איך אקטואר משפיע על חישוב פיצויים בתביעות נזיקין
שתף:
פוסטים נוספים
תוכן עניינים
מאת עו״ד ונוטריון יגאל מור
דיוק בייעוץ המשפטי. מצויינות בליווי המשפטי.
כיצד אקטואר מסייע בחישוב פיצויים ונזקי גוף
תאונות עלולות להתרחש בכל תחום ובכל רגע – בכבישים, במקום העבודה, בפעילות ספורטיבית או כתוצאה מרשלנות רפואית – ולעיתים מותירות אחריהן פגיעות חמורות, נכות מתמשכת ואף אובדן חיים. מעבר להשלכות הרגשיות הקשות, מדובר באירועים טראומטיים שיש להם השפעה כלכלית אדירה – הן על הנפגע עצמו והן על בני משפחתו. לא אחת, התאונה משנה לחלוטין את מסלול החיים של הנפגע: היא עשויה לקטוע קריירה, לפגוע בכושר ההשתכרות, להביא להוצאות רפואיות כבדות ולהטיל עומס כלכלי ונפשי עצום על הקרובים לו.
ככל שהנפגע היה גורם מרכזי בפרנסת המשפחה – הפגיעה הכלכלית מתעצמת אף יותר. כאשר אדם שהיה עמוד התווך הכלכלי בבית נותר מוגבל ביכולתו לעבוד, או מאבד לחלוטין את כושר ההשתכרות, מדובר לא רק באובדן שכר – אלא גם באובדן עתיד כלכלי בטוח למשפחתו.
כדי לצמצם את הנזק ולאפשר לנפגע ולמשפחתו להמשיך את חייהם בכבוד, החוק בישראל מאפשר להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי גוף. בתי המשפט מכירים בזכותם של נפגעי תאונות – ובמקרים קשים גם של בני משפחותיהם – לפיצוי כספי שיכסה את ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה, ובמקרים מסוימים גם נזקים עתידיים. הפיצויים הללו נועדו להבטיח הגנה כלכלית ולתמוך בשיקום חיי הנפגע. כאן נכנס לתמונה האקטואר – מומחה בעל תפקיד קריטי בקביעת גובה הפיצוי.
מהו אקטואר ומה תפקידו בהליך משפטי?
אקטואר הוא מומחה בתחום הסטטיסטיקה, הכלכלה והמתמטיקה הפיננסית, שתפקידו לנתח תרחישים עתידיים במצבי אי ודאות – ולהעריך את ההשלכות הכלכליות של אותם תרחישים. בעולמות הביטוח, הפנסיה והמשפט, האקטואר עוסק בחישוב ערכם הכספי של סיכונים, תשלומים עתידיים, פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות, ותוחלת חיים צפויה. בניגוד לרואה חשבון, שמסתמך לרוב על נתונים ודאיים מהעבר, האקטואר נדרש להתמודד עם חיזוי עתידי ולהעריך תרחישים על בסיס הסתברויות ותחזיות לטווח ארוך.
כאשר מדובר בתביעות נזיקין – כמו תאונות דרכים, תאונות עבודה או רשלנות רפואית – תפקידו של האקטואר הוא להעריך את הנזק הכלכלי העתידי שנגרם לנפגע, תוך התחשבות בגורמים כמו גיל, מצב תעסוקתי, שכר צפוי, תוחלת חיים, קצב אינפלציה, הוצאות טיפול ועוד. לשם כך הוא עושה שימוש במודלים מתמטיים מורכבים, בטכניקות אקטואריות ובנתונים סטטיסטיים מבוססים. מטרת העל: להגיע להערכה כספית מדויקת ככל האפשר שתשקף את הפיצוי הראוי לנפגע, בהתאם לפסיקה ולמצבו האישי.
על מנת להבהיר, בעיות כלכליות בהם מעורבת אי ודאות סובבות אותנו כל הזמן. דוגמאות לכך הם חישוב חלוקת קיצבאות פנסיה שם אי הודאות היא מתי הפנסיונר יסיים את חייו ולא יהיה צריך להעביר לו פנסיה יותר. דוגמא נוספת שבה נתמקד במאמר זה היא חישוב פיצויים של נזקי גוף אי הודאות במקרה זה היא רבה ונסביר עליה בהמשך.
כיצד תורם האקטואר לחישוב פיצויים בתביעות נזקי גוף?
