ההתכתבות עם הגורם המטפל.
מחלקת נזיקין

נפגעתם מטיפול רפואי?

ספרו לנו מה קרה ומתי, ואילו מסמכים כבר יש בידיכם. נבדוק מה חסר, איזה מומחה נדרש, ומה הצעד הראשון.

עורך דין מהמחלקה, לא מוקד נשוב אליכם בהקדם האפשרי בלי הבטחת תוצאה