כפי שהוסבר לעיל, אקטואר הוא מומחה בתחום המודלים הכלכליים והסטטיסטיים, שתפקידו לנתח תרחישים עתידיים במצבי אי ודאות ולהעריך את השלכותיהם הכלכליות. כאשר אדם נפגע פיזית או נפשית – או חלילה נהרג – בעקבות תאונה, עשויה להיווצר עילה משפטית לקבלת פיצויים משמעותיים. את הפיצוי ניתן לדרוש מגורם הנזק עצמו (המזיק) או מחברת הביטוח, בהתאם לנסיבות המקרה והמסגרת החוקית שחלה עליו – למשל: פקודת הנזיקין, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או פוליסות ביטוח פרטיות.
האקטואר נכנס לתמונה במטרה לכמת את הנזק הכלכלי שנגרם, תוך בחינה מקצועית של פרמטרים כמו אובדן כושר השתכרות, אובדן תנאים סוציאליים, ירידת ערך ההון האנושי של הנפגע, והוצאות עתידיות הנובעות מהפגיעה. חוות הדעת האקטוארית היא כלי מכריע בכל תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, שכן היא משקפת לבית המשפט תמונה כלכלית מקיפה ומבוססת – גם כשמדובר בעתיד לא ודאי.
השאלה העולה היא – איך יודעים בכמה כסף יש לפצות את הניזוק? מי יכול להעריך כמה צריך לשלם לאדם שאיבד חלילה יד או לאדם שאיבד עין בתאונה?
וכאן מגיע תפקידו החשוב של האקטואר בסיפור שלנו. האקטואר משתמש בנוסחאות מקובלות כדי להתגבר על הקושי שבחישוב ולהציג את סכום הפיצוי המדויק כך שיהיה ניתן לדעת בכל מקרה כמה כסף יש לשלם לנפגע ולמשפחתו.
כעת ננסה להיכנס מעט לעובי הקורה ונסביר איך בדיוק האקטואר מחשב פיצויים לנזקי גוף שונים.
חישוב פיצויים בגין פציעה ונכות: פיצוי על אובדן כושר השתכרות
כאשר אדם נפצע בתאונה ונגרמת לו נכות חלקית או מלאה, הוא עלול לאבד את היכולת לעבוד ולהתפרנס כפי שעשה לפני הפגיעה. נכות גופנית או נפשית משפיעה ישירות על כושר ההשתכרות של הנפגע – שכן פעולות יומיומיות או מקצועיות שביצע בעבר, עשויות כעת להפוך לבלתי אפשריות. כך למשל, אדם שאיבד את ידו לא יוכל עוד לעבוד בעבודות הדורשות מיומנות פיזית או קואורדינציה מדויקת; מי שאיבד את רגלו יתקשה להמשיך בתפקיד הכולל עמידה ממושכת או תנועה בשטח. בתי המשפט מכירים בפער הזה, ומעניקים לנפגעים פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות – פיצויים שמטרתם לשקף את ההכנסה שאבדה עקב הנכות, ולהעניק רשת ביטחון כלכלית לעתיד.
חישוב הפיצויים בגין אובדן השתכרות מתבצע באמצעות חוות דעת אקטוארית, שמבוססת על ארבעה שלבים עיקריים: הערכת ההכנסה של הנפגע לולא התאונה (ברוטו), אומדן שיעור הנכות הרפואית והתפקודית, חישוב השנים שנותרו עד גיל הפרישה, והיוון הסכומים הצפויים לערכים של היום. ניקח לדוגמה את יוסי, בן 42, שעבד כמאבטח והרוויח 10,000 ש"ח ברוטו בחודש. בעקבות נפילה לבור פתוח ברחוב, אשר לא סומן כראוי על ידי העירייה, יוסי נפצע באופן שפגע משמעותית בכושרו לעסוק במקצועו. במצב כזה, האקטואר יחשב את הפיצוי המגיע ליוסי על בסיס ההכנסה החודשית, תוחלת שנות העבודה שנותרו לו עד גיל הפרישה, ושיעור הנכות שקבעו המוסדות הרפואיים – ויגיש לבית המשפט את הסכום הכולל המומלץ כפיצוי לאחר תחשיבים מדוייקים של הצמדות ממד, היוון וכו׳.
שלב ראשון: חישוב פוטנציאל ההשתכרות של הנפגע טרם התאונה
השלב הראשון בחישוב הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות עוסק בזיהוי ובאומדן יכולת ההשתכרות של הנפגע אלמלא אירעה התאונה. לעיתים נדמה כי מדובר בנתון פשוט – כמו שכר חודשי קבוע – אך בפועל, מדובר בהליך חישובי מורכב הרבה יותר. ניקח לדוגמה את יוסי, שעבד כמאבטח והשתכר 10,000 ש"ח בחודש. הנתון הזה, לכאורה, מהווה את רף ההשתכרות שלו. אך יוסי, במקביל לעבודתו, לומד לתואר ראשון במדעי המחשב – דבר שמרמז על כך שבכוונתו לעזוב את תחום האבטחה ולפתח קריירה טכנולוגית בשכר גבוה משמעותית.
כאן בדיוק נכנסת לתמונה עבודתו של האקטואר, שמטרתו להציג לבית המשפט את הכנסה העתידית הסבירה של הנפגע, ולא רק את מצבו בשלב שבו התרחש הנזק. באמצעות מודלים אקטואריים, חוות דעת כלכלית ונתונים סטטיסטיים ממקורות מוסמכים, בוחן האקטואר מגמות שכר בתחומי ההשכלה של הנפגע, שיעורי קידום, טווחי שכר בענף הרלוונטי, וכן נתונים אישיים כמו גיל, השכלה, ניסיון תעסוקתי ותוחלת עבודה צפויה. כך, במקרים רבים, יכולת ההשתכרות המשוערת של הנפגע גבוהה מהשכר בפועל שהיה לו בזמן הפגיעה – והדבר משפיע משמעותית על גובה הפיצוי שנקבע.
שלב שני: כיצד מחשבים את כושר ההשתכרות לאחר התאונה? שלוש שיטות להערכת הפגיעה
אחר שנקבע מה היה פוטנציאל ההשתכרות של הנפגע טרם התאונה, על האקטואר להעריך מהי יכולת ההשתכרות שנותרה לו לאחר הפגיעה. במקרים פשוטים, בהם הנפגע חוזר לעבודה אחרת עם שכר נמוך יותר – ניתן לחשב את ההפרש ישירות. לדוגמה, אם יוסי עבד כמאבטח והרוויח 10,000 ש"ח בחודש, ולאחר התאונה עבר לעבוד כקופאי בשכר של 7,000 ש"ח – הפער הברור של 3,000 ש"ח לחודש יהווה את הבסיס לחישוב הפיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות.
אלא שבמרבית המקרים, המציאות מורכבת יותר, וקשה להעריך במדויק את השכר העתידי או את אפשרויות התעסוקה של הנפגע. לשם כך, משתמשים בתי המשפט והאקטוארים בשלוש גישות עיקריות לחישוב הפגיעה:
נכות רפואית – זוהי הגישה שבה מחשבים את הפיצוי על סמך אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לנפגע על ידי ועדות רפואיות או מומחים רפואיים. למשל, נכות של 30% משקפת ירידה מוערכת של 30% בכושר ההשתכרות. גישה זו נפוצה בעיקר בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שם החוק מכתיב את השימוש באחוזי הנכות הרפואית כפקטור מרכזי לחישוב הפיצויים.
נכות תפקודית – מתאימה בעיקר למקרים בהם אין נתונים תעסוקתיים קודמים, כמו אצל ילדים או צעירים שלא הספיקו להשתלב בשוק העבודה. במקרה כזה, יש צורך להסתמך על הערכות של מומחים תפקודיים שיקבעו כיצד הפגיעה עלולה להשפיע על כושר העבודה העתידי. לדוגמה, ילד שנפגע בתאונה וסובל מהגבלה מוטורית עשוי לאבד את היכולת להשתלב בעתיד במקצועות שדורשים תנועה גופנית מרובה – והפיצוי יתחשב בכך.
אובדן כושר השתכרות בפועל – שיטה זו רלוונטית לרוב התביעות האזרחיות והמסחריות, והיא מתבססת על הערכה אינדיבידואלית של בית המשפט, תוך הסתמכות על חוות דעת אקטוארית וכלכלית. כאן בוחנים את נסיבותיו האישיות של הנפגע – גילו, השכלתו, עיסוקו, פוטנציאל ההתקדמות שלו, רמת הפגיעה, ואפשרות ההסבה לתחומים אחרים. בית המשפט שוקל את כל הנתונים הללו ומגיע לקביעה שיפוטית של שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות.
שלוש הגישות הללו מהוות כלי עבודה קריטיים בידי אקטוארים, עורכי דין ובתי משפט – כאשר המטרה הסופית היא להגיע לחישוב פיצוי מדויק, צודק, ומבוסס על תחזית כלכלית אחראית.
שלב שלישי: חישוב תקופת ההשתכרות הצפויה עם הנכות – לכמה זמן נגרם ההפסד?
בשלב זה, עוסק האקטואר בקביעה מהו טווח הזמן שבו צפויה הפגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע – כלומר, כמה חודשים או שנים צפוי הנזק הכלכלי להימשך. יש להבחין בין מקרים של נכות זמנית למקרים של נכות קבועה, שכן כל אחד מהם מוביל לחישוב שונה של הפיצוי.
כאשר מדובר בנכות זמנית – כמו למשל פציעה ביד שנמשכת שנה בלבד – החישוב מתבצע על בסיס ההפרש החודשי בשכר, כפול מספר חודשי הפגיעה. ניקח לדוגמה את יוסי, שבשל התאונה נאלץ להחליף את עבודתו כמאבטח ולהשתלב בעבודה כקופאי. אם קודם לכן השתכר 10,000 ש"ח וכעת משתכר רק 7,000 ש"ח, הרי שהוא מפסיד 3,000 ש"ח בכל חודש. במקרה של פגיעה שנמשכת 12 חודשים, הפיצוי על אובדן כושר ההשתכרות יעמוד על 36,000 ש"ח – שהם סך ההפסד המצטבר לשנת הפגיעה.
לעומת זאת, במקרים של נכות לצמיתות, שבהם הפגיעה תלווה את הנפגע לאורך כל חייו המקצועיים, יש לחשב את הפיצוי עד גיל הפרישה הצפוי. בישראל, ברירת המחדל היא גיל 67 לגברים ו-62 לנשים, אך יש לבחון כל מקרה לגופו – שכן קיימים מקצועות שבהם הפרישה מוקדמת יותר, כמו לוחמים במערכת הביטחון, טייסים, שחקני כדורגל או נהגי תחבורה כבדה. במקרה של יוסי, למשל, אם הוא בן 42 ונכותו קבועה, נותרו לו כ־25 שנות עבודה עד גיל 67 – כלומר 300 חודשי עבודה. הפיצוי יחושב כהפסד חודשי של 3,000 ש"ח מוכפל ב־300 חודשים, ויעמוד על סך כולל של 900,000 ש"ח לפני היוון.
ההכרעה מהי תקופת ההשתכרות הרלוונטית מחייבת התייחסות לא רק לגיל ולמקצוע, אלא גם לנתוני בריאות, לתוחלת חיים, לפוטנציאל שיקום מקצועי, ולנתונים סטטיסטיים הנלקחים בחשבון במודלים האקטואריים. מדובר בשלב שמחייב דיוק וזהירות, שכן כל טעות בהערכת התקופה עלולה להוביל לפיצוי חסר או מופרז.
שלב רביעי: היוון הפיצוי – התאמת הסכום לערך נוכחי כאשר התשלום ניתן כמקשה אחת
השלב האחרון בחישוב הפיצויים מתייחס לעובדה שהפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות משולם לנפגע במועד אחד מרוכז – לרוב עם מתן פסק הדין – אף על פי שהוא נועד לפצות על הפסדים חודשיים שנפרסים לאורך שנים. תהליך זה נקרא היוון, כלומר: חישוב שווי נוכחי של סכומים עתידיים, תוך התחשבות בשערי ריבית, אינפלציה, מדדים כלכליים וציפיות לשינויי שכר.
המשמעות היא כפולה: מצד אחד, יש להביא בחשבון את התקופה שחלפה מאז מועד התאונה ועד מתן פסק הדין. בתקופה זו, כמו במקרה של יוסי, הנפגע נאלץ להסתפק בשכר נמוך יותר (7,000 ש"ח במקום 10,000 ש"ח), מבלי לקבל השלמה כלשהי לפער – וכל זאת במשך שנתיים שבהן התנהל ההליך המשפטי. בתקופה זו עלו גם מדד המחירים לצרכן וגם רמות השכר במשק, כך שהשכר הקודם של יוסי, אילו המשיך בעבודתו באבטחה, לא היה נשאר 10,000 ש"ח – אלא עשוי היה להגיע ל־11,000 ש"ח. לכן, יש להחיל שיערוך והצמדה ריאלית על הפיצוי שמגיע לו עבור תקופה זו, כדי לשקף את ערכו הכלכלי האמיתי כיום.
מן הצד השני, יש להביא בחשבון שהפיצוי בגין הכנסה עתידית שאבדה משולם כבר כעת. כלומר, בית המשפט מעניק לנפגע היום סכום כסף שאמור לכסות הפסדים שיקרו בפועל רק בעתיד – לעיתים במשך עשרות שנים. במצב כזה, יש צורך להקטין את הסכום הנקוב בהתאם לשער היוון מקובל, שכן הנפגע מקבל את הכסף מראש, יכול להשקיע אותו או להשתמש בו, ולכן הוא מקבל יתרון כלכלי מסוים. לצורך כך, נעשה שימוש במודל היוון מתמטי שמבוסס על ריבית חסרת סיכון (כיום לרוב סביב 2-3%), ותחזיות כלכליות לטווח ארוך.
חישוב היוון דורש מומחיות מיוחדת, וכולל אלמנטים כלכליים, סטטיסטיים ואקטואריים מורכבים – כמו תחזיות תוחלת חיים, מקדמי היוון, ערך נוכחי נטו, ועוד. האקטואר הוא הגורם המקצועי שמבצע את כל ההתאמות הללו, ובכך מסייע לבית המשפט לקבוע פיצוי מדויק, הוגן ומאוזן, הן לנפגע והן לנתבע או לחברת הביטוח.
מצד אחד עד שניתן פסק הדין הניזוק למעשה לא קיבל עדיין פיצויים, יוסי שלנו נגרר במשפט נגד המזיק במשך שנתיים וכל אותו הזמן הוא הרוויח 7 אלף ולא קיבל השלמה מאף אחד ל10 אלף אותם הרוויח בעבר. בזמן הזה מדד המחירים וכך גם המשכורות עלו ואם יוסי היה עובד באבטחה בכל אותם שנתיים השכר שלו היה עולה מ10 אלף ל11 אלף. לכן לפיצוי שישולם לו יש צורך לעשות הצמדה למדד ושיערוך.
מצד שני, בהנחה שהנכות של יוסי היא קבועה, הפיצוי ניתן כיום גם על משכורות שישולמו לו בעתיד. לכן יש לחשב את החלק של הפיצוי העתידי שהוא יקבל גם כן בהצמדה למדד. בפועל דרך החישוב לכך היא מסובכת וגם לכך צריך את האקטואר.
חישוב היוון של פיצוי כספי בתביעות נזקי גוף הוא תהליך מורכב, המחייב שילוב של ידע משפטי, הבנה כלכלית וניסיון בהערכת תרחישים עתידיים. טעויות בחישוב עלולות לגרום לפיצוי חסר או מנופח – עם השלכות משמעותיות על חיי הנפגע. לכן, לפני שמגיעים להסכם פיצויים או חותמים על פסק דין, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין, אשר יידע לפעול מול האקטואר ולוודא כי הפיצוי שנקבע אכן משקף את מלוא הזכויות וההפסדים.
במשרד מור ושות׳ אנו מתמחים בליווי משפטי של נפגעי תאונות, עובדים עם טובי האקטוארים בישראל, ומוודאים שכל לקוח מקבל את מה שמגיע לו – עד השקל האחרון.
עוד על חישוב אקטוארי בתביעות נזקי גוף ופיצויים
פי שהצגנו, חישוב אובדן כושר ההשתכרות נעשה בארבעה שלבים עיקריים – והוא מהווה מרכיב מרכזי בפיצוי שנפסק לנפגע בתביעות נזקי גוף. אולם חשוב להדגיש: זוהי רק תחנה אחת בתוך חישוב כולל ומקיף הרבה יותר. האקטואר אינו עוסק רק בהערכת אובדן שכר – אלא גם בחישוב רכיבי פיצוי נוספים שמגיעים לניזוק בהתאם לנסיבות המקרה.
כך למשל, כאשר אדם נותר נכה כתוצאה מתאונה, הוא עשוי להיות זכאי לפיצוי עבור הוצאות רפואיות עתידיות, טיפולים פסיכולוגיים, רכישת תרופות, עזרים רפואיים, שיקום, התאמות מגורים, עזרה של מטפל צמוד, ואף הוצאות תחבורה מיוחדת. כל אחד מהרכיבים הללו מחושב באופן פרטני, ולעיתים נדרש האקטואר להציג תחזיות כלכליות ל־30 או 40 שנה קדימה.
בנוסף, קיימים רכיבי פיצוי שאינם כלכליים גרידא, אך יש להם השפעה ישירה על התוצאה הכספית – כמו פיצוי על כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, אובדן הנאות החיים, או קיצור תוחלת חיים. גם כאן נדרש האקטואר לספק תשתית נתונים שתאפשר לבית המשפט להעריך את הפיצוי במונחים כספיים, על פי כללים שנקבעו בפסיקה ובחקיקה.
לכן, חוות דעת אקטוארית מקצועית, עדכנית ומנומקת היטב יכולה להכריע את תוצאת ההליך – ולהשפיע באופן מהותי על הפיצוי הכולל שמקבל הנפגע.
למשל, הנפגע בוודאי הוציא הוצאות על הפציעה שלו כמו הוצאות רפואיות, הוצאות על תרופות שונות, טיפולים, אולי אפילו מישהו שמסייע לו ביום יום במקרים קשים.
פיצויים נוספים הם לאו דווקא ממוניים כמו פיצויי כאב וסבל, פיצוי קיצור תוחלת חיים ועוד. אלו פיצויים שקשה מאוד לחשב ויש לדעת את החוק ואת החלטות בית המשפט בנושא כדי לדעת מה הפיצוי שניתן לדרוש.
סיכום: חישוב אקטוארי – המפתח לפיצוי צודק לנפגעי תאונות
תביעות נזקי גוף הן מהמורכבות והמשמעותיות ביותר בעולם המשפט, שכן הן עוסקות לא רק בזכויות – אלא גם בעתיד הכלכלי של אדם שנפגע באופן עמוק. כפי שראינו, חישוב הפיצויים בתביעות אלו אינו עניין טכני פשוט, אלא תהליך שמחייב הבנה מעמיקה של מצבו האישי של הנפגע, אופי הפגיעה, השלכותיה התפקודיות והכלכליות, והיכולת לצפות את עתידו בתנאי אי ודאות. כאן נכנס לתמונה האקטואר – מומחה הכרחי שכל תביעת נזיקין אינה שלמה בלעדיו. חוות דעת אקטוארית מקצועית היא אבן יסוד בהוכחת הנזק, והיא משפיעה באופן ישיר על גובה הפיצוי.
אם נפגעתם בתאונה ואתם מתמודדים עם אובדן כושר השתכרות או פגיעות ארוכות טווח – אל תישארו לבד מול חברות הביטוח או בתי המשפט. פנו עוד היום לייעוץ עם עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין, שידע לעבוד יחד עם אקטואר מקצועי ולבנות עבורכם תביעת פיצויים מלאה, מדויקת ויעילה.
☎️ לתיאום פגישה: 02-5953322 | משרד מור ושות' – מיצוי זכויות, פיצוי הוגן, ליווי משפטי אישי.
למשל, הנפגע בוודאי הוציא הוצאות על הפציעה שלו כמו הוצאות רפואיות, הוצאות על תרופות שונות, טיפולים, אולי אפילו מישהו שמסייע לו ביום יום במקרים קשים.
פיצויים נוספים הם לאו דווקא ממוניים כמו פיצויי כאב וסבל, פיצוי קיצור תוחלת חיים ועוד. אלו פיצויים שקשה מאוד לחשב ויש לדעת את החוק ואת החלטות בית המשפט בנושא כדי לדעת מה הפיצוי שניתן לדרוש.
שלח לנו הודעה
זקוק לסיוע משפטי? חייג אלינו עכשיו 02-595-3322
שימת לב
אין לראות בתכני האתר ייעוץ משפטי, המלצות או חוות דעת: למרות שמשרדנו עושה מאמצים לעדכן את תוכן האתר והבלוג, לא ניתן להסתמך על האמור ללא קבלת ייעוץ משפטי פרטני.התכנים אשר כתובים באתר ובבלוג המשפטי אינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, המלצה או חוות דעת. אין להסתמך על האמור לצורך נקיטת פעולה או הימנעות מנקיטת פעולה. האמור באתר ובבלוג אינו מתיימר לכסות את מכלול ההוראות בדין או נסיבות המקרה. להפך התוכן שבאתר הינו כללי בלבד ורובו נשען על הנחות יסוד שונות שבהכרח לא יתאימו לכל מקרה ומקרה. על-מנת לקבל יעוץ משפטי מדויק אודות מקרה ספציפי עליכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. המסתמך על האמור באתר ללא ייעוץ משפטי נושא באחריות המלאה למעשיו.
